( אבל הוא חכם כמו איינשטיין )

סטיבן ויליאם הוקינג (נולד ב-8 בינואר 1942) - פיזיקאי תאורטיקן, פרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. התפרסם מחוץ לקהילה המדעית בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"). הספר מתאר את התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.

הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. בילדותו הוקינג היה תלמיד בעיתי, שכתב ידו הבלתי קריא עורר את כעסם התמידי של מוריו והוריו. לאחר שהתבגר התכוון להמשיך בלימודי המתמטיקה, אותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסוף הוקינג פנה דווקא ללימודי הפיזיקה, החלטה שתשפיע רבות על עתידו האקדמי.

הוקינג חוקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא שחורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.

בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואלים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונאלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.

במסגרת עבודתו המדעית מנסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש , וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית העוסקת בכבידה, עם מכניקת הקוונטים.

בעבר הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל". אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפט אי השלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת.

למרות פרסומו הרב, הוקינג לא זכה בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו ניסויית או תצפיתית, דבר שלא אפשרי בתחום מחקרו. בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

הוקינג חלה בגיל צעיר ב-Amytrophic Lateral Sclerosis ובקיצור "ALS" הידועה גם כמחלת לו גריג (Lou Gehrig) הידועה גם בשמות "מחלת הנוירונים המוטוריים" או "שיתוק בשלד הצדי של השדרה". המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט אך לא פוגעת בפעילות המוח, והוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחשב במחקריו ומסנתז קול להעברת הרצאותיו. תוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא 3 שנים והוקינג החולה כבר כ- 45 שנים נחשב נס רפואי.

הוקינג הוא ללא ספק הפיזיקאי החי המוכר ביותר בימינו. הוא אכן נמנה על חשובי הפיזיקאים התיאורטיים כיום, אולם הוא אינו החשוב או הטוב שבהם. פרסומו נובע הן מספרי המדע הפופולרי שלו ותוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם, והן מסיפור חייו המדהים שמוכיח את כוחה של הרוח האנושית להתגבר על מכשולים פיזיים. כך נהפך הוקינג לאייקון תרבותי שמופיע בתוכניות טלוויזיה כמו  מסע ביןכוכבים:הדור הבא ,  

משפחת סימפסון ו פיוצ'רמה.

הוקינג בקר בישראל (בפעם הרביעית) וברשות הפלסטינית  בתאריכים ה-10 - 15 בדצמבר 2006 ובמהלך ביקורו יערוך מספר מפגשים עם תלמידי תיכון וסטודנטים