סַבְלָנוּת
"Das Kennzeichen eines unreifen Menschen ist,
dass er für eine Sache nobel sterben will,
während der reife Mensch bescheiden
für eine Sache leben möchte"
Wilhelm Stekel
היום הארוך ביותר מגיע
רק פעם אחת בשנה
וגם המשכים כול שחר לגן
כמה כבר יזכה לראותו:
שבעים או שמונים או אפילו תשעים
לא יספיקו הרי להרגיע
את הרעב לעוד ועוד אור
את הפחד מחושך נצחי.
אבל יש מצבים שצריך להחליט
אם מוצדק לחכות עוד ועוד
לבואו של צדק שירי
או לסגור עניינים מיידית כמו שמשון
ולהספיק לומר רק זאת:
"תמות נפשי עם פלישתים"
21.6.2009
הולך
אני הולך ואני אחזור
גם אִם זה שָׁנִים ללכת
וְשָׁנִים לחזור
אני הולך ואני אחזור
כי איך אפשר לא ללכת
כול אחד בעקבות גורלו
אני הולך ואני אחזור
כמו שחזרתי (גם לעצמי)
מכול המלחמות
אני הולך ואני אחזור
מניח די זמן לַזמן
לחולל שִׁכְחָה
אני הולך ואני אחזור
גם אִם אָז רק שלכת
תתעופף לקבל את פנַי
אני הולך ואני אחזור
כי איך אפשר לא לחזור
למקום שבו הכול התחיל
אני הולך ואני אחזור
באותו השביל
לאותו החור
אני הולך ואני אחזור
גם אם זה יהיה כבר לומר רק לעצמי
מה שאני אומר לך כאן ועכשיו:
חזרתי אהובתי
כי בשבילי מולדת היא
המקום שאַת.
30.6.2009
בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ
כשתעזבי לאהבה אחרת
וזה חייב לקרות ביום מן הימים
אני אתן לך את ברכת הדרך
כמו שנהגתי במקרים קודמים
ואל תודי לי – זה טִבען וייחודן
של אהבות גדולות: הולכות בַּזמן
הולכות כשהן גומרות לקחת ולתת
את כול בשרן ונשמתן
לא כאותן דַּלּוֹת קַבְּצָנִיּוֹת
שעשירית אֵיפָה של סולת קורבנן
והן נאחזות ונדבקות ונגררות
ולא נותנות מָנוֹחַ לְעוֹלָם –
כשתעזבי לאהבה אחרת
לכי ישר ואל תביטי לאחור
כי כמו שאת כבר לא תהיי שם בשבילי
אני כבר לא אהיה שם בשבילך.
9.7.2009
פריצת דרך
איתך זו הייתה פריצת דרך
גדולה באהבה
במבט לאחור זה לא פלא
אבל זה הרי תמיד כך
עם כול תגלית גדולה
איתך זה לגמרי אחרת
ממה שידעתי עד אז
וידעתי רבות מכול עבר
בגלוי (לפעמים גם בסתר)
כלומר: ניסיון מוכח
איתך זה מעל ומעבר
לַזמן-למקום-למצוי
מעל כול הדברים שהפכו
לְשִׁגְרָה . להרגל. לחולין
וכו' וכו' וכו'
איתך זה עדיין תמיד
בלתי צפוי כמעט
ואם שואלים: כמו מה?
לא כמו פגיעת ברק
לא כמו רעידת אדמה
איתך זה חסר תקדים:
זה יפה גם בחוץ גם בפנים
וגם רך וערב לחיך
כמו תאנים בתמוז
שהבשילו על העץ
איתך זה כול מה שיכול
להיות בעולם רק איתך
ואת זה אי-אפשר להבין
ואת זה אי-אפשר להסביר
רק על סמך ראיה ושמיעה
איתך זה כמו לגלות
שמה שהיה מוחלט
כמו אלוהים לא קיים
ומה שהיה מוּפְרָךְ
הוא האמת האחת
איתך זו אכן פריצת דרך
אמיתית באהבה
כי לא מוסתרים שום כלי זין
לא אצלך ולא אצלי
למלחמה עתידית
איתך זה עדיין בַּסֵּתֶר
כי יונים בעלות ניסיון
לא חושפות את יוֹנִיוּתן
לפני בוא השלום השלם
המלא היציב הנצחי
ולכן כשנשב סוף-סוף
תחת גפן ותאנה
ולימון ורימון וזית
לא נמהר לחשוף
את העובדה הזאת:
כִּתַּתְּנוּ את רוב כלי הזין
לְאִתִּים ולמזמרות
הותרנו שלמים רק את אלה
שנועדו לעשות
אהבה.
19.7.2009
מִדּוֹת
צדקת מאוד: חבל על כול רגע
שלא לוקחים בו אהבה
מכול מי שרוצה לתת
אותה חינם כמו שיודעת
לתת לתת לתת רק אהבת אמת
צדקת מאוד: חבל על כול רגע
שלא נותנים בו אהבה
לכול מי שראוי ליטול
בה לעולם חֵלֶק כְּחֵלֶק
כמו שיודעת אהבת אמת ליטול
צדקת מאוד: העושר הוא פגע
כשהוא גם הסיבה וגם המטרה
ואין בלתו
כי הוא אף פעם לא די הוא בולע
הכול בכול מכול עד שכבר אין בלתו
צדקת מאוד ביחס לכוח:
כשהוא גדֵל
מעל מה שדרוש לשמור על הקיום
הוא נַעֲשֶׂה מסוכן לעצמו וְ-
הרסני וקטלני לאחרים
צדקת מאוד גם ביחס לנצח:
הוא מתארך כשרע
מעבר ליכולת מדידה
והוא קצר מָדוּד וקולע
כשטוב כמו שממש ברגע זה טוב בך
אבל טעית בכול הנוגע
לתחליפים כשהאמנת
שיש תחליף לכול אדם
ולא ידעת שזהו עוד שקר
של אלה שאין צורך בנוכחותם
וכך הרי איבדת בלי הרף
את הטובים שבטובים
וכך פיזרת בלי שום חשבון
לשום מקום את מלח הארץ
וכך הרי כמעט איבדת גם אותי –
24.7.2009
אימאן עספור / לא ידעתי
[נוסח עברי: עידן סובול]
לא ידעתי הכול
אבל כשראיתי אותך
מוטל מת לפנַי
ידעתי שבשבילך הכול נגמר
לא ידעתי הכול
אבל כשדמעותיי סימאו את עינַי
ראיתי צלול וברור
איך אנקום את מותך
לא ידעתי הכול
אבל כששמעתי את דמיךָ
זועקים אלי מן האדמה
ידעתי שלא אנום ולא אישן כול עוד...
לא ידעתי הכול
אבל כשהרחתי ריח גפרית
הבנתי שאני בוערת בפנים
כמו הר הגעש שהחריב את פומפיי
לא ידעתי הכול
אבל כשמיששתי את רִגבי עפרך
חשתי שהם חיים
בזכותך
לא ידעתי הכול
אבל כשטעמתי את רגבי עפרך
הרגשתי שיש טעם לחיי
כי היית מלח הארץ
לא ידעתי הכול
אבל ידעתי שעלי לעשות הכול
כדי שלא יחדל מן הארץ
מלח הארץ
לא ידעתי הכול
אבל ידעתי שהנקמה הטובה ביותר
על מותך היא שאמשיך לחיות
ולאחוז ברגבי הארץ הזאת
אני עדיין לא יודעת הכול
אבל ממשיכה לטעת
גפנים ותְּאֵנוֹת ורימונים וזיתים ותמרים
ולזרוע חיטה ושעורה ולשיר...
ברור לי שלעולם לא אדע הכול
כי זו דרכו של עולם שאין לדעת הכול
אבל אני יודעת לפחות דבר אחד גדול:
שאין צודקת מהדרך לחופש –
לפעמים בסופו של יום
על אם הדרך לחופש
אני עוצמת את עיני עוצרת את נשימתי
ורואה מראות עוצרי נשימה:
נשים וגברים יושבים בְּשוּבָה וָנַחַת
תחת גפניהם תאנותיהם רימוניהם זיתיהם ותמריהם
נחים מעמל הַבָּצִיר הַאֲרִיָּה הַקָצִיר הַקָטִיף הַמָסִיק וְהַגָּדִיד
ואין שום מלך לחמוד את כרמיהם
ואין שום מצביא לשלח את ילדיהם
למות במלחמה מיותרת זו או אחרת
ואין שום אל להכשיר הרג
מראש או בדיעבד –
כן. מראות עוצרי נשימה...
אבל כמה זמן אפשר לעמוד בנשימה עצורה
להתפעל מחזיונות עוצרי נשימה ולא לעשות מה
שצריך לעשות (אני, למשל, לא יכולה יותר מדקה).
28.7.2009
כול היודע
מי יודע לאן נעלמה אלברטין שלי?
הִנֵּה תֵּאוּרה:
קומתה מזכירה צמרת ברוש צריפי;
משקלה בלי בגדים, נעליים, צעיפים
טבעות, צמידים, אצעדות, ענקים
רבידים, עגילים, נזמים וכו'
אינו עולה בהרבה על זה של אֲנָפָה;
שֵׂיערה שצִבעו כאש שאחזה
בעיצומו של קיץ ים-תיכוני
בשולֵי חורש גולש בקלילות
מדהימה לאורך יצורי גופה ומגיע
ממש עד שִׁלְהֵי בטנה, מֵחַד
ועד פְּסָגוֹת-עכוזה, מֵאִידָךְ;
מבנה גופה עשוי לעורר
תשוקה אפילו אצל תשושים
סִיעודיים בדיור מוגן;
צבע עיניה כצבע הים התיכון
מחוץ למים הטריטוריאליים;
מבט מאחור על הילוכה
יכול לגרור אותך להתעלות
מעל שגרת היומיום ולהיות
סיבה מספקת להישארותך
במקום המחורבן הזה
המכונה בלשון נקייה א"י;
אלברטין הוא שם החיבה שלה;
שמה האמיתי אינו משנה
כי היא עונה רק
כשקוראים לה ברגש אמיתי
"אלברטין שלי" או
"אלברטין אהובתי"...
כול היודע דבר
על מקום הימצאה
מתבקש להודיע ללא דיחוי ל-
מרסל פרוסט
רחוב הזמן האבוד 65 כניסה ו'
או לִי
(סודיות מובטחת).
נ.ב.
גוון עורה
מלבד השדיים והתחת:
נחושת קָלָל;
בדרך כלל היא נוהגת
לחבוש בֶּרֶט אדום
לגרוב גרבי-משי אדומים
ולנעול נעליים שחורות
בעלות עקבים לא גבוהים;
המשפט האהוב עליה:
"אֵין זִיכָּרוֹן כָּאוּב
מִלְּבַד זִכְרוֹן הַמֵּתִים";
גווניה, צורתה ואופייה
משתנים עד אין הכר
כשמנסים לדמיין או להיזכר
איך היא באמת נראית;
ולבסוף אזהרה:
כשהולכים בעקבותיה די זמן
מתחילים להידמות באופן מדהים
לכול מיני אחרים שהלכו ולא חזרו
להיות מה שהיו.
3.8.2009
אוֹרֶך-רוּחַ
"לא הרגתי ולא נהרגתי"
זקן השומרים
הסבלנות השתלמה לי
לכול אורך הדרך
כשהייתי חופשי
אבל גם בַּפֶּרֶךְ
הסבלנות השתלמה לי
גם באהבה
גם במלחמה
וגם בין לבין
הסבלנות השתלמה לי
גם כשהיה יותר
הגיוני להרוג
מלהתאפק
הסבלנות השתלמה לי
גם כשרק הפכתי שולחן
על גנרל מטומטם
במקום לבעוט לו בביצים
הסבלנות השתלמה לי
והיא לא פקעה
גם כשהיה מוצדק בהחלט
לתלוש אף לשופט
הסבלנות השתלמה לי
כי באותה עת היה בי
די דם לאבד
בעודי מתגונן
הסבלנות השתלמה לי
עובדה שאני שורד
בעוד שהגנרל התאבד
והשופט סתם מת
הסבלנות השתלמה לי
אבל קָרֵב יום בהיר או סגריר
שהבלגה תהיה עבורי
סיכון בלתי-סביר
לכן
מי שמכאן ולהבא
מתכוון לשפוך את דמי
כדאי שיכתוב צוואה
חֵי נַפְשִׁי!
12:34:56
7.8.09
הבהרה
אין שום דרך לְפַצּוֹת אותי
על עגְמַת הַנֶפֶש והגוף
על כול נִסְיוֹנוֹת ההִתנקשות
בחיי, במשפחתי –
נעקרו גְפנַי, תְּאֵנוֹתַי
כּוּתְתוּ אִתַּי, מַזְמֵּרוֹתַי
אש שוּלחה בכול שדותַי
וביתי שלי הוחרב עלַי
אם לא די בזאת – זרקו אותי
מְדַמֵּם לאַשְׁפָּתוֹת
והלכו לחגוג – הלכו לחגוג
בְּמִצְעָדִים וּבִמְחוֹלוֹת
אבל בניגוד לַהִגָּיּוֹן
לניסיון ולתַּחזִיּוֹת
שרדתי ולהפתעתכם
אני אני ואני פה!
על מה שעוללתם אין ולא
לא תהיה שום מחילה
לדורות רבים – דורות רבים
אז מה ייתן אִם תשלמו בדם?
בעינַי דמכם אינו ראוי
לשמש פיצוי על הַנְבָלָה
גם בשרכם לא יהווה פיצוי
בעינַי הוא נְבֵלָה סְרוּחָה
אז מה כן? – אומר לכם מה כן:
שילומים רבים ועצומים
שלא יְפצו אותי, אֲבָל
אֶת צֶאֱצָאַי אוּלַי –
14.8.2009
חֲשָׁשׁ מוּצְדָּק
אם תמשיכי לְרַצּוֹת אותי
ולמלא את כול מִשאלותַי
אושרי עלול להיעשות גדול מִדַי
ולעשות אותי אומלל
אם תמשיכי לְרַצּוֹת אותי
בְּשַׁחֲרִית, מִנְחָה ועַרְבִית
אני עלול להתמכר לְרִצּוּיִים
ויום אחד לצאת מַסְטוּל מִדעתי
אם תמשיכי לְרַצּוֹת אותי
כמו מַאֲמִינִים אֶת אלוהים
אני עלול להיתפס לאמונה
שהוא קיים והוא אני
אם תמשיכי לְרַצּוֹת אותי
בכול כוחך הגופני והנפשי
אני עלול לְהִתְרַצּוֹת עד כדי כך
שלא אוכל להיות מאהבך
אם תמשיכי לְרַצּוֹת אותי
גם כשאינך רוצה או אין לך כוח לְרַצּוֹת
אני עלול לחשוד שהֶעמדת מולי תמיד פנים
ולזיין לך להבא רק תַ'צורה
אם תמשיכי לְרַצּוֹת אותי
עַד שיֶאֱפַס כוחי לומר לך "דַי!"
אני עלול לִמְאוֹס לפתע בחיי
או רע מִזה – להיהפך אוטיסט
אם תמשיכי לְרַצּוֹת אותי
כמו שנשים גורליות יודעות
אל תתפלאי אם יום בהיר אחד
לא יישאר לי שום דבר לִרְצוֹת
(מלבד שתיעלמי פתאום כמו שהופעת)
18.8.2009
