בכל פעם זה חזר על עצמו..
החיים שלי התבססו על מן גלגל מוזר כזה, הכל כל פעם חזר על עצמו..
לא האמנתי, לא רציתי להאמין בעובדה שהיתי כל-כך תמימה , ליתר דיוק, כל-כך מטומטמת.
זה סיפור קצת מוזר, אך מלא בחוש הומור, עצב, אכזבה וכמובן אהבה...
הינו שכנים, הוא גר קראוון לידי, כן גרנו בקראוונים.. אבל אלה היו קראוונים "משודרגים" מן דירות קטנות ונחמדות כאלה הצמודות אחת לשניה,ודווקא הסתדרתי עם זה, היה נחמד שיש לך פינה שלך...
איך שהכרתי אותו לא הסתדרנו בכלל, בכל פעם שהינו נתקלים אחת בשני מייד היה פורץ בינינו ויכוח ואז..קללות, צעקות וכדומה..
הוא היה אחד כזה שמחזיק מעצמו יותר מדי, מחליף בחורות כל שני וחמישי, הרי ראיתי הכל, ראיתי שכל יומיים הוא הביא ל"דירה" שלו בחורה אחרת.
באותה תקופה שאלתי את עצמי 'למה אין לי מזל? למה נתנו לי דווקא את הקראוון הזה?'
האם ייתכן שבאמת "הכל מלמעלה" כמו שכולם אומרים?
אבל זה לא מה שהכי דפוק בסיפור חיי ה..מוטרפים..
בכל פעם שהיתי יוצאת לחצר לתלות כביסה והיתי עושה את זה בדרך כלל בלילה, אחרי שהיתי חוזרת מהעבודה, היתי רואה אותו שוכב בספה המתנדנדת שהיתה ליד פתח הכניסה לדירה שלו (מעתה אקרא לקראוונים 'דירות אם לא אכפת לכם).
הוא פשוט שכב שם ועישן את הסיגריות המגעילות שלו.
אין ספק שהוא היה בחור יפה, גופו היה חטוב, תווי פניו יפים, אבל כפי שרובכם כבר יודעים אין בנאדם מושלם!
אומנם הוא היה יפה מבחינה חיצונית, אבל הפנימיות שלו סתרה את היופי החיצוני הזה לגמרי.
הוא היה פשוט..זבל!
ולמרות כל זאת בכל פעם , בשעות הקטנות של הלילה, כשהיתי יוצאת לתלות כביסה וכמובן היה פורץ אותו הויכוח השגרתי בינינו זה היה מסתיים אצלו או אצלי במיטה!
כן אני יודעת שאני נשמעת כמו איזו פרוצה, אבל אני חייבת להודות שאני כבר בת 21 והוא היה הראשון שלי.
אומנם היו לי חברים לפניו, אבל משום מה לא שכבתי עם אף אחד מהם, למרות שרובם היו מדהימים באופיים.
הפעם הראשונה שבה שכבנו הייתה חודש וחצי לאחר שעברתי לאותה ה'דירה' שהייתה צמודה לדירה שלו.
יומיים לאחר שעברתי לקיבוץ פגשתי אותו בחדר האוכל בפעם הראשונה. לא הכרתי שם איש, אבל אני בחורה שמסתדרת עם כולם..עם כולם מלבד אושר!
באותו יום בטעות נתקלתי בו וכמובן כמו כל בחורה נורמלית אהבתי את החיצוניות שלו, הוא פשוט היפנט אותי.
חשבתי שהוא יבקש סליחה וגם אני התכוונתי לעשות זאת, אך לפתע הוא התפרץ.
"תסתכלי לאן את הולכת!" הוא אמר לי בנימה תקיפה. ונורא התאכזבתי מהעובדה שהוא יפה רק מבחוץ.
התרגזתי כל-כך! הרי זו לא הייתה רק אשמתי, זה הוא שהיה שקוע בשיחה עם החבר שלו ולא הסתכל לאן הוא הולך.
"תסתכל אתה!" עניתי לו באותה נימה. הוא הביט בי מעט מופתע, כנראה לא ציפה שאענה לו.
"אני תמיד מסתכל לאן אני הולך, לא בדומה לך." המשיך עם הטון הלא כל-כך נעים שלו.
"אה וואלה? זה לא נראה כך!" אמרתי בקלילות בכדי לעצבן אותו. כמה ראשים בחדר האוכל הופנו לכיוונינו.
"אידיוט." הוספתי והתקדמתי לכיוון הקופה.
"מה אמרת?" שאל כשתפס בחוזקה את ידי ועצר אותי.
"אמרתי א-י-ד-י-ו-ט!" עניתי לאט ושחררתי את היד שלי מידו החמה.
"מי את חושבת שאת שתגידי לי אידיוט י'עקומה.." הוא ענה וחבר שלו גיחך. נראה שהוא באמת התרגז, כנראה הוא רגיל שבחורות נמסות לידו.
"אתה יודע למי אתה יכול לקרוא עקומה,נכון?"שאלתי בציניות והוספתי "תתבגר!" לפני שהלכתי לקופה מבלי לתת לו הזדמנות לענות לי. היתי בהחלט מרוצה מעצמי. אני לא אחת ששותקת כשמישהו מרגיז אותה, וכנראה גם הוא כזה.
באותו לילה גיליתי לצערי הרב שהוא גר צמוד אלי, התאכזבתי כשראיתי אותו בערב יושב עם חבריו בפתח דירתו עם בקבוקי וודקה והמון רדבולים, הרחתי את האלכוהול וזה מעט הגעיל אותי.
"הוו..הנה העקומה! מה את עושה פה?" שאל בגימגום וכבר הבנתי שהוא שתה יותר מדי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי המומה.
כל חבריו בחנו אותי מכף רגל ועד ראש והבנתי שאני לטעמם.
אני חייבת לציין שאני נראת דיי בסדר, אף פעם לא התלוננתי על החיצוניות שלי.
"אני גר פה " ענה מבולבל.
"בהצלחה" עניתי ונכנסתי לדירה שלי.
"שיט" אמרתי לעצמי, פיצול האישיות שלי שוב חזר אלי.
'עכשיו אצטרך לסבול אותו בטור שכן? מה יהיה? באמת אין לי מזל בכלום בחיים'. חשבתי לעצמי בייאוש.
לאחר מקלחת קצרה לבשתי שורט וגופיה שבעצם היו הפיג'מה שלי בימי הקיץ החמים של ישראל, והתיישבתי צופה בטלויזיה ותוך כדי מתפללת שהמטורף מהדירה ליד לא יציק לי.
לאחר כ10 דקות נרדמתי כשהטלויזיה עדיין דולקת.
דפיקות בדלת היו אלה שהעירו אותי.
הסתכלתי בשעון, השעה הייתה 3:00 לפנות בוקר, מי הדפוק שהחליט לבקר אותי בשעות כאלה?
פתחתי את הדלת בעייפות וראיתי את האידיוט הזה, בקושי מחזיק את עצמו על הרגליים.
"מה אתה רוצה?" שאלתי בקרירות.
"לידיעתך השעה 3 לפנות בוקר, אנשים נורמליים בדרך-כלל ישנים בשעות כאלה..אה..סליחה..טעיתי ..אתה לא בדיוק בנאדם נורמלי!" הוספתי.
הוא עמד כולו שתוי ופשוט הביט בי, לפתע נזכרתי שאני לובשת שורט קצר וגופיה, אז יש לו על מה להסתכל.
גילגלתי את עיניי ורציתי לטרוק לו את הדלת בפרצוף, אך הוא עצר אותי כשהחזיק את הדלת.
"אז אתה רוצה להגיד לי למה הערת אותי?" שאלתי שוב.
"יש לך סיגריות?" שאל לפתע.
הסתכלתי עליו כמו שאני בדרך כלל מסתכל על אנשים שאני לא סובלת.
"תגיד שמעת פעם על פסיכיאטרים?" שאלתי אותו בציניות.
"נו אני רציני איתך, אני חייב סיגריה " ענה.
"ואני חייבת לחזור לישון!" עניתי וטרקתי לו את הדלת, אח לאחר שלוש שניות שוב נשמעו דפיקות.
"נו מה?אתה לא מתכוון לתת לי לישון היום?" שאלתי כשפתחתי שוב את הדלת.
"את..סתם חתיכת מפגרת... ואת..לא תדברי אלי בצורה כזאת.." אמר בגימגום כשהוא מתנדנד במקום.
"סיימת?" שאלתי בקור רוח.
"תעשה לי טובה תעשה מקלחת קרה ותיעלם לי מהעיניים כבר!" אמרתי והפעם טרקתי את הדלת חזק יותר.
כך עברה תקופה של חודש, כל הזמן מריבות, קללות, ירידות אחד על השניה.
בקיצור באותו יום שזה קרה בפעם הראשונה, לא ציפיתי לזה בכלל! דווקא איתו?! למה?! הרי פגשתי בחורים מדהימים בחיים שלי, בחורים שהיו מוכנים לקחת אותי לחופה, ולא שכבתי איתם! ואושר? ה'סטוצניק' הזה, שדופק וזורק, אני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה.
כשתליתי כביסה לפתע ראיתי אותו שוב במקום הקבוע שלו, הפעם לבד, בלי החברים הדבילים שלו.
"מה אתה מסתכל?!" שאלתי אותו בקרירות כשהיתי בשלבי סיום התלייה.
"בא לי להסתכל , אז אני אסתכל כמה שאני רוצה!" ענה.
גיחכתי. "תינוק!" הוספתי.
לפתע הוא קם מהספה הקבועה שלו והתקרב אליי במהירות כשהוא מצמיד אותי לקיר ומחזיק את הצוואר שלי בידו, כמעט חונק אותי.
"למי קראת תינוק?" שאל במבט שקצת הפחיד אותי, אבל לא רציתי שהוא ידע שהוא מפחיד אותי.
"אתה רואה פה עוד תינוק חוץ ממך?" שאלתי בקלילות ובאותה מידה באומץ רב. מעניין איך בחורות אחרות היו מגיבות במקומי....
חששתי כשניסיתי לחשוב מה הוא הולך לעשות לי, הוא עמד כל-כך צמוד אליי, הרגשתי את נשימתו החמה על פניי, הפעם הריח שנדף ממנו לא היה ריח של אלכוהול , אלא ריח בושם נעים, בושם סוחף....
לפתע הוא 'צירפת לי את הצורה' כמו שאומרים בסלנג, נשיקה כזאת אגרסיבית לא קיבלתי מימיי.
הבחור הזה פשוט ידע לנשק והכי מטורף זה שאהבתי את הנשיקה הזאת, פשוט זרמתי איתו.
בעיני בנות אחרות זה היה נראה לילה מוזר לחלוטין, אבל בעיני זה היה לילה מיוחד ביותר, למרות שידעתי שברגע ההוא אושר השיג את מה שהוא רצה ממני ובטח למחרת יספר לכל הקיבוץ שהוא "דפק" אותי ויעשה לי שם רע, וכמובן בחורים יתחילו להציק לי ולבסוף אעזוב את הקיבוץ עם הרגשה של השפלה.
אני יודעת שמה שעשיתי היה המעשה הכי דבילי שיכולתי לעשות, אבל תתפלאו, לא הצטערתי על זה!.
באותו רגע לא היה אכפת לי מכלום, פשוט נהניתי מהרגע.
רק לאחר כשעה חזרתי למציאות , אחרי כל מה קרה שכבנו במיטה בשתיקה.
"בחיים לא היתי חושב שאני הראשון שלך אם זה לא היה קורה בינינו." הוא אמר לפתע.
הבטתי בו במבט מוזר." למה אני נראת כמו פרוצה?" שאלתי בקול מעט תקיף.
"יופי, עכשיו אתה בטח הולך להשמיץ אותי בכל הקיבוץ" הוספתי.
"מה?" הוא שאל המום ואפילו ראיתי במבטו שהוא קצת נעלב.
"מה מה? אני מכירה בחורים מהסוג שלך! אתם יודעים רק לשחק בבחורות ולזרוק אותן אחרי שאתם משיגים את מבוקשכם!" התפרצתי כשהתחלתי להתלבש.
"בנוסף להיותך משוגעת את גם פמיניסטית? מה זה הדעות האלה על הגברים?" הגיב לפתע רציני. לא יכולתי להתעלם מכמה שהוא היה יפה!
"טוב אני לא רוצה לדבר איתך על זה ועל שום דבר אחר, אני רוצה שתלך!" אמרתי.
"רק שתדעי שאת הבחורה הכי מטומטמת שפגשתי מימיי!" הוא אמר כשהתלבש.
"יופי! ממש מעניין אותי!" עניתי.
הוא קם מהמיטה, אך לפני שיצא מהדירה שלי שוב נישק אותי את אחת הנשיקות האגרסיביות האלה שלו שכל-כך אהבתי, ולמרות שהנשיקות שלו גרמו לבטן שלי להתהפך מהתרגשות דחפתי אותו אל מחוץ לדירה מבלי להוסיף אף מילה נוספת...
.jpg)
.gif)
