התפתחות משחקי המחשב

משחקי מחשב קיימים החל מתחילת שנות השבעים, אז הם נכתבו על גבי Mainframe ענק, והיו רובם ככולם טקסטואליים לחלוטין; האינטראקציה עם המשחק הייתה דרך שורת הפקודה. עד תחילת שנות השמונים מרבית המשחקים נותרו ברובם טקסטואליים, והציגו לעתים גרפיקה מבוססת תווי ASCII. לאחר מפלה כלכלית קלה באמצע שנות השמונים (שפגעה בעיקר במשחקי הווידאו), עברו משחקי המחשב להציג גרפיקה לא-טקסטואלית, בתחילה בשני צבעים (ירוק/שחור או לבן/שחור), לאחר מכן ב- 16 צבעים וכך עד לספטקרום המלא המוכר כיום, שיצא תחת השם SVGA.

לצד השיפורים הגרפיים השתפר גם הממשק: במקום שורת הפקודה נכנס השימוש בעכבר ככלי עזר, ומנשקים אחרים כגון ג'ויסטיקים למיניהם חלחלו למשחקי המחשב ממשחקי הקונסולות. עם השליטה המדויקת התפתחו מאוחר יותר סוגות ייחודיות למחשב, שהתבססו על הדיוק המתאפשר מעבודת עכבר ומקלדת, שאינו אפשרי בג'ויסטיק בלבד.

משחקיות

כיום משחקי מחשב אינם עוד משחקים פשוטים, ובתרבות הנוכחית משחקים מסוימים נחשבים כיצירות אמנות, ומכילים רבדים עלילתיים מרשימים לצד תצוגה גרפית משובחת. עם זאת, האלמנט שלפיו לרוב שופטים את איכותו של משחק מחשב (ומשחקי וידאו ככלל) הוא המשחקיות, שהיא אופי האינטראקציה בין המשחק לבין השחקן, מה שמבדיל את משחקי המחשב מוידאו ארט למשל. במרבית אתרי ביקורת המשחקים הקיימים כיום, אלמנט המשחקיות (Gameplay) מדורג בנפרד באופן בולט, ומשפיע על הציון הכולל של משחק המחשב.

האינטראקציה בין השחקן למשחק מתבססת על יכולות החומרה של מחשבים מתקדמים, המעניקים לשחקן חווית משחק רב חושית ועשירה בפרטים, החל מגרפיקה תלת ממדית מפורטת ומדויקת, דרך מערכות קול מתוחכמות אשר מדמות כיווניות של קולות המשחק, וכלה בהגאים וידיות היגוי (ג'ויסטיקים) המגיבים ברעידות ובהתנגדות של כוח למהלכי השחקן.

משחקיות של משחק מחשב נשפטת גם על פי אופי האינטראקציה, ולא רק על פי המדיום דרכו היא מועברת. משחקים הדורשים שליטה מתמדת, כגון משחקי מירוצים בהם השחקן חייב להחזיק את הידיים על ההגה ולהגיב מיידית, נותנים חווית משחקיות שונה ממשחקי אסטרטגיה לפי-תור, בהם השחקן יכול לחשוב זמן ארוך על מהלכיו הבאים. ככלל, המשחקיות היא מה שיוצר את ההבדלה בין הסוגות השונות של משחקי מחשב, ומאפיין כל סוגה בפני עצמה.

[עריכה] סוגות משחקי מחשב

[עריכה] משחקי הרפתקאות

ערך מורחב – משחק הרפתקאה ממוחשב

שיחה מתוך משחק ההרפתקה הממוחשב Discworld Noir.משחק בו השחקן, בין אם תוך גילום דמות ושליטה בה ובין אם ישירות, נתקל בחידות שעליו לפתור על מנת להתקדם במשחק ובעלילה. משחקים אלה לרוב דורשים יכולת הסקת מסקנות וחשיבה. ככלל סוגתי, רוב משחקי ההרפתקה הכילו עלילה ספרותית באופייה, כולל דיאלוגים עם דמויות אחרות, סיפור רקע מקיף, ובניית מסתורין בדומה לספרים בלשיים. יש לציין כי היו משחקי הרפתקה שלא כללו עלילה מתמשכת או דמויות, אך אלו היו יוצאים מן הכלל. סוגה זו החלה מהרתפקאות טקסט בשנות השבעים, צברה פופולריות לאורך השנים והייתה מאוד פופולרית בתחילת שנות ה-90. החל מ- 1997 הסוגה הצטמצמה, ובעשור האחרון קצב פיתוח משחקי ההרפתקה ירד למשחקים ספורים מדי שנה.

דוגמה למשחקים מסוג זה היא סדרות משחקי ה"קווסט" (Quest) של חברת סיירה (Sierra). במשחקים אלה על השחקן לדבר עם דמויות, לאסוף חפצים ולפתור חידות תוך כדי שהוא חוקר את העולם הדמיוני שבו מתנהלת ההרפתקאה. במשחקי הרפתקאות אין בדרך כלל קרבות אינטסיביים והדגש הוא על מחשבה ולא על זריזות ידיים

[עריכה] משחקי תפקידים

ערך מורחב – משחק תפקידים

משחק בו מגלם השחקן דמות כלשהי בתוך עולם מוגדר, ומבצע דרכה את האינטראקציה שלו עם אלמנטים אחרים. משחק תפקידים יכול (וסביר) שיכיל אלמנטים מסוגות אחרות, כגון קרבות פעולה או פתרון חידות, אך תמיד הדמות תשמש תווך: אם השחקן מגלם דמות איטית, תגובותיו המהירות על מנשק המחשב יתורגמו לתגובות מסורבלות של דמותו, ולא יקנו לו יתרון על שחקן איטי יותר המבצע אותה פעולה. השחקן, אם כך, חווה את עולם המשחק דרך דמותו בלבד. בהתאם, ברובם המוחץ של משחקי התפקידים השחקן יכול לשפר את דמותו ההתחלתית בדרכים שונות, להקנות לה יכולות חדשות, לפשר מיומנויות, לרכוש חפצי עזר ולסחור בחפצים על מנת לצבור הון.

הבערת אש בתוך משחק התפקידים הממוחשב Arx Fatalisמשחקי תפקידים ממוחשבים נוצרו כהרחבה של משחקי תפקידים בנייר ועט שנוצרו בסוף שנות השבעים, בראש ובראשונה משחקי מבוכים ודרקונים, אך גם עולמות מערכה ושיטות משחק נוספות. למרות שבמשך השנים התרחקו משחקי התפקידים הממוחשבים ממשחקיות הדומה לזו של משחקי נייר ועט, עד היום ניתן למצוא משחקים המבוססים על עולמות מערכה הקיימים גם בספרים, או עדכונים לשיטות משחק ישנות, כגון מבוכים ודרקונים בגרסה 3 ו- 3.5.

משחקי תפקידים קלאסיים לרוב הציגו מסע של חבורה של דמויות, כאשר אחת מהן מגולמת על ידי השחקן, והאחרות נשלטות על ידי המחשב ומגיבות לפקודות, או שיחות, עם דמותו של השחקן. החל מאמצע שנות התשעים משחקי תפקידים ממוחשבים רבים כללו אלמנט ריבוי משתתפים, בו רוב או כל בני החבורה נשלטו על ידי שחקנים חיים, ושיחקו יחדיו רצף של משימות שהוכתב על ידי שחקן נבחר מביניהם. שחקן זה, בהתאם למסורת מבוכים ודרקונים, נקרא לרוב שליט המבוך. משחקים אלו היו בתחילה טקסטואליים ונפרדים לחלוטין ממשחקי מערכת-היחיד הגרפיים, אך בהמשך שולבו שתי השיטות, וכיום רובם המוחלט של משחקי התפקידים כוללים מערכה לשחקן יחיד ומערכה מרובת משתתפים.

משחקי תפקידים ממוחשבים מפורסמים כוללים את סדרת באלדורז גייט, פליינסקייפ טורמנט ו-נוורווינטר נייטס, בין רבים אחרים, כולל משחקי תפקידים יפניים בעלי אופי עלילתי שונה.

[עריכה] משחקי פעולה

ערך מורחב – משחק פעולה

משחק המתמקד בקרבות מסוגים שונים, הדורשים תגובות מהירות מהשחקן ומיומנות רבה מצדו. משחקי פעולה מכונים לעתים משחקי ירי או משחקי לחימה, תלוי כמובן באופי הספציפי של המשחק. היות שמרבית משחקי הווידאו כוללים אלמנט לחימתי כלשהו, ראוי לדייק ולציין כי משחק פעולה יכול להכיל עלילה מפורטת, דיאלוגים עם דמויות ואף אלמנטים מסוגות אחרות, כל עוד המשחקיות שלו מתבססת על שליטה ומיומנות של השחקן עצמו בקרבות השונים.

קטע מתוך משחק הפעולה Half Lifeסוגת משחקי הפעולה התפתחה עם התקדמות גרפית של משחקי המחשב, מאוחר יחסית לסוגות אחרות (משחקי הרפתקה, ספורט ותפקידים ותיקים ממנה פי כמה). לרוב, משחק הפעולה מסתמך על תצוגה גרפית מפורטת על מנת לאפשר לשחקן להיטמע בעולם המשחק ולהגיב בצורה אינסטינקטיבית להתקפות מולו, במקום להגיב בצורה מחושבת ושקולה יותר (כנהוג למשל במשחקי אסטרטגיה או תפקידים). משחקים אלו יכולים לכלול קרבות נשק קר או ירי, ואף אמנויות לחימה. יש משמעות מוגבלת, אם בכלל, לדמות המייצגת את השחקן בעולם המשחק, כך שבניגוד למשחקי תפקידים, שחקן מהיר וזריז יצליח לעבור שלבים ששחקן איטי המשתמש באותה דמות לא יצלח.

משחקי פעולה לרוב מתחלקים לשלבים. כל שלב יכול להיות נדבך בעלילה מפוארת, אך גם יכול להיות רק קרב אחד מטורניר קרבות-עד-המוות. מיומנות השחקן מאפשרת לו לעבור שלבים. לרוב כל שלב מציג אתגרים ואויבים קשים יותר מהשלב הקודם, על מנת לשמור על השחקן בעירנות מרבית ולהעלות את הרמה הפיזית הנדרשת ממנו.

משחקי פעולה נחלקים לתתי-סוגות רבים, הבולטים מביניהם הם ה-Shooters (משחקי ירי, לרוב עלילתיים וכוללים ארסנל נשק גדול) ומשחקי מכות (משחקים מבוססי אמנויות לחימה לרוב, לא עלילתיים). נרחיב כאן על ה-Shooters, היות שהם מרכיבים את מרבית משחקי הפעולה המודרניים על המחשב האישי. נהוג לחלק את משחקי הירי לשתי תתי-קטגוריות, על פי נקודת המבט בה משקיף השחקן על הנעשה: גוף ראשון וגוף שלישי.

משחקי ירי מגוף ראשון (FPS- First Person Shooter) הם משחקים בהם מתבונן השחקן על העולם מעיניה של הדמות אותה הוא משחק. המטרות במשחקים אלה מגוונות, אך כוללות לרוב יריית תחמושת מרובה וחיסול אויבים ככל הניתן.

דוגמאות למשחקי ירי מגוף ראשון: Half-Life ,Far Cry ,Call Of Duty, America's Army

משחקי ירי מגוף שלישי (TPS - Third Person Shooter) הם משחקי פעולה בהם אין השחקן מתבונן מעיניה של דמותו אלא נראה כאילו הוא משקיף עליה מאחור ומלמעלה. הבדל זה בהשקפתו של השחקן מאפשר לשחקן ראייה רחבה יותר של סביבתו ומאפשר לו להגיב על התקפות המגיעות ממספר כיוונים שונים.

דוגמאות למשחקי ירי מגוף שלישי: GTA, Splinter Cell, Max Payne

[עריכה] משחקי סימולציה

משחק המדמה שליטה בכלי טיס או כלי רכב ייחודי, כגון ספינות חלל, צוללות וכדומה. משחקים אלו התפתחו על המחשב לא בשל המנשקים המדויקים, אלא בשל יכולת חישוב חזקה יותר של המחשב האישי ותצוגה מדויקת יותר, ובשיאם יכלו להציג נכונה את מחווני השליטה של כלי הטיס בכל תנועה ותנועה של השחקן. כיום סוגת המשחקים הזו ירדה מגדולתה, והייתה פופולרית בעיקר בשנות ה-90, יחד עם משחקי ההרפתקה.

משחקי סימולציה יכולים להיות דומים למשחקי נהיגה, אך לרוב יכללו אלמנטים מתוחכמים יותר כגון מנגנון שדרוג כלי הטיס, מסחר פורה, קטעי קישור מלווי דיאלוגים, ומשימות מורכבות (ליווי, הגנה, תקיפה וכו').הסוגה מכילה מגוון רחב מאוד של משחקים, מסימולטורים של מטוסי מטען אזרחיים מדגם בואינג ועד חלליות קרב של מלחמת הכוכבים. על פי רוב, נהוג לשחק במשחקים אלו במנשקי קונסולה כגון ג'ויסטיק ייחודי.

דוגמאות למשחקים מפורסמים בסוגה זו הם דיסנט, X-Wing vs Tie Fighter ו-ווינג קומאנדר

[עריכה] משחקי נהיגה

משחק המדמה נהיגה במכוניות מירוץ או כלי רכב אחרים, בהם נדרש השחקן להתמודד ולנצח במירוץ מול כלי רכב המופעלים על ידי שחקנים אחרים או על ידי המחשב עצמו. המשחקים מדמים נהיגה במסלולים שונים, בכלי רכב מגוונים ולעתים משלבים משימות נוספות פרט לנהיגה.

משחקים אלו הינם לרוב לא עלילתיים, וכל מירוץ עשוי לפתוח מסלול מירוץ מסובך יותר לשליטה. מבחינת חווית המשחקיות, משחקים אלו קרובים למשחקי הפעולה בדרישתם לשליטה מהירה ומתמדת, ומספר פעמים שולבו יחדיו משחקי פעולה ומשחקי מירוץ, כמו למשל בסדרת GTA.

סוגה זו פופולרית פי כמה על קונסולות המשחק, ואינה דורשת לרוב שימוש בעכבר ומקלדת אלא בקר משחק (ג'ויסטיק, או ג'ויסטיק הגה). מרבית משחקי המחשב בסוגה זו הזמינים היום על המחשב הינם המרות של משחקי קונסולה.

דוגמאות למשחקים מסוגה זו הם קארמגדון, קווארנטין, ומשחקי ראלי שונים

[עריכה] משחקי ספורט

משחקי ספורט מדמים תחרויות ספורטיביות שונות ומאפשרים לשחקן ליטול חלק בהתמודדות עצמה בתור שחקן פעיל ולעתים גם מאמן. משחקי ספורט יכולים לדמות ספורט קבוצתי כגון כדורגל וכדורסל, או ספורט אינדיבידואלי כגון גולף או טניס. משחקי ספורט רבים מחזיקים ברישיונות וזיכיונות המאפשרים שימוש בשמות קבוצות והרכבי שחקנים אותנטיים, המחזקים את אמינות המשחק ומושכים חובבי ואוהדי ספורט.

דוגמאות למשחקי ספורט:FIFA, סדרת NBA Live

[עריכה] משחקי רשת

ערך מורחב – משחקי רשת

משחקי רשת הוא שם כולל למשחקים ללא מערכה לשחקן-יחיד. משחקים אלו יכולים להיות שייכים לכל אחת מהסוגות הרשומות מעלה, ומתבססים על קבוצה של שחקנים שמשחקים יחדיו מעל רשת מקומית או רשת האינטרנט. משחקים אלו יכולים להכיל מספר מצומצם של שחקנים (למשל המשחק קאונטר סטרייק, בו שתי קבוצות מדודות של שחקנים מתמודדות כשתי כיתות לחימה זו מול זו) או מספר כמעט לא מוגבל של שחקנים - משחקים המוניים, בהם אלפי שחקנים ממלאים משימות שונות, מתקבצים לגילדות ומקיימים קהילה מקוונת, למשל המשחק וורלד אוף וורקראפט