|
|
|
מה עוד לא עשינו? זו השאלה שצריך כל אחד מאתנו לשאול את עצמו, ואת כל מי שיש לו השפעה עליו, זוהי ההוראה הנלמדת משיחת כ”ח ניסן, אסור שנשאר ואיננו יכולים להשאר אדישים לגלות ● אין כאן כוונה להמציא “תאריך” חדש אותו יש לציין ובוודאי שלא לחגוג, אך כל אחד מאתנו כאשר הוא שומע את המילים “כ”ח ניסן”, הרי שבוודאי עובר לו משהו בלב ● מה שבוודאי צריך לעשות זה פשוט ללמוד ולהתבונן בשיחה, והיום ניתן וצריך להתבונן בכל מה שבא לאחריה ובעקבותיה.
לקראת כ"ח ניסן "עשו כל אשר ביכולתכם", מגישה מערכת חב"ד.אינפו מאמר מחשבה מרתק ב'כתבה המלאה'. |
|
הנושא העומד על ראש סדר יומנו הוא כמובן - כ”ח ניסן. אין כאן כוונה להמציא “תאריך” חדש אותו יש לציין ובוודאי שלא לחגוג, אך כל אחד מאתנו כאשר הוא שומע את המילים “כ”ח ניסן”, הרי שבוודאי עובר לו משהו בלב. בין אם מדובר במי שזוכר את השיחה משנת תנש”א, או מי שלומד את אותה שיחה, כמו גם את השיחות שבאו בהמשך השנה ובשנה שאחריה, ומשתדל לחיות לפיהן. הקביעה “אני את שלי עשיתי” והתביעה “עשו כל אשר ביכולתכם” מהדהדות בחלל העולם כולו, ואינן נותנות מנוח עד אשר תושלם הכוונה לפעול את ביאת המשיח ואת הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש.
הרבה תוארים נאמרו ונכתבו, וימשיכו בוודאי להאמר ולהכתב בקשר לשיחה זו. שיחה “היסטורית”, “מרעישה”, “מדהימה”, “מזעזעת”, “התחלה של תקופה חדשה” ועוד כהנה וכהנה, ולא באנו להוסיף עליהם מאומה, כל אחד יוכל להגדיר את השיחה בתואר המדבר אליו ביותר, או לבחור שלא לתאר אותה בשום תואר. מה שבוודאי צריך לעשות זה פשוט ללמוד ולהתבונן בשיחה, והיום ניתן וצריך להתבונן בכל מה שבא לאחריה ובעקבותיה.
הזעזוע העיקרי שלנו, החסידים, באותה שיחה היה מהמילים והתבטאויות ש”כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל”, “אני את שלי עשיתי” וכו’ - התבטאויות שלא הורגלנו אף פעם לשמוע. מאחר שכך התעורר גם חשש, ופחד מפני הבאות, מפני הלא ידוע; רבים לא ידעו האם וכיצד תימשך עבודתו הק’ של הרבי מה”מ, והמתינו בצפיה לבאות. אולם כאשר אנו רוצים ללמוד את השיחה כדאי שנשים לב, לאו דווקא למה שמרעיש אותנו, אלא למה שתובע הרבי מה”מ.
התמיהה הגדולה שמביע הרבי היא על כך שמתאספים יהודים ולא מופרך אצלם שהגאולה לא תבוא היום, מחר או מחרתיים. על כך שלא שמים לב שנמצאים בגלות, ועוד והוא העיקר בגלות פנימית בעניני עבודת ה’. הזעקה “מה עוד ניתן לעשות”, היא -מה עוד ניתן לעשות כדי שבאמת נרצה סוף כל סוף לצאת מהגלות? כל מה שנאמר בהמשך השיחה שייך ונוגע לנקודה זו. הרבי מוסר לנו את העניין, את זה שנרגיש נדע ונחליט, כי אכן בגלות אנו נמצאים, ולכן נעשה הכל כדי להחלץ ממנה.
הרבי קובע כי “אני את שלי עשיתי”, אולם אין כאן מקום ליאוש ח”ו, או לנפילת רוח. לא זו הכוונה. הרבי אינו אומר שיחות ‘סתם’ כדי לזעזע את השומעים. הרבי מה”מ מבהיר לנו כי הוא עשה הכל ולכן אין שום דבר שימנע ויעכב את הגאולה, אלא רק מה שנותר לנו לעשות.
ואכן רואים אנו כי בשבועות ובחדשים שאחר כך, הרי התוכן של שיחות הק’ היה בצורה ישירה אודות הגאולה, אודות התקופה - ימות המשיח בה אנו נמצאים, ושזורות בביטויים אודות מציאותו של מלך המשיח וכו’. כל זה מראה לנו כי מבחינת הרבי מה”מ, הכל כבר נעשה, ולנו לא נותר אלא לפקוח את העיניים ולראות את הגאולה. אלא שכדי לפקוח את העיניים, צריך לדעת שהן סגורות, ועל כך זועק הרבי מה”מ, כי עלינו לדעת ולהפנים את העובדה שהמצב בו נמצאים אינו המצב הטבעי אלא גלות, חיצונית ופנימית. תחושה זו, בעוצמה הראויה, תפעל סוף סוף את הרגש שמופרך הדבר להישאר בגלות זו, ותביא מיד לגאולה השלימה.
מאז עברו כבר שתים עשרה שנה, בהן נעשה מאמץ בלתי ניתן לתיאור, כדי לפעול את ביאת המשיח, בכיוונים שונים, גישות שונות ואף מנוגדות, ונראה שכל הדרכים כבר נוסו ומוצו. אלא שאף על פי כן עדיין לא יצאנו מהגלות, הפנימית וממילא גם הכללית. ונשאלת השאלה מה עוד עלינו לעשות שלא עשינו?
אין ספק כי עלינו להצמד לדרכים שנתן לנו הרבי מה”מ, כגון לימוד עניני גאולה ומשיח, פרסום הנבואה ובשורת הגאולה וקבלת המלכות. ואילו את השאלה מה עוד לא עשינו, ראוי שנפנה כל אחד לעצמו, וכל מי שהוא משפיע עליהם (עשרה, שלשה שנים או אחד) ואת התשובה נקבל באמצעות הגאולה האמיתית והשלימה - |
|
|
|
.jpg)
.jpg)
