בתוך קצת יותר מחמש שנים גוירו במסגרת התוכנית 2,213 חיילים, אבל הנתון המרשים הוא שרק בשנה האחרונה, מתוך כאלפיים גיורים שנעשו בישראל (לא כולל ההליך המיוחד שנעשה ליהודי אתיופיה), כמעט מחצית נערכו בצבא. חלק מהעוסקים בגיור רואים את ההליך הצה"לי כפתרון הטוב ביותר לבעיה ומקווים שהרבנים שמערימים קשיים בפני המבקשים להתגייר במסלול האזרחי לא יצליחו לתקוע מקל גם בגלגל הצבאי.

היוזמה להקמת מסלול גיור מיוחד בצה"ל באה מראש אגף משאבי אנוש בצה"ל, האלוף אלעזר שטרן, שגילה שטירונים רבים מבקשים בטקס ההשבעה להישבע אמונים על הברית החדשה במקום על התנ"ך. לפי נתוני צה"ל, משרתים בצבא כששת אלפים חיילים עולים שאינם יהודים על פי ההלכה. במסגרת הרבנות הצבאית, פועל כבר עשרות שנים בית דין רבני, ועד לפני שש שנים, התגיירו בו מדי שנה כמה עשרות חיילים בלבד. ב-2002 החל שיתוף הפעולה בין חיל החינוך למכון ללימודי יהדות של הסוכנות היהודית שהוביל להקמת תוכנית "נתיב". במסגרת התוכנית עוברים חיילים קורס של שבעה שבועות המכונה "תוכנית לזהות יהודית-ציונית" ובסיומו הם רשאים לגשת לשני סמינרים של הכנה לגיור.

"הרבנים התקשו תחילה לקבל את הרעיון לפיו השלב החינוכי של למידה והכנה נעשה בגוף לא-דתי, ורק השלב הסופי של הגיור הפורמלי נשאר בידי הרבנים הצבאיים", אומר יו"ר המכון, הפרופ' בנימין איש-שלום. "הרבנים התנגדו לעשיית כל התהליך בכמה חודשים", מסביר גם מנכ"ל המכון, נחמיה סיטרואן, "הם התרגלו שגיור לוקח שנה שלמה. בתהליך ממושך של הידברות ושכנוע, הרבנים הסכימו לקבל את החיילים כגרים לכל דבר".

אחת הבעיות המרכזיות של הגיור האזרחי היא הדגש השנוי במחלוקת, גם בתוך עולם ההלכה, ששמים הדיינים על שמירת אורח החיים הדתי של המתגייר. כדי לפתור את הסוגיה, הגיעו להסכמה עם הרבנים שצה"ל ייחשב לביתם של החיילים. "הם נמצאים רוב הזמן בצבא", אומר איש-שלום, "המטבחים כשרים ואין פעילות לא-מבצעית בשבתות וחגים, מה שמאפשר להחשיב את החיילים כמי שמקיימים אורח חיים דתי".

"קשה כשהמשפחה לא הולכת עם זה"

חלק מהמעורבים בתהליך מדווחים שבאחרונה ההצלחה גם מעמידה את התוכנית בסכנה. כדי לגייר מספר גדל והולך של חיילים, גויסו גם רבנים אזרחיים לבתי הדין הצבאיים, ואלה התחילו להחמיר את הדרישות. "יש לנו יותר שאלות מה יקרה עם החיילים לאחר שישתחררו", אומר איש-שלום. "למרות הקשיים, עד היום לא נדחו בוגרי התוכנית על ידי בתי הדין הרבניים-צבאיים - אבל נאלצנו ליצור פתרונות יצירתיים. לדוגמה, המכון ליהדות מעניק לכל מתגייר ערכת כלי מטבח כשרים כדי שהמתגיירים יוכלו לשמור על כשרות גם אם משפחתם לא שומרת מסורת".

"קצת קשה לי עם המחויבות", אומר סמ"ר אלכס חודיאקוב, חייל ביחידת עורב שעלה מרוסיה לפני כעשור, וצריך להחליט אם הוא ימשיך לשלב הגיור בתוכנית: "זה קשה כשהמשפחה לא הולכת עם זה". פילאר וקסלר, מדריכה במוזיאון חיל האוויר, עולה מארגנטינה, כבר עומדת לפני ההופעה הסופית בפני בית הדין: "הקורס הוכיח לי כמה אני מחוברת ליהדות וזאת ההזדמנות הטובה ביותר בשבילי להשלים את המהלך".

רוב העוסקים בתחום הגיור משוכנעים שמאוחר לגייר את העולים הלא-יהודים ולכן יש להתרכז במאה אלף עולים בשירות צבאי. לצורך העניין, צה"ל הורה למפקדים לשחרר את העולים מכל פעילות כדי שיקחו חלק בתוכנית. אם הממסד הרבני לא יערים קשיים נוספים, המטרה היא להגיע לחמשת אלפים מתגיירים מדי שנה.