x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 
 
 
 
 
    דף הבית
   
    ספישל פתיחה
    הפרסים
    הקדמה...
    אהבה ראשונה
    המשך...
   
   
    הקדמה...
   
   
    עיצובים קודמים
    לינקים
    משתתפת
    פורם
   
   

  

פרק  ראשון

 

בבית משפחת  גרסיה.

 

סוניה: נורה(המשרתת) בואי בבקשה לסלון

נורה(מגיעה לסלון)כן גברתי

סוניה:ארוחת צהריים כבר מוכנה?

נורה:כן הארוחה כבר מוכנה  להגיש עכשיו?

סוניה:כן

נורה:בסדר  ברשותך והלכה

 

בשדה תעופה בספרד.

 

ריחינה:כריסטופר  אולי תישאר?  ולא  תטוס אני יתגעגע

כריסטופר:או טיאה (דודה) עוד פעם את מתחילה , אמרתי כבר יותר מ-1,000,000  פעם

שלא , אני צריך לנסוע למקסיקו  אני הבטחתי באותו יום שהודיעו לי שהורי מתו  ,הבטחתי  לנקום  באנשים שרצחו אותם  באנשים שגזלו מימני את הורי שאני בחיים שלי לא אסלח  על זה.

אנטוניו:כריס אל דבר שטויות  ובטח לא ליד דודתך אחרת לא תוכל לנסוע עוד 10,000  שנים  חחחח

כריס: אני לא אומר שטויות  אני פשוט רוצ.....(הוא לא הספיק לסיים  את   המשפט  כי הודיעו  בשדה תעופה שהמטוס שבו הוא צריך לטוס  עוד 5 דקות ממריע )

 

ריחינה: אוי בני זהו היגיעה הזמן  עכשיו המטוס יטוס   ואתה  גם

שמור על עצמך  גוזל שלי על תעשה שטויות ותוציא מראשך הגדול והחכם הזה את כל הפנטזיות והרעיונות הרעים ולא  טובים  האלה.

אנטוניו:בני שיהיה לך בהצלחה  אבל   אל תישכח  אותנו את הדודים שלך

כריס:בטח שאני לא אשכח אותכם הרי אתם גידלתם וחנכתם אותי הייתם לי כמו הורי ותמיד תהיו כמו  הורי  בחיים שלי אני לא אשכח את כל משעשיתים לי  אתם זה המשפחה היחידה שיש לי אני מאוד אוהב אותכם (ירדו לו קצת דמעות)

אנטוניו: טוב דיי המטוס יטוס בלעדיך,מספיק לבכות ,אני מרגיש ויודע שעוד ניפגש   בעתיד

(ונתן לא נשיקה בלחי וחיבוק של גברים)

כריס: טיאה(דודה) די לבכות אני מבטיח לך שאני יחזור, אוהב  אותכם מאוד

(נתן להם נשיקה  וחיבוק פרידה והלך לכיוון המטוס)

 

 

בחזרה לבית משפחת גרסיה.

השולחן כבר היה ערוך  , בשולחן ישבו פרנסיסקו וסוניה.

 

נורה:גברתי סיימתי את כל  העבודות  של הבית, אני יכולה להשתחרר וללכת אל ביתי היקרה הביתה , אני רוצה להיפרד מימנה כי מחר אנחנו עוזבים תעיר.

סוניה:בסדר נורה רק בקשה קטנה אחרונה את יכולה לקרוא לדולסה שתרד לאכול.

נורה:בסדר גברתי ברשותך והלכה

 

בחדר של דולסה

 

היא  שכבה על המיטה עם  מלא אלבומי תמונות :משפחתיות, ילדותיות, כיתתיות,עם חברים,חברות ,מורים ,מורות,תמונות  מאירועים וחגים וכו'

היא דפדפה ודפדפה ונזכרה בכל ההרפתקאות שלה  החוויות  שלה  הרבה זיכרונות עלו במוחה , והיא כבר לא יכלה  לעצור את זה הדמעות התחילו לרדת במורד הפנים שלה

והיא פשוט לא יכלה  להפסיק לבכות.

דולסה מדברת לעצמה: אוי דיוס מיו(אלוהים שלי)

למה כל זה עובר עלי?, למה אני צריכה לעזוב את העיר שבה אני גדלתי? למה אני צריכה לעבור בית?, למה אני צריכה לעזוב את הבית שלי ואת החדר היקר שלי ?, למה אני צריכה להיפרד מחברי וחברותי  שכמעט כל חיי אני איתם?,  אני כל כך יתגעגע לכל זה .  ובכתה ובכתה.

ואז פתאום היו דפיקות בדלת .

 

דולסה: מי זה?

נורה: זאת אני נורה , סניוריטה אפשר להיכנס?

דולסה:כן , בטח  כנסי (נורה   נכנסה  לחדר)

נורה: סניוריטה  ההורים שלך רוצים  שתרדי לאכול אתם

דולסה: תאמת  לא כל כך באלי  לרדת לאכול, אין לי כוח לכלום  רק לשכב במיטתי ולחשוב מה יהיה איתי  כי ממחר אני מתחילה חיים חדשים

נורה: קודם כל  לא את אלה אנחנו כי לא רק את  עוברת עיר אלה גם הורייך ואני.

דולסה:כן אני יודעת אבל  זה קשה לי עם כל המעבר הזה.

נורה:אין מה לעשות גברתי הצעירה ככה זה בחיים לכל אחד יוצא לעשות משהו חדש  בחיים

אפילו שזה כואב וקשה.

דולסה:ואוו אף פעם לא שמעתי אותך אומרת כאלה מילים.

נורה:כי קודם לא היו סיבות לכך  ועכשיו יש ובגלל זה דיברתי איתך  ואם תירצה נוכל לדבר עוד הרבה על הנושא הזה ועוד על מלא נושאים אחרים,רק אחר כך  כי עכשיו אני צריכה ללכת ואת גברתי הצעירה צריכה לרדת וגם לסיים לארוז  את הדברים שלך.

דולסה:טוב נוריתה תאמת את צודקת נדבר על הנושא הזה  אחר כך  ועכשיו אני צריכה לרדת לאכול (אומרת לעצמה אפילו שאני לא רעבה)אאאאמממ  נוריתה אני יכולה לבקש מימך משהו?

נורה:כן בטח  גברתי הצעירה

דולסה:אז ככה את יכולה לקרוא לי בשמי כאילו דולסה  ולא גברתי הצעירה או סניוריטה

כי השמות האלו עושות לי בחילה   בעעעע    כשאני שומעת אותם   אני חושבת כאילו אני הזדקנתי  ב-20 שנה.

נורה:חחחחחח   בסדר גבר.....אופס דולסה .

דולסה : יופי  ככה זה נישמע יותר טוב

ושתיהן  ירדו לסלון.

 

 

______________________________________________________

 

פרק  2

 

במקסיקו סיטי

 

בבית משפחת מונטונגרו(הבית של מילגרוס ואנהי)

 

אנהי מתיישבת על אחת הספות   שבסלון ,מדברת עם  אליסיה(המשרתת)

אנהי:אני לא מבינה את  אמא ,מה לא מספיק לה לגור בבית קטן?

למה כל 4 חודשים וחצי אנחנו  עוברות בית ועוד לאיזה בית!!! כזה ענקי?!

אליסיה:אני לא יודעת גברתי  כזאת היא אמא  שלך.

אנהי:כן כזאת היא,  אין לה מה לעשות עם כל הכסף  שיש לה  אז היא "זורקת אותה בפח"

אליסיה:די אל דברי ככה, היא עושה את כל  זה בשבילך כדי שתרגישי כמו מלכה.

אנהי:אוי רק אל תגידי את זה ,לאמא שלי בכלל לא אכפת מימני היא חושבת רק על עצמה ,על   הקריירה  שלה ועלי היא שמה רק  פס  אחד גדול , ואם את חושבת שהיא "זורקת" את  כל הכסף  שלה על בית  גדול  כ"כ  רק בשביל  שאני  ירגיש  כמו מלכה אז את טועה , כי אני לא צריכה בית כזה גדול כדי להרגיש כמו מלכה , כי אני באמת מלכה.

אליסיה :(צחקה קצת) בזה אני  לא יכולה להתווכח איתך, כי זה נכון על 100%  זורם

בך דם  כחול.

אנהי:נכון זורם בי דם כחול [חושבת לעצמה "לא פלא הרי יש לי אמא ריינה(מלכה)]

אליסיה:איי,איי , פרדון(סליחה) סניוריטה את פה?

אנהי: מהההה אהה  כן , כן אני פה

אליסיה:קרה משהו?

אנהי:לא סתם רק חשבתי על משהו.

אליסיה:בסדר,טוב את צריכה משהו?

אנהי:לא תודה, אני מאוד עייפה אז זזתי לחדר לישון קצת.

אליסיה:טוב גברתי אם את לא צריכה אותי אז אני זזה למטבח  להכין אוכל.

 

אנהי כבר הייתה בדרך  למדרגות לעלות לקומה שנייה,ואז .....

 

אנהי:אליסיה בואי לפה!!!

אליסיה:מה קרה גברתי הבהלת אותי  קרה משהו?

אנהי:כן קרה!

אליסיה:מה?(שאלה בפרצוף מבוהל)

אנהי: אממ חשבתי על זה שאת קוראת לי סניוריטה או גברתי

אליסיה:ו.. מה יש בזה משהו רע?

אנהי:כן , אני לא רוצה שתיקראי לי ככה ,כי את אישה מבוגרת ,אפילו יותר גדולה מאמא שלי את כמו סבתא שלי אז בשבילך אני  אנהי , לא גברתי או סניוריטה.

אליסיה:טוב חמודה את באמת כמו הנכדה שלי ,את כמו פרח  שאני מאוד אוהבת פרח   בשם אנהי

אנהי:(צוחקת) טוב סבתאלה גם אני אוהבת אותך

(נתנה לה נשיקה בלחי והלכה)

 

 

 

בבית משפחת קולומבו.

 

מיגל  ניכנס הביתה

מיגל:תגידי אמא איפה אבא?

מאייטה: למה אתה שואל?

מיגל:סתם,  כי אני צריך לדבר איתו, את יודעת איפה הוא?

מאייטה:נו מיגליטו אני אמא שלך ספר מה אתה רוצה מאבא ?

הרי אתה יודע שהוא תמיד עסוק  בעבודה שלו.

מיגל:טוב אמא את צודקת , לאבא לא יהיה זמן בשבילי.(רצה ללכת אבל מאייטה עצרה אותו)

מאייטה: לאבא אולי אין זמן אבל לי יש אז מה קרה?אולי אני יוכל לעזור לך?

מיגל:טוב אז ככה תיראי בעוד שבוע מתחילים הלימודים ,חשבתי לעשות מסיבה בבית או אולי בגינה עם בריכה, ביחד עם החבר'ה , ולחגוג את סוף החופשה.

מאייטה:( צוחקת) זה מה שרצית לשאול את אבא?

מיגל:כן... למה את שואלת?

מאיטה: מיגל תעשה מה שאתה רוצה, אתה כבר ילד גדול ואתה יכול לעשות כמה שבא לך  מסיבות בבית,רק בלי הגזמות בני.

מיגל:מה אמא באמת?!   ואוו תודה , תודה  את אימא הכי טובה בעולם והתחיל לנשק אותה.

מאייטה: אוי מיגליטו  מספיק להתחנף כבר !

מיגל:טוב,  טוב  אמא , אבל אבא לא יכעס עלינו?

מאייטה:לא מה פתאום, נראה לי שלא אכפת לו בכלל ממה שאנחנו עושים.

מיגל:נכון רק אכפת לו  מהעבודה שלו

מאייטה:כן נכון, אני כבר אדבר איתו

מיגל:טוב  מאמא(אמא) זז לראות טלוויזיה בחדר ושוב תודה.

מאייטה: בבקשה בני ביי.

מיגל ביי  (ושנהם הלכו...)

 

 

 

בחדר  העבודה של אלפונסו.(מאייטה דופקת בדלת)

 

אלפונסו:מי זה?

מאייטה: זאת אני יקירי אפשר להיכנס?

אלפונסו:כן , כנסי

מאייטה:אלפונסו אני צריכה לדבר איתך על מיגל.

אלפונסו:כן  , מה קרה  לו משהו?

מאייטה: לא מה פתאום ברוך ה' הכל טוב אצלו

אלפונסו-אז מה קרה?

מאייטה:פשוט מיגל רוצה לעשות מחר מסיבה בבית עם כל החברים שלו ולחגוג את סוף החופש

אלפונסו:נו...  מה את רוצה מימני?

מאייטה: אני הסכמתי  שיהיה מחר פה מסיבה אז רציתי לשאול אם אתה מסכים?

אלפונסו:נו מאייטה למה את שואלת , כן אני מסכים, עכשיו את יכולה ללכת

מאייטה: אתה שואל אותי למה אני שואלת ??  אולי תחשוב קצת  כאילו אתה בעלי ואב של בני

אז  תגיד תודה בכלל שאני שואלת אותך אם אתה מסכים או לא כי אישה אחרת במקומי הייתה שמה עליך פס  והייתה עושה משבא לה לעשות בלי ההסכמות שלך

לא אכפת לך מכלום  חוץ מהעבודה התפוקה שלך !!!(והלכה בעצבים)

אלפונסו:אויי מאייטה רק זה חסר לי עוד לריב איתך ולשמוע  את ההערות שלך.

(והמשיך בעבודה שלו)

 

 

 

 

פרק  3

 

בבית משפחת גרסיה (סוניה ופרנסיסקו   ליד השולחן  ואוכלים ארוחת צהריים)

 

סוניה:כמה זמן לוקח לנורה לקרוא לדול לרדת למטע לאכול?

פרנסיסקו:את מדברת איתי יקירתי?

סוניה: אתה רואה פה עוד מישהו כדי שאני ידבר איתו?

פרנסיסקו:אמממממ  לא....

סוניה:נו פרנסיסקו אתה איתי?

פרנסיסקו:כן, כן  אני איתך, אאאא  מה שאלת  אותי ?

סוניה:אז אתה לא איתי !

פרנסיסקו:אוי נו די סוניה אין לי כוח עכשיו  לשטויות שלך,אמרתי לך שהראש שלי

במקום אחר, מחר אנחנו עוברים עיר,בית, אני הולך לעבודה חדשה.

אני לא יודעה מה יהיה  עם הבת שלנו ? 

היא לא רגיל למעבר ועוד עכשיו כשהיא כולה בת 17  וצריכה לעלות לתיכון.

(פתאום נהיה שקט לכמה שניות ואז...)

סוניה:אני מצטערת

פרנסיסקו: גם אני  מצטער יקירתי,  אני מבין אותך גם לך קשה  אם כל  זה,

 אבל את לא מראה  את זה.

סוניה:מימך אי אפשר להסתיר כלום.

פרנסיסקו:נכון,כי אני מכיר אותך כמו שאת כף ידי.

סוניה: חח גם אני  מכירה אותך  כמו את כף ידי.

פרנסיסקו: טוב "שפכי" מותק

סוניה:מה לשפוך?

פרנסיסקו:נו את יודעת אל תעשי את עצמך תמימה.

סוניה:אוי  טוב... אז ככה אני מאוד מודאגת מדול היא בקושי אוכלת משהו ,היא מאוד רזה וזה לא טוב, וגם אני מפחדת שהמעבר  יכול להשפיעה  עליה  מאוד חזק.

פרנסיסקו: כן את צודקת היא בקושי אוכלת משהו , נלך השבוע לרופא כדי שיבדוק אותה,

אבל לגבי המעבר אי אפשר לשנות את זה.

סוניה:כן אני יודעת(אמרה בייאוש)

פרנסיסקו: כן אין מה לעשות פשוט צריך להמשיך לחיות "וללכת"  בדרך הנכונה.

(דולסה ונורה המשרתת מגיעות)

סוניה:סוף סוף הגעתן,כמה זמן לקח לכן לרדת?

דולסה:אוי אמא , הייתה לי שיחה עם  נורה בגלל זה התעכבנו.

פרנסיסקו:טוב מותק בואי שבי לאכול.

דולסה:טוב....(בייאוש)

נורה:גברתי עכשיו אני יכולה ללכת?

סוניה: כן נורה  עכשיו  את משוחררת.

נורה:תודה,ברשותכם והלכה.

 

 

 

 

בבית משפחת קולומבו(בחדר של מיגל)

 

מיגל נשכב על המיטה  ולאט לאט נירדם.

בחלום של מיגל:

הוא חלם  שהוא נמצא  במסיבה שהוא ארגן,כל החברים  

והחברות שלו היו שם, הרבה פרגיות ומשקעות חריפות.

הוא ישב  על אחד הכיסאות  ושתה קצת רדבול ואז לפתע  הביט  במישהי

 שעמדה באמצע זירת הריקודים,היא הייתה הבחורה הכי יפה שהוא ראה בחייו.

היה לה שער חום ארוך ,כוסית ,גוף פצצה,והיו לה עניים בצבע תכלת כמו הים והשמיים.

הוא קם מהכיסא והתחיל לצעוד  אליה ,הוא צעד וצעד עד שהיגיע אליה.

הם ראו אחד תשני  ,הם היו מאוד קרובים ה לזה , ויכלו להרגיש  את  פעימות הלב שלהם.

מיגל  כבר לא יכל לחכות ונישק אותה והיא לא הפסיקה  אותו , היא זרמה ביחד איתו.

מיגל הרגיש שזאת הייתה הנשיקה  הכי תשוקתית  ויפה שהייתה לו

עד  ש............

  

 

____________________________________________________________

 

 פרק 4

 

בבית משפחת מונקדה(בחדר של אנהי)

אנהי נשכבה על המיטה ונרדמה.

בחלום של אנהי:

היא חלמה שהיא נמצאת  במסיבה ועומדת באמצע  זירת הריקודים.

ואז פתאום  מתקרב אליה  הגבר  הכי חתיך שהיא ראתה בחייה.

היה לו גוף שרירי  ,עניים מדהימות, ושפתיים כל כך חושניות שפשוט רצתה לנשק אותם.

הוא התקרב  אליה ,היא לא יודעה מה לעשות לברוח או להישאר  אבל זה היה כבר מאוחר הוא עמד  מולה הם היו כל כך קרובים עד שהיא כבר לא יכלה לחכות ונישקה אותו

נשיקה תשוקתית  ויפה
(סוף החלום)

אנהי: עוד פעם החלום הזה , מעניין מי זה  יכול להיות הבחור הזה?

מה? מסמן לי החלום הזה? למה כבר שבוע אני חולמת עליו?

בבית משפחת קולומבו

(דופקים בדלת ,רקל המשרתת פותחת את הדלת ושם עומדים 3 בחורים חתיכים)

רקל:שלום במה אני יכולה לעזור לכם?

לוקאס:מיגל בבית?

רקל:כן הוא בבית, ומי אתם?

כריסטיאן:אנחנו החברים שלו.

רקל:אהה טוב תיכנסו בבקשה.

חואן דוד:תודה, את יכולה לקרוא לו בבקשה.

רקל : כן בטח , תחכו לו בסלון או בחצר(והלכה לחדר של מיגל)


(רקל המשרתת דופקת  בדלת החדר של מיגל אבל אף אחד לא עונה)

רקל:למה הוא לא עונה?

אולי הוא יושן?אולי הוא מתקלח?

אבל החברים שלו מחכים לו

אני לא יודעת  מה לעשות? להיכנס או לא להיכנס (אחרי מחשבה קצרה  היא  החליטה)

טוב.. אני אכנס (ואז  רקל פותחת  את הדלת ורואה  את מיגל  מתנשק עם הכרית.)

רקל:דיוס מיו(אלוהים שלי) אדוני אתה בסדר?

(מיגל ששמע  פתאום  ת קולה של רקל המשרתת בחלומו לא הבין מאיפה מגיעה הקול.)

רקל:אדוני תקום בבקשה , אדוני  , אדוני  נו קום כבר!!!

מיגל: (קם בבהלה) מה קרה?

רקל : לא יודעת (צחקה קצת כשנזכרה שהיא תפסה אותו מתנשק עם הכרית)

מיגל:למה את צוחקת , וגם נמצאת בחדרי?

רקל: תסתכל היטב על הכרית שלך תבין למה  אני צוחקת, ובקשר  למה אני נמצאת בחדר שלך זה פשוט  החברים  שלך  הגיעו אז באתי לקרוא לך  אבל  אתה לא עניתלי אז נכנסתי פנימה.

מיגל: טוב  תגידי לחברים שאני עוד 5 דקות יורד , ובקשר לכרית לא הבנתי.

רקל:תיגע  בכרית ,תבין מה ראיתי  כשנכנסתי לחדר , ברשותך והלכה.

מיגל:אני לא מבין   למה?.מה לגעת? את הכרית ?(עשה פרצוף שלא מבין מה לעשות)

(ואז נגע בכרית והרגיש שהיא רטובה.)

מיגל:למה הכרית רטובה??

מה עשיתי פיפי? (חחחח)

לא יכול להיות, כשישנתי הראש שלי היה מונח על הכרית .

אז  איך היא יכלה להגיע לרגליים?? זה לא מובן לי

ואז פתאום ניזכר בחלום ונשיקה ואמר לעצמו

מיגל:אין מצב!

לא מיגל רק לא זה..יאוו איזה פדיחה!!

רקל המשרתת תפסה אותך מתנשק עם הכרית!

בחדר של  מאייטה ואלפונסו.

(מאייטה שכבה על המיטה ונמנמה קצת  אז משהו ניכנס לחדר ,מתקרב  אליה ונשכב לידה ומחבק אותה)

מאייטה: אהה

אלפונסו:יקירתי זה אני

מאייטה:הבהלת אותי

אלפונסו:אני מצטער

מאייטה:בסדר

אלפונסו:לא אני באמת מצטער על  מה שהיה מקודם בחדר העבודה.

מאייטה:בסדר

אלפונסו: אני באמת מצטער פשוט  אני שקוע בעבודה ,את באה  אלי ,אומרת שמיגל  רוצה לעשות מסיבה  ואם אני מסכים.

מאייטה: אני יודעת שאתה מאוד עסוק  בעבודה  אבל תבין  אתה אבא שלו ו...

(היא הושתקה על ידי נשיקה שנתן לה אלפונסו)

מאייטה:תן לי לסיים לדבר!

אלפונסו: אחר כך יקירתי

(ונתן לה שוב נשיקה רק הפעם מלאת תשוקה ,מאייטה לא יכלה  ,לא רצתה להתנגד אליו

היא פשוט אהבה אותו וכל כך רצה להיות איתו שוב

אז הוא הוריד ממנה בגדים ,היא הורדה מימנו את הבגדים  , הם התנשקו מלא נשיקות עם מלא תשוקה

(את המשך אתם כבר יודעים , כך הם עשו אהבה)

 

 ___________________________________________________

 

פרק 5

 

בשדה תעופה  במקסיקו (כריסטופר בדרך החוצה)

 

כריס:זהו אמא אבא הגיע הזמן לנקום ,ועצר מונית

נהג:אולה סיניור לאן אתה רוצה להגיעה?

כריס:אולה נהג  אני  רוצה להגיעה למלון הנסיכה.

נהג:בסדר אנחנו נגיעה לשם  תוך חצי שעה

 

כריס:בסדר

בבית משפחת קולומבו (מיגל מגיעה לסלון)

 

מיגל:היי חבר'ה מה מצב?

כריסטיאן:הכל אחלה  גבר מה איתך?

מיגל:סבבה

לוקאס:ואו מיגל  הבית  שלך עבר שיפוצים  חבל על הזמן!

מיגל:(צוחק) אתם מכירים  את הוריי

חואן דוד:כן מכירים ותתחדש על השיפוצים

מיגל: תודה חבר'ה

חבר'ה ביחד: אין בעד מה  גבר

מיגל טוב באתם לדבר לגבי המסיבה נכון?

לוקאס:כן בטח

מיגל:טוב יאלה בואו נצא לחצר ונעשה רשימה של כל הדברים שאנחנו צריכים למסיבה

חואן דוד:טוב

כריסטיאן:בואו ואז הם הלכו.

 

בבית משפחת מונקדה

(מילגרוס הגיעה הביתה ,היא ישבה בסלון ,שתתה קפה ואנהי באותו רגע יורדת במדרגות ומגעה לסלון)

 

אנהי:מוזר אמא ממתי  את בבית?

מילגרוס:נראה לי כבר בערך חצי שעה למה?

אנהי:סתם שאלתי

מילגרוס:טוב....  אנהי תגידי לי אהבת את הבית החדש?

אנהי:ככה ככה זה   גדול  מידי  בשבילי.

מילגרוס:למה גדול?

על בית כזה כל נערה בגילך חולמת שיהיה לה.

אנהי:אז אני לא חולמת על הבית הזה , יש לי דברים יותר חשובים מזה!

מילגרוס:טוב תירגעי  אי אפשר לדבר איתך (הלכה)

אנהי:אוף אמא  למה תמיד אנחנו צריכות לריב?(שאלה את עצמה והלכה)

 

בחזרה לכריסטופר

 

נהג:אדוני הגענו

כריס:תודה ,אממ כמה  זה עולה?

נהג:10 פסו

כריס:תיקח,תודה ויצא מהמונית

נהג:בבקשה  ונסע

כריס:ואוו איזה מלון יפה וגדול ,כמה חבל שאני יהיה פה  רק כמה ימים וניכנס

 

בבית משפחת גרסיה

(המשפחה כבר סיימה לאכול וכל אחד הלך לעשות את הסידורים שלו)

בחדר של דול:היא  סיימה לסדר ולארוז הכל והלכה לישון קצת.

בחלום של דול:

היא חלמה שהיא נמצאת במקום כלשהו

שמסביב הכל לבן ,היא נמצאת באמצע בבגדים יפים ולבנים

ואז פתאום הופיעה דמות  כלשהי אבל בהתחלה דול לא זיהתה אותה אבל לאחר כמה שניות דול ראתה שמולה עומדת פיה שדומה לה שתי טיפות מים

ואז דול אמרה איפה אני?

פיה: את עכשיו חולמת

דול:כן,ומי את

פיה:אני הפיה השומרת עלייך

דול:פיה שומרת עלי? ממתי יש לי פיה?!

פיה:מאז שנולדת

דול:אה באמת לא ידעתי

פיה: (צוחקת)אף אחד לא יודע שיש לו פיה ששומרת עליו.

דול:אהה אז למה אני רואה אותך?

פיה:כי את קראת לי!

דול:אני , מתי ,ואיפה ???(מנסה להיזכר)

פיה:אל תנסי להיזכר כי קראת לי דרך  הלב שלך

דול:מה איך?(אמרה בהלם)

פיה:טוב תירגעי את קראת לי כי את צריכה לדבר עם משהו ,כי משהו עובר עלייך נכון?

דול:מה איך ידעת?

פיה:אני יסביר לך אחר –כך  עכשיו  "שפכי"

(אז דול התחילה לספר לפיה את כל הסיפור עם המעבר וכל הפחדים שלה)

דול:עכשיו את מבינה אותי כמה קשה לי?

פיה:כן אני מבינה אותך טוב מאוד כי את זאת אני  רק קצת שונה יותר

דול:אני לא יודעת מה לעשות?

פיה:די אל תפחדי אני אומרת לך שהמעבר הזה ישנה את חייך אפילו שזה יכאב קצת  בסוף  זה יעבור ואז תביני  שאני  צדקתי

דול:עכשיו אני במתח

פיה:למה נשמה?

דול:בגלל  שכל משאמרת לי אז אני חושבת מה יכול לקרות ולשנות לי את החיים?

פיה:אני לא יכולה להגיד לך רק את בסוף תדעי הכל ונעלמה.

דול:פיה , פיה  איפה את?   לאן נעלמת לי?

(דול מתעוררת)

דול:איזה חלום מוזר  אבל בכל זאת   תודה  לך פיה תודה והלכה למקלחת

 

בבית משפחת קולומבו

(החברה כבר הכנו הכל למסיבה   והלכו)

מיגל בסלון קורא לרקל המשרתת והיא מגיעה

רקל:כן אדוני

מיגל:אני מצטער

רקל:על מה אדוני?

מיגל: נו על משהיה אצלי בחדר

רקל:אה אדוני זה בסדר

מיגל:באמת אני מאוד מצטער

רקל:(צוחקת) עזוב זה קורה לפעמים

מיגל:טוב תודה  ורקל...

רקל:מה אדוני?

מיגל:הכל מוכן למחר?

רקל:כן אדוני הכל מוכן.

מיגל :יופי

רקל:בסדר ברשותך והלכה.

 

 

 ____________________________________________________

 

 

 

פרק 6

בבית משפחת  קולומבו

 

אז מיגל לקח את הטלפון והתחיל לחייג.

מיגל:היי לוקאס מה המצב ?

לוקאס:הכל אחלה גבר מה איתך?

מיגל:הכל טוב

לוקאס:רצית משהו?

מיגל:כן.. תגיד שלחתם את כל ההזמנות לבית הספר?

לוקאס:כן ,שלחנו  ואמרו לנו למי לשלוח אותם?

מיגל:ו... למי אמרת?

לוקאס:לכל התלמידים ובעיקר לכל הכיתה שכבה י' שלנו

מיגל:טוב ,אבל לא נראה לי שכולם יבואו  מהכיתה שלנו הרי אנחנו  עולים לתיכון  לכיתה י'  ,יש הרבה שעברו  דירה  ויגיעו רק בעוד כמה ימים.

לוקאס:עזוב גבר ,מי שמגיע זוכה ומי שלא מגיע הוא מפסיד

מיגל:נכון אתה צודק אחי  תודה יאלה ביי

לוקאס:ביי גבר.

 

בבית משפחת מונקדה

 

אז אנהי יצאה לחצר לשאוף קצת אוויר צח ,ואז מגיעה אליסיה המשרתת

אליסיה:אנהי קיבלת מכתב

אנהי:אה כן ממי?

אליסיה:לא יודעת תיראי(נתנה לה את המכתב והלכה)

אנהי פתחה את המכתב.

במכתב היה כתוב:

הזמנה

למסיבת סוף החופש הגדול

שלום לך  את/ה מוזמן/ת  להגיע

מחר לביתי בכתובת השמחים 8

כדי לחגוג את סוף חופשה הגדולה שלנו

אנחנו  השנה נלמד ביחד בבית  הספר

"עלה ותצליח"

(בגלל זה קיבלת את ההזמנה)

מקווה  שתבוא/י

ממיגל קולומבו

סוף המכתב.

 אנהי  סיימה לקרוא את המכתב ואמרה

אנהי:אוי אני מוזמנת למסיבה, איזה כיף , לפחות זה  יעודד אותי קצת ,אולי אני אפגוש חברות חדשות וגם כמו כוסונים(צחקה קצת והלכה לחדרה)

בבית משפחת גרסיה

(פרנסיסקו וסוניה  ישבו בסלון וראו טלוויזיה ואז דול היגיעה)

דול:הי אמא , הי אבא(הביאה להם נשיקה בלחי)

פרנסיסקו +סוניה:שלום לך דול

דול:משהו קרה פה כשהייתי במקלחת?

סוניה:אמ..לא קרה כלום רק שלי ולאבא שלך יש הפתעה בשבילך

דול:מה באמת(אמרה בחיוך גדול)

פרנסיסקו:לא סתם  עבדנו עלייך(צחק)

דול: אוף , טוב...(אמרה בבאסה)

פרנסיסקו:נראה לך שעבדנו עלייך ,  ברור שכן יש לנו הפתעה בשבילך

דול:כן, ומה היא???(אמרה בחיוך ענקי)

סוניה +פרנסיסקו:מחר כשנגיע למקסיקו סיטי  אז לא נלך ישר  לבית החדש אלא נלך  למלון מאוד יוקרתי  ושם תוכלי קצת להתרגל לעיר חדשה.

דול:באמת ואוו איזה יופי מלון יוקרתי תודה אמא, תודה אבא  ונתנה להם נשיקה ענקית באוויר

סוניה +פרנסיסקו:בבקשה יקירתי , בשבילך נעשה הכל

(אז שלושתם עלו לחדריהם)

בבית מש' קולוצ'י

חואן: ויק,ויק שלי  את הולכת מחר למסיבה ,  נכון?

ויקטוריה:מסיבה  שארגן מיגל קולומבו?

חואן:כן

ויקטוריה:ברור, אבא תחשוב קצת נראה לך שאני  ויקטוריה קולוצ'י ,בתו של מנהל בית הספר

לא תלך למסיבה שארגן בנו של ראש העיר לעתיד שלנו??

חואן:לא, סתם שאלתי?

ויקטוריה:טוב אז עניתי לך עכשיו אז אני זזה לישון מחר הולך להיות לי יום קשה ביי  לילה טוב פאפה(אבא)

חואן:לילה טוב איכה (בתי)

 

אז השעה הייתה כבר מאוחרת 12 בלילה

על כולם עבר לילה קשה ,כולם חשבו מה יהיה מחר?

 

הגיע הבוקר

בבית משפחת קולומבו

 

אז כולם כבר התכוננו למסיבה

המשרתות הכינו את האוכל, סידרו יפה את החצר , בקיצור  הבית נראה מדהים כמו ארמון.

כולם התרגשו מאוד אבל בעיקר מיגל

שחשב שוב ,שוב על החלום שחלם כי אתמול בלילה החלום חזר שוב על עצמו , מיגל לא הבין

למה הוא חולם דווקא על הבחורה שבכלל לא מכיר אותה, אולי זה סימן , או משהו אחר

 המחשבות  לא נתנו לא טיפה של שקט (בראש)

 

בבית משפחת  מונקדה

אז אנהי  התעוררה  ,התקלחה והתחילה לחפש בגדים שתלבש למסיבה.

היא התיישבה על המיטה ,התחילה לחשוב על החלום שהיא חולמת שוב ושוב על אותו בחור , שמנשק אותה, באיזה מסיבה ,היא לא הבינה למה דווקא היא חולמת על מישהו שהיא בכלל לא מכירה , היא הייתה  במתח , היא לא ידעה אם זה סימן או משהו אחר

רק חשבה וחשבה.

 

 

  כל הזכויות שצורות למנהלת האתר חווש:)