בתרבות היוונית היה מספר רב של אלים, על פי תפקידיהם ועל פי מיקומם. בערים שונות היו אלים מקומיים, בעלי שמות שונים, שמילאו תפקידים דומים. תכונות אנושיות, תחומי עיסוק אנושיים, כוחות טבע כלליים, ואף מעיינות ונהרות ספציפיים זוהו עם אלים אלה ואחרים גם.

דמויות האלים היו מואנשות והם היו, במידה רבה, מעין אדם-על. בעיקרו של דבר, דמו בצורתם החיצונית לזו האנושית ובתכונותיהם לאלה של בני האדם, אך היו חזקים יותר ובעלי חיי נצח. הם יכלו להפצע, אך חוסנם הגופני היה רב והם החלימו בקלות. היו להם רגשות של בני תמותה, כמו תשוקה, אהבה, קנאה ושנאה, והם יכלו לעשות מעשים לא מוסריים, אך לבני האדם אסור היה לבקרם על מעשיהם. לעתים היו האלים חוברים אל בני האדם, מקיימים איתם יחסים (כמו למשל, זאוס, ואף יולדים ילדים אנושיים (או על אנושיים) כמו הסיפור המיתי על הרקולס.

שנים עשר האלים החשובים ביותר נקראו האלים האולימפיים, כיוון ששכנו - לפי המיתולוגיה - על פסגתו של הר האולימפוס, הגבוה שבהרי יוון. הם שמרו על חיי נצח בעזרת מזון האלים - האמברוסיה ומשקה האלים - נקטר. באומנות אפשר לזהות את דמויות האלים השונים על-פי סמלים מקובלים שהיו ידועים לכל - לבוש, חיה או חפץ שנחשבו לסמליהם האישיים. האלים הופיעו לעיני בני האדם בגלגולי צורה ובתחפושות שונות.

הדחף הבסיסי לאמונה באלים, היה ניסיון להסביר את כוחות הטבע הלא מוסברים, ולנסות לגייס אותם למען האדם, כמו גם להסביר מאורעות היסטוריים. ניסיון הפקת הלקח הוא מוטיב ידוע במיתולוגיה היוונית (כמו למשל סיפור לידתו של המינוטאור). היו כאלו שלא רק שעבדו אלים ידועים, אלא אף כאלו שלא ידועים, באתונה הייתה עבודה של "האל הלא ידוע", כנראה במטרה לכסות את הכוחות שבטבע שלא זוהו- עובדה שהיוותה פתח להמרתם לנצרות מאוחר יותר.

זאוס הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס בנו של קרונוס ושליט האלים במיתולוגיה היוונית. בעבר נהגו לתעתק את שמו לעברית גם באופנים הבאים: זיאוס, זֶוְס, זבס, צאוס (על דרך הגרמנית), ציאוס. זאוס הוא בנו של הטיטאן קרונוס. הוא מטיל הרעם והברק, זאוס אחראי על המשפט והצדק זאוס הוא דמות המפתח במיתולוגיה היוונית, בהיותו אביהם-מולידם של מרבית האלים החשובים וגיבורי המיתולוגיה.

מקדשים הוקמו לכבודו של זאוס בשטח נרחב של ארצות לחופו של הים התיכון, מאסיה הקטנה שבמזרח ועד סיציליה שבמערב. מוקד הפולחן המרכזי לזאוס היה באולימפיה שבפוקיס, שם נערכו לכבודו גם המשחקים האולימפיים העתיקים.