 |
תאיהדולה,תומכת הריון ולידה,אדולה רוחנית054-5458580taya13@walla.co.il |
.jpg) בקרו באתר השני:
תאיה, מאמנת לחיים מלאים באהבה |
|
מונה כניסות : 770
|
דיכאון של אחרי הלידה –המשך מכתבה של טלי
בכל אופן,
כל זה היה רק הקדמה לטיפול האמיתי והגדול שקיבלתי מתאיה לאחר הלידה.כשחזרתי הביתה מבית החולים, חוויתי דיכאון אחרי לידה...
לא בדיוק הבנתי אז שזה מה שאני עוברת אבל משהו הרגיש לי לא בסדר מבחינת כמויות העצב הבכי ותחושת האפטיות שנתפסה בי. הרגשתי ממש לא טוב, ולא יכולתי להכיל את הביקורים של כל הקרובים שרצו להגיע...בלית ברירה, בכל פעם שחמי ותאיה רצו לבוא,בעלי דחה אותם לבקשתי, בתירוצים שונים.
עד שלאחר שבוע או כמה ימים, הם פשוט הגיעו בלי לשאול. אח"כ הם סיפרו לי שתאיה כבר הרגישה שהיא צריכה להגיע...
אבל מה שקרה באותו היום היה פשוט מוזר...(חשוב לי לציין שעד אותו היום לא ממש הבנתי שתאיה באמת יכולה לעזור לאנשים במצבים כאלה)
איך שתאיה נכנסה אלינו הביתה, בלי שהחלפנו מילה, התחילו לרדת לי דמעות, תאיה נגשה אליי שאלה אותי מה קרה ואם אני רוצה שהיא תנסה קצת לעזור לי,
כמובן שלא יכולתי להגיד לא. הייתי זקוקה לעזרה דחופה, המצב הנפשי שלי היה רעוע ביותר...
תאיה לקחה אותי לחדר ועשתה לי טיפול באמצעות טכניקות הצליל המיוחדות שלה. במשך שעה ארוכה הרגשתי לאט איך הגוף שלי מתפרק מהמתחים העצומים שהיו בו, בסוף אותה שעה הרגשתי את הגוף שלי רפוי ומשוחרר.
לאחר הטיפול קיימנו שיחה שבה ניסיתי להגדיר לה רציונאלית מה אני עוברת, תאיה הסבירה לי מדוע אני עוברת את מה שאני עוברת (בעקבות הלידה הקשה וכו'...) ופשוט הכניסה את הכול לפרופורציות המתאימות.
כשיצאתי מהחדר באותו היום, הרגשתי כאילו מישהו בא, הושיט את ידו ושלף אותי מתוך באר חשוכה שלא הייתי מסוגלת לצאת ממנה.
פתאום הצלחתי לתקשר עם אנשים, והאימה שאחזהבי כל אותם ימים נעלמה.
שבוע לאחר מכן, תאיה שוב הגיעה לבקשתי, ותחזקה לי את המבנה שבנינו בשבוע שלפני...
וזהו מאותו היום, הכול התחיל להתאזן.
לקח לי קצת זמן לעכל את מה שעברתי, זה היה כאילו הנפש שלי נפרדה מהגוף ולא הצלחתי להתחבר אל עצמי ואז תאיה באה ועזרה לי להיכנס חזרה.
החוויה הזאת הייתה ממשית כל כך, וגרמה לי להאמין בפעם הראשונה שטיפולים כאלה באמת יכולים לעזור.
למזלי הגדול, תאיה הייתה שם לתפוס אותי בזמן, אני לבד לא הייתי חושבת לבקש את עזרתה כי לא הייתי במודעות.
אני אומרת פה, ולכן היה לי חשוב לכתוב כאן ולשתף בכל מה שעבר עליי, לא לחכות. לבקש עזרה. אנחנו לא "כל יכולות".
להיות אימא זאת חוויה מופלאה! חבל להיתקע במקומות הקשים. זה אומנם לא בשליטתנו, אבל יש לנו את היכולת לבקש עזרה ולצאת מזה.
היום אני יודעת שתאיה היא גם דולה ומלווה בזמן ההיריון ואחריו.
זו ברכה גדולה מכיוון שכל אישה היא אינדווידואל, וכל אחת חווה קשיים אחרים בתקופות שונות של כל התהליך הזה.
תאיה היום יכולה לעזור בכולם.
מאחלת לכולן הריון ולידה קלים,
אני היום אימא מאושרת לילדה מדהימה,
תזכרו שאין סיבה שזה יהיה אחרת...
בהצלחה
ט.כ
|
