חובה לסתום את הסדקים ככל וישנם. מי שמשתמש בדבק, אז שם דבק ואוטם את הסדקים והחורים הקטנים ע"י מעט דבק ושיוף ע"ג נייר לטש עד שנסתם.
מי שלא משתמש בדבק לסגירת הבתים, יש למרוח מרק (merek) כדי לסתום את החורים והסדקים, ולשייף עד להחלקה.
לאחר שהבית מוכן וחלק, לצבוע עם צבע דליל יחסית בטינר. לא דליל מידי, כי אז בעיקר יהיה טינר ולא צבע. צריך להגיע לסמיכות כמו תרכיז פטל וכדו.
יש הרבה שמתמשים כיום במקום מברשת שהיו צובעים כולם בעבר, עם ספוג הפלא. וזה גורם שבזמן הצביעה מחליקים ומורידים את הצבע העודף. צביעה כזו לפעמים נראית שלא צריך לשייף את הצבע לאחר הייבוש כדי להחליקו.
לאחר ייבוש סופי של הצבע (מאוורר מאיץ את הייבוש) לשייף באחידות כדי להחליק
לכל התלמידי חכמים העוסקים במלאכת התפילין שאלה שמפריעה לי
1. על מה סומכים מי שמוריד את הצבע ע"י מלטשת וכל הצבע עף לכל כיוון [לאפוקי אותם המשיפיים בתוך ארון או קרטון זאת לאחר שראיתי 2 מכונים שהמלטשת מונחת ברשות הרבים הוא משייף והאבק עף לכל קצות תבל ]
2 איך מורידים בקודש ע"י שלוקחים אבק מתפילין של ראש ומדביקים בתפילין של יד??
הערה:יש לשים לב שדנים על עצם הקדושה[שיוף מהבית עצמו] ולא רק על הצבע שאולי יחשב תשימיש קדושה האם תנאי מועיל בגוף הקדושה ונחשב לב בית דין מתנה עליהם??
יצא לי לראות לא מעט עבודות שהכתב שם לא מזהיר בלשון המעטה, והמחיר לא מצדיק את זה כלל וכלל (כתיבה לא אחידה, עקימות, אותיות גובלות בין השורות ברמה מסוכנת). מה אני מפספס? מאיפה משיגים המקובלים של הדור את התפילין שלהם?
יש המלצה למישהו שמתעסק באופן בלעדי בכתיבה שכזו ואפשר להמליץ עליו?
הבעיה היא בבניית הבית. ליצור לחץ מהתיתורא כלפי מעלה, ואז להדביק.
אפשר לעשות את זה מהכפלים בצדדים, אפשר לעשות את זה מהכפלים הקדמיים והאחוריים בתיתורא.
כל בית יכול לקבל טיפול שונה, תלוי בעניין. ובסוג הבית. יש גם בתים מקשה, חרוצות וכדו.
לשאלתך על דבק, אם אתה שם בשליש תחתון, לרוב הפוסקים זה בסדר גמור, רק צריך לשים את זה בזהירות שלא יעלה הדבק למעלה. העיקר לתקן בדרך הישר, להבין מה גרם לבית להפתח, ואת זה לתקן
בתי התפילין מגיעים למצב שזקוקים לשיפוץ עקב עבודה בעיניים של היצרן במקום עבודה בידים על התפילין. מורי ורבי בתחום התפילין לימד אותי לעבוד על התפילין בידיים וגם אייך לעבוד על האנשים בעיניים. הוא סיים את הלימוד בהכרזה: בחר לך את דרכך בחיים. לא התלבטתי לרגע ובארבעים שנות עבודתי בתחום לא הוצאתי בית אחד מטוייח. קבלו סיפור מהחיים. יום אחד עבר על ידי אדם מבוגר ושאל: אתה עדין בתפילין? עניתי שכן, ואז הוא סיפר שאביו קנה לו את התפילין אצלי לפני שלושים וחמש שנים, אתה רוצה לראותם, שאל? בשמחה עניתי. הוא הוציא מהתיק זוג בתי תפילין חדשים.
שיהיה ברור הטיוח אינו קורה עקב חוסר ידע מקצועי וגם לא עקב עובדים עצלנים אלא בגלל בעלי מפעלים שבא להם לעשות עוד כסף. עבדתי פעם במפעל ציוני והתבקשתי להוריד את הצבע מעל המעברתא בבית ראש, לשפוך שם דבק ולצבוע מחדש.הורדתי את הצבע וגיליתי שהבית כולו מלא פגמים ומטוייח אז ישבתי לתקן את גג המעברתא ואז בעל הבית עבר על ידי וכעס:תפסיק עם זה, זה לא כלכלי.
מה אומר לכם: זה אצל הציונים, אבל אצל החרדים.... ובחן קבלו סיפור אמיתי: הופנתי למפעל חרדי במאה שערים וזאת ע"י חברת שיקום שטיפלה בי עקב מחלה שקפצה עלי. ישבתי איתו בנוכחות מלוה מקצועית חילונית ששייכת לחברת השיקום. החרדי התעניין בהתמחויות שלי ואז שלף זוג בתים וביקש: קח אותם איתך והכן אותם לצביעה אך אל תצבע.
שיהיה ברור, הכנתי אותם בדיוק כפי שאני מכין תמיד עשרות בשנים.
חזרתי לחרדי והוא בחן את הבתים מכל הכיוונים ואמר:אתה עושה את זה מושלם ואני לא יכל לשלם לך על זה. אז ילה חברה, בעינייני קדושה רק אצל החרדים.
קודם כל יישר כח עצום לרב נריה על כל העזרה לכולם בכל הנושא
רציתי לשאול איך הסוגרים כאן מתקנים סטייה דוגמא צד ימין 16 צד שמאל 16.8 שזה סטייה גדולה
אני משייף את הצד הגבוה היינו התיתורא למטה בצד הגבוה אך זה לא נראה משהו
יש המלצות אחרות???
נ.ב למה לא מצאנו אחרונים שמעירים על כך חוץ מהזכרון אליהו הרי תמיד מדברים על אורך ורחב שווים אך גבהים לא הוזכרו בפרט שזה מלבן??
אני מבין שיש סברא שאם נסתכל מלמעלה על האורך ורוחב ונפרוס כביכול את העובי בסוף ימצא שלשכבה האחרונה אין ריבוע[מקווה שהמחשתי ברור] אך למה המשנ"ב לא התייחס לכך כל מה שהוא כותב להיהר בתיתורא זה לא על העובי אלא על אורך ורוחב שווים??
הכי פשטו לתקן גובה זה בעזרת קלף, אם זה סטייה קלה אפשר אחרי התפירה לדחוף בעדינות. אם זה כמו שתארת [0.8] אז עדיף לפני התפירה. [ולא לשכוח לקדוח בקלף חורים בשביל התפירה] ואחרי התפירה שמים דבק כרגיל. לא מומלץ בכלל לשייף את תחתית התיתורא. נ.ב. הסיבה שצריך שיהיה שווה בכלל הצדדים זה כדי שיהיה רבוע במשך כל גבהו [כמו בקציצה שלא נכשיר אם צד אחד גבוע משמעותית מהצד השני.
הגם שבכמה ספרים ממחברי הזמן, כתבו להקפיד שהתיתורא תהיה באותו עובי בכל גובהו, אין לזה מקור. לכאורה זה המצאה ויש סברא להיפך.
ההסתכלות הנכונה לבדיקת ריבוע הוא לא ע"י כלי מדידה (שלא ניתנה תורה למלאכי השרת) אלא בראיית העין. וכל שלעין ניכר שיש ריבוע סגי, אלא שכיום עם השתכללות המכשירים אנחנו משתדלים לדייק כמה דאפשר בזמן העשיה.
ההסתכלות צריכה להיעשות מלמעלה ומלמטה. צד התיתורא (היכן שמשייפים וצובעים בזמן הכנסת הפרשיות) לעולם בצורת מלבן ולא ריבוע. להחשיב קווים דמיוניים של ריבוע 'אם' נפרוס וכדו' לענ"ד בגדר הדמיון בלבד.
למעשה אפשר לתקן ע"י שיוף האבקה מסגירות קודמות, או להוסיף מעט קלף דק במקום הנצרך לכך
אכן תורה ניתנה לבני אדם ומה שניראה בעיין מרובה הינו כשר. יצא לי להביא לכבוד רבי שאלות בעיניין הריבוע, האם מרובע? והוא תמיד הביט בתפילין בעיניים ופסק. עם זאת יש עיניין שההפרש בין האורך לרוחב של הריבוע לא יעלה על אחוז אחד. מדובר על הפרש מאד קטן שניתן למדוד אותו רק בעזרת קליבר דיגגיטלי (כפי שאני עושה תמיד). שואלים אתם מה המקור לדיוק של פחות מאחוז?
אומר לכם. הגמרא אומרת כי כל ריבוע של אמה על אמה האלכסון הוא אמה ושתי חומשים. זאת אומרת בריבוע של 1 על 1 האלכסון הוא 1.4 (חמישית זה 0.2)
אך משפט פיטגורס מביא לנו את הדרך לחישוב האלכסון שהיא: דופן אחת בריבוע ועוד הדופן השניה בריבוע שורש.
ובכן: אחד בריבוע זה אחד, ועוד אחד בריבוע שזה אחד יחד זה שתים
ושורש שתים זה 1.414 ולא כפי שחז"ל כתבו 1.4 יוצא שחז"ל לא דייקו בעיניין הריבוע בדיוק באחוז ולכן גם אנו לא צריכים לדייק בפחות מאחוז.
אני אישי בכל עשרות שנית עבודתי בתפילין לא הוצאתי מתחת ידי בית אחד עם הפרש של אחוז ומעלה . כיום ב"ה כשיש לנו את הקליבר הדיגיטלי מאד קל לבדוק את ההפרש בין ארבעת הדפנות ולוודא שההפרש יהיה פחות מאחוז.
קבלו את צורת העבודה שלי. אני בודק את ארבעת הדפנות של הטיטורא ומגיע להבנה מי היא הדופן הקצרה מהשאר (כל זאת בעזרת קליבר דיגיטלי שמדייק במאיות המ"מ. את הקליבר ניתן לאפס בכל רגע גם כשהוא פתוח. נאמר שמצאתי את הדופן הקידמית שהיא הכי קצרה מהשאר. אני מניח עליה את הקליבר ולוחץ על איפוסו. עתה האפס הוא אורך הדופן הכי קצרה וכאשר אמדוד את שאר הדפנות הוא יראה לי את ההפרש בינה לבין הדופן הכי קצרה. קל מאד לזהות בצורת עבודה זאת אם ההפרש הוא מעל או מתחת לאחוז.
לדגמא, אם הדופן הכי קצרה היא 34.5 מ"מ וקיבעתי את הקליבר שזה האפס אז אסור שבדפנות האחרות הקליבר יראה לי שהן גדולות ב 34 מאיות המ"מ מהאפס שזו הדופן הקצרה.
אני עובד כך כבר שנים.העבודה רצה עם דיוק של פחות מאחוז בין דפנות הטיטורא. מאחל לכולכם המון הצלחה בחיים.
יוצא לי לעיתים להפוך מימני לאיטר וגם בבתים חדשים שאני עובד עלייהם הרבה פעמים אני מבקש מהמרבע שלא יעשה את הבית של יד לא ימני ולא שמאלי.
את כירסום גג המעברתא על מנת שקשר היוד יצמד לקציצה אני עושה בעזרת מקדחת שולחן שיש בירשותי שלה הצמדתי מלחצי x,y - למי שלא מתמצא אלו מלחציים שניתן לשלוט עליהם ע"י ידיות כך שמה שהן תופסות ינוע קדימה אחורה ימינה ושמאלה ויתקרב בצורה שקולה לכרסום.
מישהו מכיר רצועות בהכשר ר מש קליין מה הרמה שלהם והאיכות ואיפה אפשר לקנות אותם בחבילה. יישר כח עצום זה יעזור לי מאד. אשמח לקבל מידע גם על חברות אחרות. תודה גדולה.
שלום לכולם שאלתי הרי השוע פוסק בסימן לב שצריך להעביר את הגיד בין הבתים דהיינו מה שקוראים היום מכוון שאלתי היא האם המכוון שהיום נמצא בשוק לזה כיוון השוע הרי כל הסיבה לעשות מכוון זה כדי לדעת שיש הפרדה בין הבתים והמכוון של היום זה לא כך שהרי מעבירים את הגיד בחריצים המיועדים לזה ועדיין אין ראיה שיש הפרדה בין הבתים תודה רבה למשיבים
הרבה פוסקים מסכימים עם הטענה שלך, ולכן תעשה כמוני ותקנה מנזר התפילין פרודות הניכרות שיש אוויר בין בית לבית והגיד יורד ממש באמצע ויש לזה עוד יתרונות, ויש שם עובדים יראי שמים הטלפון שלהם הוא 0527650496
זה באמת הביעה של תפילין גסות שהגיד הוא לא בין הבתים אלא בתוך הבתים (חוץ מהבעיה של לכאורה הוא מחסר מהבתים, שזה לא היה בתפילין דקות שהגיד היה ממש בין הבתים, הפתרון לזה זה תפילין עם אויר בין בית לבית כמושל נזר התפילין.
יש תפילין מהודרות של נזר התפילין, הייתי שם וגם הבתים ברמה מאוד גבוהה (פרודות הניכרות) שגדולי הפוסקים קונים וממליצים על זה, וגם העובדים כולם יראי שמים אמתיים מהישוב הישן בלי טכנלוגיה וכ"ו
אני קודח את החורים בכוונה לפני הפתיחה כיון שאז חור מקביל לחור ורק אז פותח (את החור בו עוברות השערות של והיה אם שמוע בבית ראש אינני קודח לפני הפתיחה וזאת כדי שאם תקעו את הפרשיה חזק כך שאין אפשרות להוציאה אוכל לפחות להחזיר את התפילין למצב בו קיבלתי אותם ושבעל התךילין יקבל החלטה מה עושים, בלי לקבוע לו מצב.
אני מבין שיש 2 יצרנים בשם חזות. מלכות דוד וכתר ההידור, דוד ואחיין. אינני מכיר מלכות דוד. אני בתחום מעל 35 שנים ויצא מתחת יד המון מטרים של רצועות מכמה יצרנים. התחלתי לקנות כתר ההידור לפני כ10 שנים כשהיה חוסר אצל היצרן שעבדתי איתו שנים. ככל יצרן, לא חשוב מי או איזה הכשר, יש פשלות ביצור, היה תקופה קצרה שהיה קליפה של המבריק רק על החלק שישב על הראש. טיפלו בזה. ביעקרון הם רצועות מאד איכותי ואני והמון לקוחות מרוצים. יש גם הכשרים טובים, הרב י.מ. שטרן והרב מועלם. לא ברור לי אם היום עדיין יש ההכשר של הרב מחפוד. הוא גם מוכר מכונה (ללא הכשר של הרב שטרן) אבל אין לי כ"כ ניסיון עם זה. אני מבין שאחרי הרצועות בהכשר העדה והרב לנדא ושמעתי גם הרב מנדלזון, שידוע הם ההכשרים ההכי טובים ופיקוח הכי רציני, כתר ההידור נחשב בין ההכי מהודרים.
עבדתי הרבה עם זוננפד (עדה) עד לפני כ20 שנים. התייקרו בהרבה והם בין ההכי טובים. שימבורסקי (עדה) ואלביום (הרב לנדא/הרב רוזנבלט) גם כן כרמה זו. אני עובד עם אלביום כבר כמה שנים. לפעמים יש חבילות שהרצועות מדי עבים או דקים ואני דורש הבינוניים, וגם היה פעם שהצבע שקדור לעור לא היה ממש שחור אבל הוא שיפר את זה ואני מרוצה.
