להבה מציגה טנגו אחרון
אש הטנגו של להקת פיטנגו
מסתבר שהטנגו לא היה תמיד ריקוד חושני ומכובד ולא תמיד רקדו אותו באולמות מכובדים והיכלים מפוארים. מוצאו של ריקוד הטנגו שנוי במחלוקת, אך ידוע שהטנגו התפתח בארגנטינה ובעיקר בבואנוס איירס ונחשב בימיו הראשונים כריקוד נחות דווקא בשל חושניותו. מכיוון שלא נחשב ראוי לנשים מכובדות, יש הטוענים כי בתחילה רקדו אותו זוגות של גברים. את הטנגו רקדו פשוטי העם עד שהוא הגיע לצרפת, כאשר בני השכבות האמידות מארגנטינה ביקרו בה במסגרת טיולים לאירופה. כאשר גילו שהריקוד נתפס כ"להיט" באירופה, החלו בני המעמדות העליונים בארגנטינה לרקוד אותו. המופע "אש הטנגו" של רביעיית פיטנגו התקיים ביום שני, ה-2.3, ב"מעבדה" בירושלים. לכל אורכו של הערב ניתן היה לחוש בעוצמתו של הריקוד החושני הזה. רביעיית פיטנגו מתמחה במוזיקה קלאסית, היא הוקמה בתחילת 2003 ומרבה להופיע בקונצרטים, פסטיבלים וערבי מחול. במספר קטעים ב"אש הטנגו" הצטרפה
הזמרת מריאל סול, ילידת ארגנטינה, אשר שרה בספרדית ובכמה קטעים נוספים ליוו את ההרכב הרקדנים מיה שוורץ ורונן רונן חייט החל את קריירת המחול שלו בתור רקדן בלט מודרני אך מרגע שהוא הכיר את ריקוד הטנגו, התאהב בו והפך אותו לחלק מחייו. רונן הופיע במשך שבע שנים עם בת זוגתו, ססיליה סאיה, ברחבי ארה"ב וקנדה ולימד בניו יורק ב"דאנספורט", ביה"ס הגדול ביותר לטנגו בניו-יורק. ב-2007 חזר רונן ארצה ופתח את ביה"ס הגדול לריקודי זוגות "דאנס תל אביב" שבמסגרתו הוא מנהל את מגמת הטנגו. מיה שוורץ הינה רקדנית, בוגרת מגמת המחול בבי"ס אלון רמה"ש ובעלת רקע רב בבלט קלאסי, מחול מודרני, מחול מזרחי, ריקודים סלוניים וטנגו ארגנטינאי. רונן ומיה חברו זה לזו והופיעו שנה שעברה בסיבוב ההופעות ברחבי הארץ של פיטנגו, במופע "טנגו ללא גבולות". בני הזוג אף לימדו והכינו כוריאוגרפיות עבור ארבעת הזוגות שעלו לגמר בתוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים".
החושניות של הטנגו מורגשת לכל אורך הערב, גם בקטעים האינסטרומנטליים, די היה לעצום את העיניים, להאזין למוזיקה ולדמיין זוג רוקד ריקוד צמוד בבר אפלולי בבואנוס איירס. הייתה אש באוויר, ולדעתי את האווירה המחושמלת הזאת יצר שיתוף הפעולה בין היוצרים. הנגנים גילו בקיאות רבה בשפת הטנגו, והיה אפשר להיווכח כיצד הם מקיימים ביניהם תקשורת בלתי מילולית (על אף ששחר זיו כתב יצירה בשם "ג'יבריש טנגו"...)
הזמרת מריאל וזוג הרקדנים, רונן ומיה, חיממו אף עוד יותר את האווירה. בקטעים רבים רונן ומיה נעו כגוף אחד והדבר מרתק בכך שהוא שובר את מסורת הריקודים הסלוניים שבה נראה תמיד כי הבחור מוביל את הבחורה, על אף שבדרך כלל היא מצטיינת בכך שיש לה כוח ואופי משלה. הקטעים המרתקים ביותר היו אלה שבהם הריקוד התחבר לרגע למוזיקה, שבדרך כלל משמשת רק כרקע לריקוד. נותר רק להודות ערב מהנה ומעורר תשוקה.
|