|
פרק 2- בית הספר D:
פרק זה נוצר ע''י: שרי נערך ע''י מאי *כל החבורה עמדה ליד בית-הקפה, בעודם מחכים לדודים של רין ולן ( לאנקה ורינטא )*
" עוד שתי דקות.. " אמר לי והסתכל בשעון . היה נראה שהם כבר לא יגיעו, אבל בדקה האחרונה, לפתע פתאום לימוזינה גדולה ושחורה הגיעה. " הא?.. מה זה? " אמרה רין וכמעט לא האמינה. " אני לא זוכר שהם היו עד כדי כך עשירים " אמר לן, וכמעט פער את פיו, אבל סשה הספיקה לסגור לו אותו לפני שכולם ראו. לפתע החלון נפתח. " אוהיו גוזימאס, " אמרה בחיוך נערה גדולה מהם בערך בשנה-שנתיים, בעלת שער הסוף והפוני שלה הזכיר את זה של לן. " א-אוהיו, לאנקה. " אמרה רין וגימגמה מעט. "אוהיו, רין צ'אן ^^ " אמרה הנערה, לאנקה. היא פתחה את הדלת של הלימוזינה והורתה להם להיכנס, הם התיישבו. נראה שגם רינטא היה שם כי ישב שמה נער גם כן בלונדיני עם שער קצר והפוני שלו היה נראה כמו של רין (גם כן היו לו סיכות). " אני שמחה נורא שאתם מזכירים ללכת לבית הספר הזה! ^^ אתם לא תתחרטו על כך! " אמרה לאנקה בהתרגשות.
"טוב, אז אני יספר לכם קצת על הבית ספר, אתם לא תלמדו מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית, אלה מקצועות שונים ומיוחדים ~ " " לכל אחד מהקטגוריות האלה יש מקצועות שונים אבל רק בחלקם " אמרה לאנקה, מביטה בכל אחד ואחד. " אני מקווה שתהנו מהשנה הראשונה שלכם בבית הספר, אבל אתם לא תיהיו ברמה D, מכיוון שאתם יודעים כבר איך להפוך לבעל חיים וחצי חיה, באותו רמה שאתם אמורים להיות " אמר רינטא.
" טוב, אז הנה, אלו הכרטיסים לרכבת. המנהל שמר במיוחד בשבילכם את המקומות למחלקה הראשונה " אמרה לאנקה והגישה להם את הכרטיסים המוזהבים.
* כולם ארוזים לדרך * הם נכנסו לתוך תחנת הרכבת. הרכבת הייתה בעיצוב המאה ה18, ורין תהתה עם היא באמת מהמאה השמונה עשר. היא הייתה בצבע אדום, ומאוד מבריקה. הם נכנסו לתוך הקרון הראשון, הקרון מבפנים היה מעוצב יפהפה מאוד, ואחד העוזרים שם ליווה אותם. הם נכנסו בקוצר רוח.
" קיאא! ממש יפה פה D: " התלהבה מיזוקי. רין הנהנה בהסכמה. לאחר כמה שעות, נהיה חשוך יותר ויותר, למרות שעלו על הרכבת ב8 בבוקר. כולם נהיו עייפים מאוד מכל הדיבורים, והשעה הייתה 11 בלילה. סשה נרדמה על לן והוא נרדם עליה, רין נרדמה על לי ושניהם ישנו יחד. לאחר כמה דקות, אוסאי ומיזוקי הביטו אחד על השני, ואז הביטו על הזוגות הישנים ביחד, והתרחקו אחד מהשני במהירות. ( XD ) לבסוף, אוסאי ישן על הדלת ומיזוקי על החלון.
* לאחר חצי שעה * " הגענו! " אמרה מישהי שפתחה את הדלת. הם יצאו מהקרון והיה עדיין חשוך.
הם ראו מאות כרכרות עם סוסים, זה היה נראה דיי מוזר, מכיוון שחשבו שאוטובוס יאסוף אותם.
הם ראו מאות כרכות עם סוסים,זה היה נירא מוזר מכיוון שחשבו שאוטובוס יאסוף אותם. רין ולי עלו על כרכרה, ואח''כ גם לן וסשה על כרכרה אחרת. " ר-רגע, אתם נוטשים אותי עם המפלצת הזאת? ;;;; " אמרה מיזוקי בקול עגמומי. " א.. בואי כבר, " נאנח אוסאי, וגרר אותה לכרכרה אחרת.
הם התיישבו רחוק אחד מהשני, כרגיל, לאחר כמה דקות נכנסו שני נשים עם גלימה שחורה כלילה. " קוניצ'יווה, " אמרה אחת הנשים, שעכשיו התגלתה כנערה, תלמידה. היה לה קול רך ונעים. היא הורידה את הגלימה, נראה שהיתה מתחת לגלימה השחורה, נערה חמודה ביותר בעלת שער וורוד בהיר ויפה, גם השניה הורידה את הגלימה ונראו פנים חמודים ביותר, שער אסוף, וחיוך קטנטן. " אמ.. אתן אולי יודעות למה יש כרכרות במקום אוטובוסים? " אמרה מיזוקי בתמיהה. " נאני? אתם לא יודעים?! " אמרה הנערה עם השער הוורוד. " היום הוא חג שכולנו חוגגים, מאתיים שנה להבסתו של הזאב הלבן! " אמרה בהתלהבות הנערה עם השער האסוף. " או, כן, איזה חוסר נימוסים מצידי ^^ שחכתי להגיד לכם את שמי, " " אני הימג'י, " אמרה הנערה בעלת השער הוורוד. " שמי מיזוקי, והוא.. " אמרה מיזוקי, והביטה על אוסאי במבט כועס " אוסאי = 3 = " " הוא בסדר? שאלה מינמי. " כן, באופן יחסי. " אמרה מיזוקי, ופגעה באוסאי עם האצבע.
* לאחר זמן מה * " הו, יופי! הגענו!" אמרה מינמי, והסתכלה בחלון הכרכרה, שממנו ראו בית ספר ענקי ביותר!
|
.png)
