אביו היכה אותו, ילדי השכונה היכו אותו וכינו אותו בלעג: "דוד 3 עיניים", המורים בבית הספר היכו אותו.  

כבר מגיל צעיר התחיל גוש סמיך של זעם מבעבע להתהוות בתוך נישמתו האפלה. את עלבונו הוא היה משכך באמצעות התעללות בחתולי הרחוב, אותם נהג למסמר אל עמודי החשמל.

באופן טבעי מצא עצמו דוד 3 עיניים במוסדות לעבריינים צעירים, גם שם דחוי, קורבן תמידי ללעג.  

ואז הוא גילה את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות. פתאום דוד 3 עיניים לא היה פריק עלוב נפש, אלא שווה בין שווים.  

ברשתות החברתיות הוא נודע כדוד המקורי 2, חשמלאי רכב עם נפש של אמן מאיזור מודיעין. לאט לאט הוא רכש לעצמו חברים וגם ידידת נפש בשם ענת, עימה צ'יטט מידי ערב בתאווה, בערגה...

ענת גרמה לדוד 3 עיניים לראות את עצמו באור אחר, להאמין בעצמו, להבין שמה שחשוב זאת הנשמה הפועמת בפנים.

בעידוד חבריו לרשת החברתית, הוא הסכים לפגוש אותה.

דוד 3 עיניים הגיע בערב המפגש חמוש בזר פרחים וחיוך כובש והינה היא ממתינה לו מחייכת.

אך כאשר קרב אליה דוד 3 עיניים, חיוכה הפך לזעקת אימה.

ובאותו רגע משהו נשבר בנפשו של דוד 3 עיניים. 25 שנות זעם, השפלה ונידוי המיסו את הטוב שעוד נותר בו, והפכו את דוד 3 עיניים למפלצת רצחנית.

ענת נמלטה אך דוד הדביק אותה בסמטה חשוכה. הוא עקר את עינייה ואכל אותן. חנק אותה וחש התעלות כאשר אצבעותיו חדרו אל תוך עור צווארה העדין ודם חם ניתז על פניו.

עינו השלישית נפקחה. היא כבר לא היתה עיוורת.

שיכור מכוח נשבע דוד 3 עיניים לאכול את עיני כל חברי הרשת החברתית שהיו שותפים במפלתו.

הוא לא נתפס מעולם...

  ילדים וילדות. שקט... ששש... האם זאת הרוח... או אולי צעדים?

ייתכן שברגעים אלה ממש דוד 3 עיניים עומד מאחוריכם, עינו השלישית נעוצה בתאווה בעורף שלכם. ידיו הקרות נשלחות קדימה, ובעוד שבריר של שניה תחושו בהן על עורפיכם.