אורי רדלר, עורך בוויקיפדיה, פרש מלא ביקורת מהעריכה. לדבריו, רוב העורכים הם חובבים, שיטת העריכה האין-סופית רק פוגמת, וערכים רבים מדי עוסקים בנושאים כמו דוגמנים ופוקימונים
ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית העברית, חוגגת בימים אלה שלוש שנים להיווסדה, אך לדברי אורי רדלר, מבעליה של חברת תוכנה ועורך מסור לשעבר בוויקיפדיה, היא לא תזכה לשנות חיים ארוכות. רדלר, בן 41, הודיע לפני כחודש במאמר פתוח באתרו, האונה השמאלית, לאחיו הוויקים, שהכה גלים ברשת מאז פורסם בשבוע שעבר בבלוג של יובל דרור (popup.co.il), כי הוא עוזב את העריכה באנציקלופדיה. אני מרגיש, כתב, כי "ויקיפדיה העברית היא מקום הצועד לקראת מותו הוודאי", בעוד שהמהדורה האנגלית כבר מתה כאנציקלופדיה.
רדלר, שכתב כ-800 ערכים והשתתף בעריכתם של כ-1,000 נוספים, שוטח ביקורת מנומקת על שורה של בעיות, החל בבעיות מבניות וכלה באיכות כתיבה קלוקלת וערכים מחפירים. "הכותבים הטובים נותנים הרגשה שהכל בסדר, שאנחנו באמת כותבים פה אנציקלופדיה", הוא אומר בשיחה טלפונית. "למעשה, בכל יום אנחנו מתרחקים מזה, גם מבחינת האיכות וגם מבחינת המתכונת הכללית של האתר".
בבדיקה של 400 ערכים שעלו באקראי במהדורה האנגלית מצא רדלר כי רק 7% ראויים להיכלל באנציקלופדיה: 24% מהערכים, למשל, הוקדשו לנושאים כמו פוקימון, כוכבות פורנו וטבלת אוטובוסים מהירים, ו-22% הוקדשו למקומות זניחים, בתי ספר תיכון ועיירות שכוחות אל.
עידן דורפמן, עורך בוויקיפדיה, אומר מנגד שדווקא הרחבת היריעה לערכים שאינם חלק מהקאנון התרבותי הופכת את האנציקלופדיה לחיה, נושמת ומצליחה מאוד. "נכון, כל זב חוטם יכול לשנות מה שכתבת, אבל אתה יכול לשנות חזרה". הוא מציין גם כי בוויקיפדיה העברית מקפידים הרבה יותר. עובדה, הנחסמים לעריכה במהדורה העברית מהללים את החופש של האנציקלופדיה באנגלית.
בבדיקה של 50 ערכים שערך מגזין "Nature" בשנה שעברה דווקא נמצא שוויקיפדיה מדויקת כמעט כמו "בריטניקה". זה לא מפתיע את רדלר. רוב המחקר של המגזין, הוא אומר, התמקד בתחום המדעים המדויקים כמו מתמטיקה ומדעי המחשב, שם עיקר כוחה של ויקיפדיה, משום ששיעור התורמים מקרב האקדמאים גבוה יחסית. זה גם מה שנותן את התחושה שהכל בסדר, הוא טוען. הבעיה מתחילה כשאתה מגיע לערכים על אישים, למשל.
אולם רדלר אינו יחיד בביקורתו על ויקיפדיה. באחד המקרים שהגיע לכותרות התגלה כי בריאן צ'ייס, בן 38 מנאשוויל, החליט לחמוד לצון וכתב בערך על העיתונאי והעוזר לשעבר של הסנטור בובי קנדי, ג'ון סיגנתאלר, כי היה מעורב ברצח הסנטור ואחיו, הנשיא ג'ון קנדי. בעוד שרוב המקרים מתגלים תוך זמן קצר, במקרה של סיגנתאלר, לקח חודשים לתקן את ההשחתה המביכה. בעקבות האירוע החליט יוזם ויקיפדיה והביורוקרט הראשי (הכינוי לאחראי) ג'ימי ויילס, להחמיר את הפיקוח על הערכים. לאחרונה אף הוחלט לסגור לעריכה כמה ערכים שנויים במחלוקת.
רדלר טוען כי במהדורה האנגלית חלק ניכר מהערכים פשוט מועתקים באופן גרוע מבריטניקה או אנציקלופדיות אחרות. במהדורה העברית נוספת לכך הבעיה של תרגום גרוע. רוב העורכים הם חובבים, שקראו ספר אחד על הנושא במקרה הטוב, הוא אומר. אין די מומחים שכותבים או בודקים את הערכים. לדבריו, גם שיטת העריכה האין-סופית, שעליה גאוותה של ויקיפדיה, מביאה לכך שבסופו של דבר הערכים פחות טובים, משום המחלוקות מיושבות בפשרות המוציאות מהם את העוקץ.
רדלר יוצא גם נגד חוסר ההיררכיה האינהרנטי לדמוקרטיה של ויקיפדיה, ומכנה אותה בצחוק "אנרכו-פקאציזם". לא רק שכל אחד יכול לשנות ערכים כאוות נפשו, הוא טוען, תוך ימים ספורים אפשר להגיע למעמד של עורך בכיר ש"יכול להשתתף בהכרעות הכי חשובות. זו סיטואציה די מגוחכת: עורך חדש נמצא באותו מעמד כמו אדם שכתב 2,000 ערכים ומלווה את הפרויקט מיומו הראשון".
התוצאה היא שערכים בלתי ראויים, לשיטתו של רדלר, נכנסים למה שמתיימרת להיות אנציקלופדיה. "יש קבוצה מאוד רחבה שהמטרה שלה היא לכתוב אתר שייתן תשובה לכל מה שרצית לדעת עליו. זה בסדר, רק שזה לא אנציקלופדיה. אנציקלופדיה קשורה בטבורה לבחירה של מה חשוב ומה לא. אם אתה מכניס הכל, זה לכל היותר מסד נתונים", הוא אומר.
כמו דורפמן, דוד שי, הביורוקרט של ויקיפדיה העברית, עדיין עומד בגאווה מאחורי הגישה של ויקיפדיה. "אני מכבד גם ערכים של דוגמנים או של סדרות טלוויזיה", הוא אומר. "מי שמחפש מידע על איינשטיין, מקבל אותו בוויקיפדיה, כמו מי שמחפש מידע על דוגמן". הפתרון, לדבריו, הוא להמשיך לייצר ערכים טובים. "רדלר יכול לכתוב שלושה ערכים על אפיפיורים בזמן שמישהו אחר כותב ערך אחד על דוגמן". עם זאת, שי אינו מתנגד להצבת גבולות לשילובם של ערכים מסוימים. "אין נוסחת קסמים. הגבולות נקבעים תוך כדי תנועה, תוך כדי התהוות, ובאחרונה אף הכרזנו על מתקפת איכות כדי לשפר ערכים שונים".
שי הוסיף כי "ויקיפדיה העברית איננה מושלמת, ואיש אינו מתיימר להציגה ככזו, אבל היא מלאת חיים ותוססת, ומהווה מקור מידע רב ערך לכל קוראי העברית. נכון, יש בוויקיפדיה העברית גם ערכים העוסקים בדוגמנים ובדוגמניות, אבל איננו כופים על איש לקרוא אותם - זו אנציקלופדיה חופשית. ברוב זעמו על הערך העוסק בדוגמן, החמיץ רדלר את העובדה שיש בוויקיפדיה העברית 44 ערכים העוסקים במשוררי יידיש ו-77 ערכים העוסקים בסופרי יידיש. הרי בזכות ערכים אלה לבדם ראויה ויקיפדיה העברית להתקיים, וראוי כל אחד מהכותבים בה לחוש גאווה עצומה. אינני רואה כל פסול בערכי הדוגמנים, גם הם חלק מהידע האנושי, אך כדי שלא ייווצר הרושם שהם מרכז עולמה של ויקיפדיה העברית, אציין שיש 47 ערכים העוסקים בדוגמנים ובדוגמניות (מתמטיקאים יש 134, ולמנהיגי הציונות מוקדשים 113 ערכים)".
רדלר טוען כי הבעיה היא שעל כל שי ועל כל רדלר שכותבים לוויקיפדיה יש כמה וכמה פקאצים. כדוגמה הוא מביא את הערך המוקדש למייקל לואיס, כדורסלן ודוגמן, שנשאר על כנו למרות מחאות נמרצות. הדיון שהתקיים בעקבות ההצבעה מדגים היטב את המצב. "מי זה ולמה זה ערך אנציקלופדי? זה ערך על ילד תיכוניסט. איך עברה הצבעת המחיקה של הערך הזה?", הזדעק קייזר סוזה, אחד המשתתפים. משתתף אחר ענה לו: "אתה חי בעולם אחר... הוא דמות מרכזית היום בשיח של 'פנאי פלוס' ו'רייטינג', שזה בערך 30% ממדינת ישראל".
את ההוכחה הניצחת לחשיבותו של הערך ולטיעוניו של רדלר מביא כותב הערך עצמו: "זה ברור שמבין המתנגדים לערך הרוב יהיה גברים, בעיקר בשל הקנאה לבחור הזה. אז בבקשה, אל תהפכו את הוויקיפדיה למקום אפרורי וסלקטיווי, עובדה שהצביעו בעד השארת הערך 20 איש מול 16".
