לפני כמה שנים גיליתי את הפסטיבלים הרוחניים את הסדנאות והמורים הרוחניים, מאוד אהבתי לנסוע לסוף שבוע לרוץ מהרצאה להרצאה להכיר אנשים חדשים להתחבר שוב ושוב לאוירה כייפית, וללמוד, להרגיש שאני אוספת חוויות וידע.
חשבתי שזה נפלא, שמחתי עם כל פסטיבל,סדנה מורה שהגיע מחו"ל, זה היה כף אמיתי.
ואז הגיע תקופה שבה הרגשתי שמיציתי, שיש לי כבר את כל התשובות, שאין לי צורך לחפש ולרוץ סביב הזנב של עצמי. שאפשר להתרחק מהפסטיבלים אפשר להרגע....
והפסקתי לחפש את הפסטיבלים.
כאשר חברה סיפרה לי שיש בעוד שבועיים כנס תקשור בשפיים , אמרתי לעצמי שלא אשתתף, שבאמת אין לי צורך.
אבל.... חזרתי ובדקתי עם עצמי וחשבתי שיכול להיות מענין שתמיד יש מה ללמוד שבטח אפגוש שם אנשים מקסימים והחלטתי(לקחת את האגו ולהזיז אותו הצידה) כן, להשתתף.
איזו החלטה נהדרת, היה פשוט נפלא, בעיקר המפגש עם אנשים שמדברים בשפה שלי שאפשר לשוחח על כל מה שחווים גם כאשר זה נשמע מטורף לגמרי, שאפשר להוריד את ההגנות והמסכות ולהרגיש שנמצאים במקום שטוב להיות בו בטוח, שלו רגוע על הדשאים פגשנו אנשים, כביכול חדשים שלא ראינו ולא הכרנו מעולם , נוצרו חיבורים, אולי יהיה להם המשך ואולי לא, זה לא חשוב, היה כל-כך נעים להיות לחוות להיפגש להרגיש את הלב נפתח ומתחבר.
וכן למדתי המון גם אם חשבתי שמיציתי, גם אם חשבתי שיש לי המון ידע שאני מתקשרת מעולה, מצאתי שם כאלה שכף ללמוד מהם, היה המון צחוק הנאה שמחה, התלהבות, אושר כן אושר צרוף....
הרגשתי כמה חשוב היה לי להניח את האגו בצד ולאפשר לעצמי להיות שם במקום הזה בדיוק בסוף השבוע הזה.
תודה לחברותיי שסיפרו לי על הכנס, תודה לכל מי שהיה שם שתרם ונתן באהבה , למארגנים ולמבצעים,תודה לעצמי שבחרתי להיות שם,
.jpg)
