בגיל 26, חזרה דנה עמר מקרית-מלאכי לספסל הלימודים. הלוח, הספרים, השיעורים, המבחנים ואפילו הילקוט דומים לאלה שאפשר למצוא בכל בית ספר תיכון. מאז ספטמבר היא לומדת במתנ"ס המקומי חמישה ימים בשבוע, במסגרת התוכנית להשלמת השכלה שמעביר האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. עמר נשרה מבית הספר בכיתה ט'. לפני כשנתיים, כשנולדה בתה, "שאלתי את עצמי מה יקרה כשהיא תבקש עזרה בשיעורי בית", היא מסבירה, "חוץ מזה, לא רציתי שהיא תראה את אמא שלה עובדת ב'עבודות שחורות'. כל קורס להכשרה מקצועית דורש היום 12 שנות לימוד. הלימודים כאן הם ההזדמנות השנייה שלי". אבל נוכח החלטת משרד החינוך לקצץ בתקציב האגף לחינוך מבוגרים, לא ברור כעת אם וכמה קבוצות לימוד חדשות, כמו זאת שבה לומדת עמר, ייפתחו בהמשך השנה.
יחידות ואגפים רבים במשרד החינוך יצטרכו להתמודד השנה עם קיצוץ בתקציבם. ההתחייבות שלקחו על עצמם ראשי המשרד להשתתף במימון הרפורמה בבתי הספר היסודיים - 170 מיליון שקל השנה, כ-800 מיליון שקל לאורך שש שנים - תורגש בקרוב. עם זאת, בולט במיוחד הקיצוץ בתקציב האגף לחינוך מבוגרים, האחראי על האולפנים לעולים חדשים, תוכניות להשלמת השכלה למבוגרים, הדרכה לקבוצות הורים ועוד. משמעות המהלך עלולה להיות פגיעה קשה בתוכניות השונות - בהיקפן, בפריסה הארצית שלהן ובאיכות ההוראה.
ב-2005 עמד תקציב האגף על כ-161 מיליון שקל, אך מאז פחת בהתמדה וב-2008 סבל מקיצוץ חד במיוחד, כ-30%, וכעת הוא מסתכם בכ-86 מיליון שקל.
בחלק מיחידות האגף, כמו זה האחראי על מתן האפשרות למבוגרים להשלים השכלה, מגיע הקיצוץ לשיעור גבוה עוד יותר. גם אם האגף לא ייסגר השנה באופן רשמי, נדמה כי הכיוון ברור. מחר ייערך ברמת-אפעל כנס מחאה נגד הקיצוץ.
בשנת הלימודים הנוכחית גף השכלת מבוגרים מעניק שירות לכ-17 אלף איש, ב-145 יישובים (כשליש מתוכם ערביים). מדובר במערך של תוכניות מותאמות, החל מרמת אנאלפבתיות ועד מסלול "תעודת גמר תיכון".
את 760 שעות הלימוד ניתן לפרוס, בהתאם לבחירת התלמיד המבוגר, על פני חצי שנה עד שנתיים. ברוב המקרים, התלמידים נהנים משיעור שכר לימוד נמוך ומסובסד, או שלא משלמים כלל.
"עולמות חדשים"
ב"מרכז ההשכלה" בקרית-מלאכי לומדים כ-500 איש. בשיעור גיאוגרפיה אתמול, בכיתה של דנה עמר, 15 התלמידים ייצגו מגוון גילאים רחב: מבני 20 ומשהו שנשרו מלימודים מסיבות שונות ועד בני יותר מ-50, שחלקם שכחו כיצד מתנהל שיעור.
בשביל רובם, מדובר ב"חוויה מתקנת". "בחיים שלי לא קיבלתי ציונים כמו שיש לי עכשיו", סיפרה גילה גלאם, בת 35 מאזור יבנה. היא הפסיקה ללמוד בסוף כיתה י' ועבדה כפקידה במפעל. כשזה נסגר לפני כמה חודשים, מצאה עצמה ללא עבודה - וללא כל השכלה. לאחר שתקבל את תעודת הגמר, היא מתכוונת ללמוד קורס בהנהלת חשבונות.
עמר, מצדה, שואפת להיות "טוענת רבנית" ואילו התלמיד אמיר ליפקין, מבקש ללמוד להיות מורה נהיגה. אצל השלושה בוער הצורך ללמוד - בגלל דרישות מקצועיות, אבל גם מסיבות משפחתיות. ליפקין אומר שהוא זוכר איך ניסה להתחמק כשבתו הקטנה ביקשה עזרה בשיעורי הבית, אבל "היום אני מסוגל לעשות את זה. נפתחו לי עולמות חדשים".
רונן אתגר, בן 31 מקרית-מלאכי, למד ב"מרכז ההשכלה" בקרית מלאכי לפני כעשור, לאחר שנשר מלימודים בכיתה י"א. כיום הוא משלים לימודי תואר שני במדיניות ציבורית במכללת "ספיר" שליד שדרות. "מערכת החינוך בפריפריה בדרך כלל מוחלשת ואנשים לא מקבלים הזדמנות נוספת", אמר, "תוך חצי שנה השלמתי את הבגרויות, אבל מעבר לתעודה - התעוררה גם תחושת מסוגלות, שאיפשרה להתגבר על חוסר הביטחון בלימודים, חוסר האמון ואפילו חוסר ידע כמו איפה צריך להירשם לבחינות הבגרות".
בקצה המסדרון לומדת כיתה אחרת, של עולים מאתיופיה. זו "מסגרת המשך", המיועדת למי שניצל את זכאותו ללימודי אולפן, אך עדיין זקוק לסיוע בעברית. אתמול התמקדו התלמידים במספר נושאים: חובות וזכויות במדינת ישראל, תערובת של שיעור באזרחות, הדרכה מעשית בחיי יום-יום ועזרה ברכישת השפה העברית. לדברי התלמיד מולו עלם, "לא לדעת את השפה זה אומר שאתה זר. אני לא רוצה להיות זר בישראל". השינוי במצב העולים האתיופים, הוסיף, לא יוכל לבוא באמצעות מענקים והלוואות אלא רק דרך רכישת השפה העברית.
סדרי עדיפויות
במשרד החינוך מסבירים את הקיצוץ בתקציב האגף לחינוך מבוגרים בצורך להתמקד ב"ליבת הפעילות" - מערכת החינוך הפורמלית, מגיל 5 עד 18.
מנהל גף ההשכלה, חיים איטקיס, מתקשה לקבל את ההסבר הזה. "זכותו של כל בן אדם לקבל הזדמנות להשלים את השכלתו", הוא אומר, "יש לכך משמעות אדירה ברמה האישית, המשפחתית והכלל-ארצית. יש למשרד החינוך אינטרס מובהק לעבוד עם אנשים מבוגרים, כי כל המבחנים והמחקרים מראים שילדים להורים משכילים יהיו תלמידים טובים יותר".
הקיצוץ עלול להשפיע גם על יכולת שרת החינוך ליישם את הצעתה, שפורסמה בעבר ב"הארץ", לאפשר השלמת השכלה לבני נוער שנשרו מלימודים או כאלה שלמדו בבתי ספר חרדיים. את ההצעה הגישה תמיר כתשובה לעתירה לחייב את משרד החינוך להפסיק לתקצב מוסדות חרדיים שאינם מלמדים את "לימודי הליבה".
משרד החינוך מסר בתגובה, שקיצוצי התקציב אילצו אותו לקבוע סדרי עדיפויות. "ליבת פעולות המשרד מכוונת לגני הילדים ולבתי הספר ועקב כך ולמרות הצער, נדרש האגף לחינוך מבוגרים לקיצוץ עמוק יותר מאגפים אחרים", מסר המשרד, אך הוסיף שהמבנה הארגוני של האגף ייבחן וכך גם האפשרות שתפקידיו יבוצעו על ידי יחידות אחרות.
במשרד החינוך ערכו "סדר עדיפויות", בדקו מהי "ליבת הפעילות" של המשרד, ביררו כיצד אפשר "לעמוד בנטל" הרפורמה בחינוך היסודי - וקיצצו בחצי את תקציב האולפנים לעברית. יולי תמיר מקווה שמשרד הקליטה ייקח עליהם אחריות, אבל במשרד הקליטה מתכוונים להעביר את הפעילות לחברות פרטיות. "החלטה כואבת", אומרים במשרד החינוך
אולפן לעולים בשכונת ארמון הנציב בירושלים, החודש. 350 מורים יאבדו ככל הנראה את מקום עבודתם
דניאל בר און / ג'יני
במשרד החינוך גייסו את כל המונחים המוכרים - "התייעלות" ו"סדרי עדיפויות", "החלטה כואבת" ו"אין ברירה" - וקיצצו בכ-50% את תקציב האולפנים להוראת העברית ב-2008. הקיצוץ הדרסטי צפוי להוביל לפיטוריהם של 350 מורים, אבל זה רק השלב הראשון לקראת המהפך האמיתי בהתייחסות של מדינת ישראל לאולפנים. שרת החינוך, יולי תמיר, החליטה להעביר את האחריות על לימוד העברית למשרד הקליטה, שכבר הודיע שבכוונתו להפריט את השירות, ולהעבירו לחברות מסחריות.
מורי האולפנים נערכים עתה למאבק על מקום עבודתם, שכנראה יהיה רחוק מלקבל את ההד התקשורתי שלו זכתה שביתת המורים העל-יסודיים. בשבוע שעבר כבר הקימו מטה מאבק. "אנחנו במצב מוזר", אומרת פעילה במטה, "מספרד, אסטוניה ולטוויה באים אלינו כדי ללמוד על הנחלת הלשון, אבל כאן, פתאום, אנחנו צריכים להיאבק על קיומנו". המורים מוכנים לדון בדרכי התייעלות, אך לא נראה להם שזאת המטרה האמיתית של הקיצוץ. "אף אחד לא מוכן בכלל להיפגש אתנו", אומרת המורה, "הנושא איננו אם אנחנו עובדים נכון או לא, אלא מדיניות מכוונת להפריט אותנו".
13 אלף עולים לומדים בעשרות אולפנים ללימוד עברית בארץ. כחלק מסל הקליטה, מקבל כל עולה 500 שעות לימוד באולפן, המתפרשות על פני 5-6 חודשים. האולפנים עדיין באחריות האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, אולם משרד הקליטה מעוניין לשנות את מודל הפעולה. לפי ההצעה שנדונה שם, העולים יקבלו שוברים ("ואוצ'רים") לרכישת קורס ללימודי עברית בחברה פרטית. את התשלום על הקורס תקבל החברה מהמדינה, שאמורה לפקח על המוסדות הפרטיים.
"הרעיון להפריט את לימודי העברית רודף אותנו כבר כמה שנים", אומר מאיר פרץ, לשעבר מנהל האגף לחינוך מבוגרים. "קבוצות אינטרסנטיות שונות מעלות את ההצעה הזו בכל פעם מחדש - וכנראה שכעת יותר קשובים לה". לדברי פרץ, מבדיקה ראשונית שערך, כלל לא בטוח שההפרטה תחסוך כסף, משום שהתשלום שתעביר הממשלה לחברות הפרטיות עשוי להיות גבוה מעלות האולפנים הקיימים.
גם מבלי להתייחס לרמת הלימודים באולפנים המופרטים, ולתנאי העבודה והשכר של המורים בהם, פרץ חושש שהמודל שמציע משרד הקליטה פותח פתח לשחיתות. לדבריו, חלק מהעולים - ובמיוחד אלו הסובלים ממצוקה כלכלית - עלולים לעשות יד אחת עם החברות הפרטיות, ולהעביר אליהן את השובר שיקבלו מהמדינה בתמורה לאישור לימודים פיקטיווי. אחר כך יתחלקו העולים והחברות בכספים שתעביר המדינה. העולה, כמובן, לא ילמד הרבה עברית בתהליך הזה. "נהיה עדים, בין השאר, ל'מאכערים' שיתווכחו בין העולים לגופים הפרטיים תמורת עמלה", מזהיר פרץ.
אולם עוד לפני ההפרטה, יעברו האולפנים קיצוץ עמוק של כ-40 מיליון שקל, כמחצית מתקציבם. לדברי גורמים שונים, הקיצוץ נולד בהתחייבות של תמיר למשרד האוצר, שמשרד החינוך יישא בחלק מעלויות הרפורמה במערכת החינוך היסודית, "אופק חדש". המשרד התחייב להפנות לצורך כך 170 מיליון שקל ב-2008, מתוך כ-800 מיליון שקל בשש שנים. "משרד החינוך לקח על עצמו התחייבויות שלא יוכל לעמוד בהן", אמר בעבר גורם שהשתתף בדיונים על מימון הרפורמה.
חיזוק לכך אפשר למצוא גם בדברים שאמרה מנכ"לית המשרד, שלומית עמיחי, לפני כשבועיים, בדיון בוועדת הקליטה של הכנסת על הקיצוץ באולפנים. "היתה מחויבות לקדם את שכר המורים בהשקעה של מיליארדים, כולל התחייבות של המשרד לסייע בכך. גם אני סבורה שאולי המשרד נטל על עצמו יותר מדי, אבל זו המציאות", אמרה.
ובמציאות הזאת, ייסגרו ככל הנראה "לימודי ההמשך" באולפנים. אלו לימודים המיועדים למי שהשלימו את מכסת 500 השעות, וזקוקים להעמקת הידע שלהם בעברית, ביניהם מורים ובעלי מקצועות רפואיים ופרה-רפואיים, שעומדים לפני בחינות הרישוי שלהם.
ציון כושל
בכלל, פרוטוקול הישיבה בוועדת הקליטה מעורר את החשד שצמרת משרד החינוך החליטה קודם להיפטר מהאולפנים לעברית - ורק אחר כך לבדוק את משמעויות המהלך, כמו למשל, מי יהיה אחראי לאולפנים. "במצב הקשה שנקלענו אליו", הפתיעה עמיחי את המשתתפים, "אני מאוד אשמח - ואני אומרת את זה גם בשם השרה תמיר - להציע שמשרד הקליטה יקבל עליו אחריות לנושא של האולפנים, כאשר מאתנו תתקבל כל העזרה האפשרית".
בתגובה אמר מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון, כי "קודם כל מן הראוי גם לדבר אתנו לפני (ההחלטה) ולראות אם אנחנו יכולים (...) נגיד שדיברתם אתנו, ונקיים ישיבות ונחליט שאנחנו כן רוצים ומוכנים, הדבר היחידי שנוכל לעשות, זה ללכת להפרטה דרך בתי ספר פרטיים". שלשום נפגשו עמיחי וחלפון, והוחלט להקים צוות בדיקה משותף לשני המשרדים שיבדוק את העברת האולפנים לאחריות משרד הקליטה, "תוך התמקדות בהעברת הלימוד לבתי הספר הפרטיים ללימודי שפות", כפי שנמסר.
אחת הטענות המועלות על ידי משרד הקליטה (ובמידה מסוימת גם על ידי בכירי משרד החינוך), כדי להצדיק את הפרטת האולפנים, היא שמחקרים שנעשו בשנים האחרונות, מלמדים שלעולים שלמדו באולפן יש רמת שליטה נמוכה בעברית, והם ממעטים להשתמש בה ביום-יום. במשרד הקליטה מוסיפם כי "כ-50% מהעולים לא ניגשים ללימודי האולפן או לא מסיימים אותם". לפי נתונים נוספים, שפורסמו לאחרונה ב"הארץ", רוב העולים המסיימים את לימודיהם באולפן מדברים עברית ברמה נמוכה או בינונית.
המורים באולפנים ואנשי המקצוע במשרד החינוך קראו את הנתונים והתקשו להבליג. הסקרים של משרד הקליטה, אומר מאיר פרץ, "מתבססים על כך ששואלים את העולים האם לדעתם הם יודעים עברית ברמה מספיקה - אך ההשוואה שעושה העולה היא תמיד ביחס לשפת-האם. השאלה הנכונה - עם איזה ידע בעברית נכנס העולה לאולפן, ובאיזו רמה הוא מסיים אותו - כמעט ולא נבדקת". במשרד הקליטה טענו מנגד, כי מדובר בכמה סקרים שמציגים תמונה זהה.
המורים מציגים נתונים אחרים. מחקר מהשנה שעברה של משרד הקליטה עצמו, ניסה למצוא מה גורם להבדלים בין העולים שהצליחו לשלוט בעברית, לאלה שנכשלו בכך. לפי המחקר, מלבד השפעת גילו של העולה בעת העלייה, הרי שלימוד עברית - ובעיקר משך הלימוד באולפן בארץ - "הוא הגורם החזק ביותר בהסבר ההבדלים". "גם לגבי השימוש בעברית כשפת יום-יום, יש לאלה שלמדו בעברית באולפן יתרון משמעותי על פני האחרים", נכתב שם.
ויש נתונים מעודדים נוספים, הנחשפים כאן לראשונה. בסוף הלימודים באולפן עוברים התלמידים מבחנים בקריאה, בהבנת השמיעה ובתקשורת מדוברת. מסיכום תוצאות המבחנים שנערכו בין ספטמבר לנובמבר 2007, עולה כי מבין 689 התלמידים - רק 4% נכשלו. 53% מהתלמידים הגיעו לשתי רמות הציונים הגבוהות ביותר.
אחת המורות באולפנים אומרת, ש"יש איזושהי הנחה מוקדמת שאנחנו 'לא מספקים את הסחורה'. התפיסה הזו השתרשה במשרד הקליטה, ופתאום גם בכירי משרד החינוך מאמצים אותה, בלי קשר לנתונים. אם יולי תמיר או פוליטיקאים אחרים לא מצליחים לשוחח בעברית עם עולים חדשים ערב בחירות, הדבר מצביע יותר על חוסר ההבנה שלהם את קשיי ההגירה, ולא בהכרח שהלימודים באולפן נכשלו".
במטה המאבק הוסיפו, שההחלטה להעביר את האולפנים למשרד הקליטה התקבלה ללא כל התייעצות עם הדרג המקצועי במשרד החינוך, שמתנגד לה. מעבר לחשש מפיטורים המוניים של מורים מבוגרים יחסית, אומרת אחת המורות כי "אף גוף פרטי לא יטפל בעולים מאתיופיה ובקבוצות חלשות אחרות כפי שאנחנו עושים זאת. העולים החזקים ימצאו כבר את הדרך להסתדר, אבל החלשים ייפגעו. זו תהיה בכייה לדורות".
העלייה הצטמצמה
לדברי שרת החינוך יולי תמיר, הסיבה לקיצוץ בתקציב האולפנים "נטועה בצמצום הדרסטי במספר העולים החדשים. אפילו הסוכנות היהודית סוגרת מרכזי קליטה. אנחנו חייבים להתייעל". לדבריה, "הודענו באופן חד-משמעי שנמצא את הדרך שאף עולה לא ייפגע מהקיצוץ, אבל זה לא אומר שכל האולפנים יישארו באותה המתכונת. גם אם אדבר עם עובדי האולפנים, הם לא יביאו עוד עולים".
מנכ"לית משרד החינוך מציעה הסבר נוסף לקיצוץ. לדבריה, הקיצוצים בשנים האחרונות בתקציב המשרד הכריחו אותם להחליט מהם התחומים שב"ליבת הפעילות של המשרד, כאלה שהמשרד מחוייב להם באופן מלא - לעומת נושאים שאינם במסלול המרכזי, כמו החינוך למבוגרים ובכלל זה האולפנים". אולם היא מוסיפה כי "יחד עם זאת, מדובר בנושאים שקרובים מאוד ללבו של המשרד".
תמיר אומרת שהחלטתה להעביר את האולפנים למשרד הקליטה אינה קשורה לאיכות העבודה בהם, ומוסיפה - בניגוד לדברי מנכ"ל משרד הקליטה - כי משמעות ההעברה "איננה בהכרח הפרטה. יש עוד אפשרויות, כמו הפעלת השירות במרכזי הקליטה. יחד עם משרד הקליטה, נבחן מהי הדרך הנכונה ביותר ללמד את העולים החדשים עברית".
ממשרד הקליטה נמסר בתגובה כי "לדעת המשרד, רמת העברית של העולים החדשים אינה משביעת רצון", ואחת הדרכים לשיפור ההוראה היא "לימוד על ידי בתי ספר פרטיים המתמחים בלימודי שפה".
.jpg)
.jpg)
.JPG)
