הסיפור של כמעט מלאכים!!
----פרק 1------- אני נטלי המעריצה מספר אחת של כמעט מלאכים את הסיפור שלי אף-אחד לא השכח... לפני שנה בערךך...טסתי לארגנטינה גרתי לב רק אני הכלב התוכי הבריכה והבית שלי הכל התחיל שאני והשכנה שלי ברנדה בת 17 (בגילי) שזופה גובה מטר 64. הלכנו לחוף הים.....הינו שם עד שירד הערב .... אני:ברנדה אני הולכת לביירון.. ברנדה:בסדר...אבל תזהרי את לא מרגישה טוב..... אני:בסדר!!אני אהיה בסדר אני לא ילדה קטנה... התחלתי ללכת עד שחשתי ברע...נפלתי קבלתי מכה בראש הרגשתי מבול בתוך הראש שלי ויישר התעלפתי.... ביום שלמחרת קמתי בתוך בית גדול שלא זהתי ראיתי מטושטש ראיתי הרבה אנשים סביבי..... אחרי 10 דקות ראיתי טוב יותר.... ראיתי שלוש בנים ושתי בנות הם אמרו לי: חשבנו שלא תקומי, כבר צהוריים ומצאנו אותך בלילה .... לא ידעתי מי הם לא זהתי אותם.......שחכתי הכל מאיפה אני מה אני רק ידעתי שקוראים לי נטלי..... אחד מהם ניגש אליי ושאל אותי עם אני בסדר? אני:נראה לך שאני בסדר אני לא יודעת איפה אני ??ומי אני?? הוא שאל אותי:מה שמך? אני:נטלי...ומה השם שלך? הוא ענה:פיטר.... והוא הצביע על נערה אחת עם שיער חום נמוכה קצת ואמר...שהשם שלה זה מריאנה... מריאנה:את יכולה לקרוא לי ללי .... הוא הצביע על נערה בלונדינית גבוה.. פיטר: לה קוראים... אאוחניה... אאחניה:את יכולה לקרוא לי חס.. הוא הצביע על משהו בלונדיני שיער חלק...עיניים בהירות.. פיטר:לו קוראים גסטון.... והוא הצביע על הנער האחרון עם תלתלים בלונדינים..עיניים כחלחלות.. פיטר:קוראים לו ניקולאס... אני:שלום לכם... פיטר נראה שיער חלק חום עיניים אפורות ונקודות חן חמודות שאי אפשר לפספס יישר הצפתי אתם בשאלות.. אני:מי אתם..?מי אני ?מאיפה אני? פיטר:את בבית שלנו... אני:מה חמש ילדים גרים פה..? ללי:לא גרים פה משהי בשם אמיליה..ועוד ילד בשם ויקטוריו את יכולה לקרוא לו ויקי או ויקטור.... אני:אההה...אבל איך אני הגעתי לכאן............?? גסטון:את לא יודעת מי את?? אני:כן!אני רק יודעת שקוראים לי נטלי.. איפה אני גרה וכל זה אני לא זוכרת...איפה אני ישן?? ללי:את תשני פה..! אני:ברור!1אני לא הולכת לישון ברחוב... (פיטר צחק) אני:זה לא מצחיק מה אתה צוחק?? פיטר:את מצחיקה אותי!! אני:שיהיה לך בכיףף..
פיטר:את רוצה שאני יעשה לך סיור פה.... אני:זה יהיה נחמד.. פיטר הסביר איפה זה חדר האוכל המדבח סלון שירותים מקלחת הכל!! עד שהגענו לחדרים...\ פיטר:פה את תישני....(והצביע על החדר של הבנות..) ופה אני ישן..אז תוכלי לבוא מתי שתירצי.... אני:ככה אתה עם כולם...?? פיטר:לא עם כולם.... פיטר פתח את הדלת..כנסי פה את ישנה הבנות היו שם דיברו... חס:שלום שלום...פיטר תסגור תדלת נטלי כנסי... אני:אוקיי... ללי:פ' אל תלך בוא אליי... פיטר:לא עכשיו..... ויקטוריו נכנס... ויקטוריו:את הילדה החדשה...שלום אני:הי... ויקטויו:אמרו לי לקנות לך מברשת שיניים...קניתי זה במקלחת ... אני:תודה...מה השם? ויקטוריו:ויקטוריו אבל את יכולה לקרוא לי ויקי... אני:טוב... ירד הערב הכלכנו לכול ארוחת ערב... פיטר ישב מולי ללי לידו חס ליד ניקולאס ....ואני ישבתי ליד ויקי וגסטון... פיטר כל הזמן סתכל עליי וחייך... ללי הסתכלה עליו ותמיד הביאה לו מכה ברגל והוא הסתכל עלייה... ויקי:טוב נטלי מאיפה את?? אני:לא יודעת... ויקי:מה לא יודעת...?? אני:אני לא זוכרת כלום.... ויקי:אהה...כלום כלום.. אני: כלום כלום כלום.... הארוחה נגמרה ועלינו לחדרים... הבנים באו לחדר שלנו..(החדר של הבנות) ללי:בואו נעשה משהו... גסטון:מה את רוצה שנעשה אני פתוח להצעות.. ללי: לא יודעת סרט... ויקי:איזה סרט? ללי:נתנו שמות... גסטון:יש הרבה.... ויקי:כן יש סרט שקוראים לו הטינה 3 סרט מפחיד רוצים לראות... ללי:אין לי בעיה משהו מתנגת כולם:לא!! ישבנו במיטה של ללי ויקי לידי ומהצד השני פיטר ליד פיטר ללי ליד ללי חס ליד חס ניקולאס. כולם ישבנו צפוף.. הסר התחיל כולם בדממה... היה קטע מפחיד שרוז (הילדה בסרט)הלכה ומישהי קפצה עליה.. כולם צרחו ואני החזקתי את פיטר...ופיטר חייך... הסרט המשיך ואני יצאתי כי פחדתי...פיטר בא אחרי.. פיטר היה מאחוריי פיטר:בווווו...... אני צרחתי... אני:מפגר...נבהלתי פיטר:סליחה.. אני:בסדר למה יצאת? פיטר:שלא תהיא לבד אני:תודה! פיטר:רוצה לשתות... אני:כן! הלכנו למדבח...ובנתיים הסרט המשיך ללי לא הבינה לאן אני ופיטר הלכנו.... ללי לחשה לחס.. ללי:איפה נטלי ופיטר?? חס:לא יודעת שתקי נמשיך לראות ת'סרט.... ללי המשיכה לראות ת'סרט... ---במדבח---- פיטר:מה את רוצה לשתות...? אני:מיץ.... פיטר מזג לי ולו לשתות והתחלנו לדבר...עד שהסרט נגמר..........
המשךך.......
פיטר:את גרה קרוב לפה?
אני:אני לא זוכרת..
פיטר:מצאנו אותךך כאן..
אני:יש סיכוי. אני לא זוכרת..
פיטר:טוב תשני פה! עד שתזכרי איפה את גרה!
אני:אבל ההורים שלכם מסכימים?
פיטר:אין פה הורים! אמרתי לך אנחנו גרים נערים ואמיליה ה"אמא"
אני:אתם הולכים לבית ספר?
פיטר:ברור שכן! אנחנו ילדים רגילים...
אני:לא חשבתי אחרת..
|