סיפורים בהמשכים מאת קרן
פרק 1 ~נא להכיר...~
היי שמי נעמה מאשדוד
בת 15 בערך...טוב בסדר בת 14
ו-11 חודשים יופי יותר טוב.
אני קצת קצת קצת אבל ממש קצת שמנמנה
לא דבה! ולא שמנה! יחסית רזה.
יש לי שער פשוט ושחור ארוך ומתולתל.
עיניים אפורות וחיוך מקסים (ככה כולם אומרים).
יש לי שתי חברות טובות נוי ולימור שניהן כמה מפתיע
רזות יותר ממני....נוי בלונדה עם עיניים חומות
(מוזר~) ולימור עם שיער חום בינוני.
אם ישאלו אותי מי יותר נאמנה אז
נוי, ולימור יותר מצחיקה וחכמה.
אז עכשיו המשפחה שלי אמא מירי
ואבא דניאל ונועה אחות קטנה ומטופשת
בת 11 עם שיער יותר חלק משלי ושחור
וכמה שוב מפתיעה היא רזה יותר ממני.
טוב מה לעשות אני פרנואידית לגבי המשקל
שלי. טוב בנתיים זה הפרק הראשון בקרוב
פרק שני יאללה ביי ביי.
פרק 2 ~אני לא שמאלית אני ימנית~
"נעמה ! נעמה כמה אפשר להגיד לך" אמא צרחה עליי
"מה?" וכמו ששכבתי מצאתי את עצמי על
הרצפה עם הכרית והשמיכה עלי ואת הצחוק
של נועה "סתמי נועה !!" צרחתי לה
"אמא נעמה לא התעוררה..." אחותי השתנקרה עליי.
איזה מין עולם זה~ "נעמה כבר 7:30 קומי את תאחרי"
"מה ?!?!? למה לא אמרת לי...אמא-" "ניסיתי להעיר אותך,
זהו פעם אחרונה שאת הולכת לישון ב-2" נו באמת. "אבל אמא"
ניסיתי להתחנן "טוב דיי התחנחנויות שלך לא יעבדו עליי".
קמתי מייד הסתרקתי התלבשתי אכלתי סידרתי וצחצחתי...
רגע לא צחצחתי שיניים ~~~. טוב הלכתי לבי"ס,
וכמו שהיום התחיל ברגל שמאל הוא המשיך
ליד שמאל (המבין יבין והלא מבין יתאמץ).
דפקתי בדלת, המורה להיסטוריה
פתחה לי את הדלת ואת כל העצבים הוציאה עליי
יופי כל הכבוד !! התישבתי ליד לימור אמרתי לה "היי"
אבל היא לא ענתה לי אוקיי מוזר.
השיעור עבר לאט כל כך כמעט נירדמתי...
~צילצול~
"לימור מה קרה?" היא לא עונה לי ניגשתי
לנוי "מה קרה לה היא לא מדברת איתי?"
"ללימור יש בעיות עזבי אותך ממנה"
היא אמרה בקול מעוצבן "טוב מה פיספסתי?" שאלתי
"תשאלי את
הפוסטמה הזאת" לימור פתאם דיברה.
"למה פוסטמה מה קרה?"
נוי הסתכלה אליי ואז אל לימור
השפילה מבט לכמה שניות ישרה אותו ויצאה
מהכיתה.
פרק 3 ~על מה הריב~
נוי הסתכלה אליי ואז אל לימור
השפילה מבט לכמה שניות ישרה אותו ויצאה
מהכיתה.(בפרק הקודם)
ניגשתי ללימור והתיישבתי לידה,
"לימור ספרי לי מה קרה" אמרתי.
היא שתקה, "בבקשה לימור אל תעשי לי את זה..."
ועשיתי פרצוף כלב שהתחרבש
והיא צחקה, "הא הצחקתי אותך....נו ספרי!"
כמעט צעקתי. "טוב בסדר" ענתה
"נוי סיפרה לי שסבתא שלה מתה...אז
צחקתי...אז מה קרה?"
"לא יפה" אמרתי "אני יודעת נפלט לי..."
"אז למה את אמרת לה פוסטמה?"
"כי אחרי היא התחילה לקלל אותי" היא אמרה.
הסתכלתי לה בעיניים וראיתי משהו מוזר,
כאילו היא משקרת לי...
"את בטוחה שזה קרה?" שאלתי
"כן" היא ענתה. כן יש פה משהו חשוד
יצאתי מהכיתה התקשרתי לנוי ושאלתי
אותה על מה היה הריב.
היא ענתה לי הייתי בהלם כל מה שלימור אמרה
היה שקר אחד גדול, נוי גם סיפרה
שלימור ריכלה עלי ואמרה לנוי שאם
היא תספר, לימור פשוט תהרוג אותה.
לא ידעתי למי להאמין, לא ידעתי
מה לחשוב...
=בערב=
"נעמושקה יש לך טלפון" אמרה אמא
"הלו?" שאלתי
"נעמה?"
"כן מי זה?"
"היי אני אמא של נוי, היא אצלך במקרה?"
"לא, למה?" שאלתי
"כי פשוט היא לא חזרה הביתה..."
"מה ?" היתי המומה
