מוזיקה (מהמילה היוונית Μουσαι=מוזה) היא אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן והמיקום מהמאזין.
המוזיקה היא דרך הבעה, ואינה יכולה להיכלל בהגדרות ערכיות, שהרי רשימת הצלילים המוגדרים כמוזיקה משתנה בהתאם לתקופה, לאופי או לתרבות בה היא מתקיימת. למרות זאת, מקובל לסווגה ולקטלג אותה בסיווגים שונים, ואף לקבוע לה מתכונות שיש בהן מוטיבים ועקרונות אחידים.

לרוב המוזיקה הקלאסית נכתבת ומומצאת על ידי מלחינים אשר מתעדים אותה על ידי תווים. לכל תו יש בדרך כלל גובה מוגדר. תווים שונים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים לחן, בעוד שתווים המנוגנים יחד באותו זמן יוצרים אקורד, ואקורדים המנוגנים אחד אחרי השני יוצרים הרמוניה. תווים מסוימים שלהם אין גובה מוגדר נוצרים באמצעות סוגים שונים של כלי הקשה (כמו התוף למשל) ובמקרים נדירים גם על ידי כלי קשת כמו כינור. כלי הקשה שלא יוצרים מלודיה מספקים מקצב. המוזיקה הנכתבת על ידי מלחין, יכולה להתבצע על ידו או על ידי אחרים המנגנים את היצירה ועוקבים אחרי ההוראות שהמלחין כתב באמצעות תווים ופרטים שונים לביצוע הכולל את פירוט התפקידים השונים בחוברת הנקראת פרטיטורה (בעברית: תכליל).

בז'אנרים מוזיקליים מסוימים, המוזיקאים ממציאים את המוזיקה תוך כדי ביצועה ומאלתרים אותה על המקום. מוזיקה יכולה להתקיים גם ללא העברה ותעוד מסודרים על ידי תוים, אלא כמסירה בעל פה מאדם לאדם או לקבוצה כגון העברת מסורות של מוזיקה אתנית מדור לדור. דרך נוספת היא העברה בעזרת אמצעי הקלטה והשמעה שונים, בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה, עושים שימוש במחשבים כדי לשמר ולתעד מוזיקה אם בתוים היוצרים צליל מלאכותי או גם בצלילים טבעיים.

[עריכה] אספקטים של המוזיקה

האספקטים המוסכמים והמוגדרים אשר מרכיבים כל צליל וצליל אותו אנחנו שומעים, כותבים או מנגנים במוזיקה הם גובה (תדר), משך, צבע או גוון ועוצמה או משרעת של הצליל. בנוסף לאלה, אנו שומעים גם צלילים עיליים והרמוניות. תדר, כאמור הוא גובה הצליל - הצלילים נעים בין נמוכים לגבוהים (ילדים נוהגים להשתמש במונחים "דק" ו"עבה"). ישנם צלילים שלהם אין גובה מוגדר. משך הוא, פשוטו כמשמעו, הזמן שאורך הצליל. צבע וגוון הם תכונות המיוחסות להבדל בין צלילים המפיקים כלי נגינה ובני אדם שונים, כלומר, גוון הצליל של קונטרבס שונה מגוון הצליל של חצוצרה. בנוסף גם השקט הוא אספקט של מוזיקה, בהיותו שקט מדוד בין שני צלילים. למעשה כל צליל שאנו שומעים בוקע מתוך ה"שקט" של מקום ההאזנה שלעתים אינו שקט כל כך, שקט כמעט מוחלט קיים רק בחדרים שקטים במעבדות מיוחדות העוסקות באקוסטיקה. המוזיקה יוצאת תמיד מתוך גודל נמוך של רעש המלווה אותה לכל אורכה וממשיך גם עם סיומה. כך ש"שקט" זה הוא חלק בלתי נפרד מן המוזיקה.

[עריכה] הרכב

תרבויות רבות כוללות מסורת חזקה של הופעת סולו, היא הופעת היחיד. במוזיקה הקלאסית ההודית למשל ישנו דגש חזק מאוד על סולו. לעומתה, בתרבויות אחרות, כמו למשל במוזיקה הקלאסית המערבית ישנו דגש על הרכבים (אנסמבלים) גדולים יותר, כמו מקהלה, תזמורת סימפונית וכו'. למרות זאת, גם במוזיקה קלאסית מערבית, ישנן הופעות סולו לא מעטות. עם התפתחות המוזיקה לכיוון מודרני יותר, נוצרו הרכבים חדשים אשר כוללים עד חמישה מוזיקאים, בעיקר בתחום הג'אז והמוזיקה הקלה - להקת רוק, להקת בנים, להקת בנות וכו'.

[עריכה] תיווי

הדרך שבה מועברת מוזיקה ממוזיקאי למוזיקאי היא בדרך כלל בתווים (אף על פי שלעתים קרובות מועברת מוזיקה בעל פה (במלל), או באמצעות האוזן, כלומר, מוזיקאי משמיע מוזיקה לחברו וזה לומד אותה ללא צורך בהסברים או תווים). התווים המוכרים לכולנו הם תווים שהחלו להתפתח באירופה במאה ה-14 בערך, ואלה כוללים רישום של כל האספקטים המוזיקליים שהוזכרו קודם - גובה, משך, עוצמה, צבע וגוון. לעתים מצוינים בתיווי גם דברים נוספים, כמו אווירה, או מהלך הרמוני.

[עריכה] הלחנה, אלתור ואינטרפרטציה אישית

ברוב התרבויות המוזיקליות ישנה אחידות כלשהי בדרך יצירת המוזיקה, יצירה מראש. יצירה של מוזיקה מראש נקראת הלחנה, ואילו יצירה של מוזיקה "תוך כדי" נקראת אלתור. ישנן טכניקות רבות של הלחנה, המשתנות מתרבות לתרבות. אלתור נפוץ בעיקר בג'אז ובמוזיקה ערבית. ברוב התרבויות נעשית גם אינטרפרטציה (פרשנות) אישית למוזיקה הכתובה, כלומר - הנגן המבצע מנסה להוסיף את דעתו או הרגשותיו על המוזיקה, ומשנה היבט אחד או יותר מתוך ההיבטים המרכיבים את היצירה המוזיקלית. מכך אפשר להסיק כי אין שני ביצועים זהים לחלוטין של קטע מוזיקלי אחד.

[עריכה] לקריאה נוספת

• נפתלי נורמן לברכט, אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים, בתרגום שלומית קדם, הוצאת לדורי, 1996.
• ג'ון סטנלי, מוזיקה קלאסית, הוצאת שבא, 1995.
• מילטון קרוס ודוד אבן, אנציקלופדיה של גדולי המוזיקה ויצירותיהם, בתרגום שלומית קדם ו-א. שן ארי, הוצאת לדורי.
• סטנלי סיידי וג'ון טיירל, Grove Dictionary of Music and Musicians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
• בארי קרנפלד, Grove Dictionary of Jazz, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
• ליאונרד ברנשטיין, חדוות המוזיקה, הוצאת רשפים, ,1960 תרגום יהואש הירשברג
• ליאונרד ברנשטיין, רבגוניותה של המוזיקה, הוצאת רשפים, 1973, תרגום יצחק הירשברג ושלומית הירשברג
• יהואש הירשברג, המוזיקה, המוזיקאי והמאזין, הוצאת רשפים