|
היי ,
החלטתי לעשות סיפורים בהמשכים! - שאני ממציאה ..
תהנו!
סיפור ראשון :
פרק 1 :
יומני היקר ,
שמי לילי ואני בת 11 .
יש לי אחות ששמה גלי .
ולאבא שלי קוראים מנחם ולאימי קוראים קורל .
אני לומדת בבית ספר "שמעון" .
אבל אני מה זה לא רוצה להיזכר בזה ..
"שאני חושבת על הבית ספר אני פשוט משתגעת".
כל פעם לפני שאני נכנסת לכיתה אני מחכה כמה דקות לפני שאני נכנסת כדי להירגע .
ואז שאני נכנסת כולם פשוט מסתכלים עליי וצוחקים .
זה פשוט מעליב .
וחברותיי פשוט בגדו בי . הם תמיד משקרות לי ופוגעות בי .
הילדה הכי מקובלת היא מירב . היא יפה , יש לה שער ארוך ויפה . ואני ? אני סתם מכוערת .
הדבר שהכי שנאתי זה פורים . זה החג העצוב ביותר שקרה אי פעם . ועוד אני צריכה לעבור את זה כל שנה .. הייתם מאמינים ?
השנה התחפשתי למלאכית . וכולם סוף סוף התחילו לדבר איתי . אבל על מה ? שאני נראית כמו שטן מכוער .
אני דיברתי עם המורה שלי וגם עם הוריי על הרוע של הילדים .
כל הורה היה תמיד אומר לילדו "תתחילי לדבר עם הילדים כדי שתהיי יותר מקובלת" . אבל זה ממש לא עזר .
אני פשוט שונאת , שונאת, שונאת אותם !!!
אבל פעם אחת הייתה ילדה ששמה לינוי שבאה אליי ואמרה : לילי , אולי אני גם אויבת שלך אבל אני רוצה להתחבר אלייך . והפעם זה לא שקר .
אתמול בלילה ישנתי וחשבתי עליי . איך אני הייתי מרגישה שאליי היו מתנהגים ככה. ועכשיו החלטתי להיות איתך ולעזוב את כל מי שרע אלייך .
תודה , לינוי . את ממש חמודה .
אימי ואבא שלי באו אליי למיטה בלילה ואמרו לי : חמודה שלי! מחר יש לך יום הולדת! מזל טוב יפהייפיה שלנו !
ואז אמרתי : כן בטח , שיהיה לי יומולדת שמח *_*.
למחורת קמתי ואז הלכתי למטבח והוריי ואחותי עשו לי הפתעה והם שרו לי שירי יומולדת ונורא שמחתי. עד שהייתי צריכה ללכת לכיתה .
לקחתי את התיק שלי והתחלתי ללכת ברגל עד שהגעתי לכיתה .
פרק 2 :
פתחתי את הדלת ואז ........ "הפתעה" !!!
חברתי לינוי חיבקה אותי ואמרה לי מזל טוב .
אני נורא נורא שמחתי עד ההפסקה . ההפסקה הייתה נוראית . לינוי הייתה איתי ואז ענבר הלכה אליי ואמרה : לינוי , מה את עושה עם המכוערת הזאתי ? אממ מה את עושה עם לילי ?
ואז לינוי אמרה :
1.קודם כל קוראים לה לילי והיא נורא חמודה והיא גם יותר יפה ממך .
2.מה זה משנה לך מה אני עושה ומה אני לא עושה?
ואז ענבר אמרה:טוב , אם זה מה שאת רוצה אז בייי !!
ולינוי אמרה:ביי יא מפגרת .
ואז אמרתי ללינוי : לינוי תודה רבה על כל מה שאת עושה למעני . ממש תודה רבה .
ולינוי אמרה : לילי , מגיע לך את כל הטוב שבעולם ואף אחד לא יגיד עלייך משהו רע כי אני יתנפל עליו , שמעת אותי?
חחח , כן המפקד!!
בלילה , שישנתי , חלמתי על משהו מוזר .
חלמתי על שיר !!
תשמעו אותו :
יום אחד
הייתי לבד
חשבתי איך זה להיותת לבד ... D:
פתאום יצא לי לראות את עצמי
עם כולם .
לילה אחר לילה
ישבתי בחדרי
חשבתי שכל מה שקורה עכשיו הוא סתם יום ליילי
ולי קוראים לילי D:
איך אדע ועודני ילד זו חידה ותשובה לי אין ... חחח
בקיצר אני לא מבינה מה קרה לי
ואחרי זה , שהתעוררתי , מה ראיתי: שני בנים מכוערים שרים לי : והו הו הו הו והו הו הו הו .. ואחרי זה באמת רציתי לראות שזה באמת חלום אבל זה לא היה באמת..
אני פשוט לא מבינה מה קרה לי ..
אחרי זה , שרחצתי שיניים , היה ג'וק ענקי על המברשת שלי .
זה היה פשוט נוראי . וגם בנעל שלי הייתה שם דבורה מתה..
ואז הגעתי לכיתה שלי . חשבתי לעצמי "עוד יום נוראי שצריך לעבור"
ואז זה היה באמת אסון..
אחרי שני השיעורים הראשונים , הייתה הפסקה .
לינוי הייתה חולה ולא באה לכיתה .
ואז עברו כל השיעורים עד שיצאתי מהכיתה .
ואז עצמתי לי את העיינים והגעתי לכביש ואז לא ראיתי שום מכונית ואז עצמתי שוב עיינים
ואז .. בום טארח אני נדרסתי ואז ישבתי על הכביש והיה פשוט אסון וכואב .
ואז לקח אותי אמבולנ'ס והודיעו להורים שלי שהיו מודאגים על המקרה האסון
לאט לאט זה נודע לכולם וגם לכיתה שלי .
בבית החולים טיפלו בי וראו שיש לי שבר ברגל השמאלית .
שזה נודע ללינוי היא הייתה בהלם .
היא בכתה והתחילה לקנות מלא פרחים ולא היה משנה לה כמה זה עולה .
ואז לאט לאט הבראתי והייתי צריכה להישען על מקל .
ואז שוב הייתי צריכה להגיע לכיתה .
פרק 3 - פרק אחרון :
ושהגעתי לכיתה כל הילדים חיבקו אותי , אין משהו אחד שלא חיבק אותי .
כל אחד אמר לי : מצטער שהייתי רע אלייך בכל הזמן הזה . אנחנו פשוט סתומים שלא יודעים להתייחס לאף אחד .
ונורא שמחתי שהיו לי הרבה חברים וכל הבנות אמרו לי שהם מצטערות על הכל והן אומרות שזה באשמתן .
נורא שמחתי ואני הבראתי והרגל שלי החלימה .
והייתי נורא שמחה וככה נגמר הסיפור הזה.
עכשיו אני אוהבת ללכת לבית ספר ולפגוש את חברוותיי בצהריים .
הסוף ..
הסיפור ה-2 :
פרק 1 :
אני לא יילך לשם !!
אני פשוט לא יילך לשם!! , צעקתי.
את כן תלכי לשם אם את רוצה ואם את לא רוצה, אמר אבא שלי.
אתה פשוט מנוול .
סתמי את הפה שלך ותלכי לחדר שלך מיד!
יא אתה פשוט מפגר , אמרתי והלכתי לחדר וטרקתי את הדלת.
אני לא מאמין על הילדה הזאתי . היא פשוט מפגרת .
נכנסתי לחדר שלי ובכיתי . פשוט בכיתי . לא יכולתי יותר .
מי שלא מכיר אותי , קוראים לי מאי , בת 14 .
אבא שלי לא סובל אותי ואת ההתנהגות שלי .
הוא חושב שאני מוצר שאפשר לקחת אותו לאיזה מקום שהוא רוצה.
וזה ממש לא . כי אני הילדה שלו . והוא לא יכול להיפטר ממני .
שהיה לילה , ישנתי .
בבוקר , שקמתי , שמעתי דפיקה בדלת , זו הייתה אימא שלי.
עשיתי את עצמי ישנה והיא נכנסה לחדר.
מתוקה שלי , בוקר טוב! איך עבר עלייך הלילה?
מה? אה , היי אימא? אמ.. ככה ככה , כמו שאת יודעת..
בואי מתוקה , הכנתי לך בגדים יפים וארזתי לך את המזוודה.
תודה , אימא.
הופה, מה זה הפרצוף הזה , מאמי ?
תנחשי ?
אוי.. עוד פעם רבת עם אבא?
ואז נשמע דפיקה בדלת , זה היה אבא .
אבא אני ממש לא רוצה לריב איתך אבל אני צריכה שתכניס לראש שלך שאני הילדה שלך ואני לא מוצר שנותנים אותו לכל מקום .
..
פרק 2 :
במהלך הנסיעה רציתי לנמנם ממש קצת ..
וזה מה שחלמתי :
אבא , למה עצרת את המכונית?
כי אני מבין שאני מתחרט כל מה שאמרתי לך .
ואת צודקת , את לא מוצר.
אבא , לפני שתאמר את המילה הבאה שתרצה להגיד , אני רוצה הלגיד לך שאני אוהבת אותך ..!
אחרי שידברנו , הלכנו לקנות גלידה , ומהגלידה לקניון ומהקניון ללונה פארק מהלונה פארק , לדעת שזה היה חלום ?!
אחר כך התעורתתי והבנתי שזה היה חלום.
אבא הסתכל עליי במבט זועם ואימא שלי ? סתם חייכה כמו תמיד..
הגענו לבית היתומים .. אבא שלי עשתה ת'עצמו נחמד ואימא ? לא צריכה לעשות את עצמה בכללל ...
היה שם ילדים מוזרים ..
היו 12 בנים ו-9 בנות .
הבנות היו נראות נחמדות אבל הן ממש אבל ממש מכוערות ..
והבנים ? אוי ויי....
הבית היתומים נחמד , יש שם צ'יפסים יש שם הכל ..
אבל נורא התגעגעתי לאבא ולאימא ...
כעבור שעה הייתה דפיקה בדלת .
אני פתחתי .
יודעים מי היה שם ?
אימא ואבא שאמרו ביחד :
את באמת חשבת שנעזוב אותך ככה ?
ואז חיבקתי אוותםםםםםםםם חזק חחחזקק !
אימא , אבא התגעגעתי אליייכםם ! , אמרתי.
גם אנחנו אלייך .
דיברתי עם אבא , אימי אמרה .
כן , ותדעי שאת לא בחלום נולא כלום .
כואב לי הראש פפפההה.. תקחו אותי מהר..
אמרתי ביי לכל הבית היתומים וחזרתי הבייתה וחזר להיות שקט ואהבה גדלה והתפתחה יותר ויותר ביני לבין אבא ..
הסוווף .
|
