אאוחניה טובל
אאוחניה טובל, אותה הכרנו לראשונה לפני כמעט עשור בעל כנפי התשוקה לצדו של גוסטבו ברמודס, היא בחורה די מסובכת שלא לומר חרדתית. לצד יופיה הכובש ומשחקה המשכנע שוכנים להם כמה וכמה הרגלים אובססיביים שהיא גוררת מילדות. אם אתם מחפשים שותפה לדירה והיא המועמדת, וותרו מראש, אלא אם אתם מחפשים מישהי שמאוהבת בשואב האבק שלה ונהנית להבריק פנלים. גם אחרי שעות של צילומים, כשהיא מגיעה הביתה היא מתחילה משמרת שנייה שכוללת מסדר ניקיונות אינטנסיבי. "יש לי חיבה מיוחדת לסטריליות", היא מודה, "עוד בילדות, כשחברות היו מגיעות אליי והיינו אוכלות יחד, הייתי מסיימת את הארוחה ומיד דואגת לנקות את השולחן עד הפירור האחרון". בינה ובין שואב האבק מתנהל רומן ממושך, שלא לדבר על ארון הבגדים המדוגם. "לכל צבע יש ערימה נפרדת ולחולצות הטריקו מוקדש מדף מיוחד". שמישהו יקרא לורדה רזיאל ז'קונט בבקשה. טובל הלהיבה אותנו בסנטרל 099 כשניהלה רומן טלוויזיוני עם קרולינה פרליטי (מריסה). התפקיד הנועז שכלל סצנות לסביות, הכה גלים בארגנטינה וגרר אחריו לא מעט תגובות."אישה אחת חיכתה לי אחרי הצגת תיאטרון ואמרה לי שהיא מאוהבת בי", נזכרת טובל. בהמשך היא היתה מצ'ה, בלב אמיץ אבל רק בקוראים לזה אהבה, קיבלה תפקיד ראשי באמת. בסדרה היא מככבת לצד חואן דרטס, אתו שיחקה גם באשליות וכמובן ב"סנטרל 099". "קוראים לזה אהבה" היא מעין סיפור סינדרלה משודרג. טובל מגלמת את מריה נואל, בחורה פשוטה שמתאהבת בבאוטיסטה (דרטס), שחקן פולו מוכשר שמנהל חיים לא פשוטים. בעוד יש לו אישה שיושבת בכלא על לא עוול בכפה, האהבה הבלתי אפשרית לנואל, סוחפת אותו. "הסבלנות משתלמת", אומרת טובל בעודה מונה את הדלתות שנפתחו בפניה בעקבות הסדרה. היא הופיעה גם ב־"מרתה הנזירה", "מי אמר שזה קל" ובפרק בסדרת הדרמה הפופולארית "נשים רוצחות", אותו היא מגדירה כאחת העבודות היותר טובות שלה וטוענת שהפתיעה אפילו את עצמה. בימים אלו היא עובדת על המחזה "אני לבד". ואם כבר מדברים על לבד, טובל, פליטת מספר מערכות יחסים ארוכות למדי, חולמת על עצמה בשמלת כלה וטרם ליהקה אף אחד לתפקיד החתן. השמועות קשרו את שמה עם שמו של טניסאי מקומי אבל טובל מכחישה ומספרת שהפגישה ביניהם הסתכמה בכוס קפה אחת.
קרה לך שחבר עזב אותך בגלל אובססיות הניקיון?
"כשאני חיה עם מישהו אני משתדלת להיות גמישה יותר ולא להתעלק על בן הזוג. לבשל ולנקות זה הפורקן שלי, זה הקתרזיס שלי. אני מודה שאני די כשלון באגף הקינוחים. בפעם האחרונה שניסיתי את מזלי, אף אחד לא זיהה שהכנתי טירמיסו, אז וויתרתי. מי שגר איתי יודע שבטיפול בעציצים אני מקרה אבוד. אני שוכחת להשקות אותם ולכן נשארו לי על הגג מעט מאוד צמחים. אני הולכת להעביר למורה למוסיקה שלי את העציצים שנותרו לי. לה יש די זהב בכל מה שקשור לצומח" .
קרה שהתקשורת הרסה לך מערכת יחסים?
"לא, למזלי זה לא קרה לי. אני משתדלת לא לחשוף את חיי האישיים לעיני המצלמות. אני לא מדברת עליהם לא כי יש לי משהו להסתיר, אלא כי אני מאמינה שלדברים הללו אין כל סיבה לצאת החוצה בתקשורת".
מה זה משחק בשבילך?
"המשחק עבורי הוא החלפת זהויות. כשאני עם החברים שלי ועם המשפחה שלי אני מי שאני. כשאני משחקת אני כל אחת אחרת".
איך זה להופיע בתפקיד ראשי?
"אני מאז ומתמיד עובדת באותה דרך. גם כשלא הייתי דמות מרכזית, תמיד דאגתי למלא כל דמות שעשיתי בהרבה מאוד אנרגיות ואהבה. אפילו ב־'קוראים לזה אהבה' כל שחקן, גם בתפקידים הזוטרים ביותר, נתן את כל כולו והשפיע. אף אחד לא העלה על דעתו להשקיע פחות כי מדובר בתפקיד קטן. זאת ממש היתה עבודת נמלים מאומצת מושקעת וקפדנית".
עבדת עם חואן דארטס בלא מעט הפקות. איך את מסבירה את הכימיה ביניכם?
"אנחנו מסתדרים נפלא. אני אוהבת את הזוגיות שלנו על המסך, והחיבור בינינו מדהים בעיני. אנחנו מאוד דומים בשיטת העבודה שלנו וזה עוזר לנו לפתח יחסי עבודה נפלאים. גם מחוץ לסט היחסים בינינו טובים מאוד. כשדיברו איתו על התפקיד, היה זה חואן שזרק את השם שלי. מהלך מאוד נדיב מצדו כי בעצם אני בסדרה הזו בזכותו. הוא גם מנשק מצוין כך שזה בונוס".
עברתם תאונה קלה בזמן הצילומים...
"כן. צילמנו באיזה כפר, סצנה של נשיקה רומנטית על גב הסוס. הסוס לא כל כך רצה אותנו בסביבה ופשוט העיף את שנינו. בעיקר נבהלנו מאוד. היה לנו הרבה מזל כי זה יכול היה להסתיים רע מאוד. חואן קיבל מכה בגב ובברך אבל סך הכל יצאנו מזה בשלום".
אחד האתגרים של המקצוע שלך הוא סצנות בהן את מתחילה רגועה מאוד אך מסיימת בבכי מר. את עושה את זה בצורה מאוד אמינה. מה הסוד שלך?
"אני מנסה להמחיש לעצמי את הסצנה בראש, כדי שכשיגידו אקשן אני כבר אהיה במצב רוח המתאים ובתחושה הנכונה לדמות שלי. אני עובדת קשה כדי שהדמעות תהיינה אמיתיות. הכי חשוב לי שאנשים עוצרים אותי ברחוב וזוכרים לי את הסצנות האלו, שאני מצליחה לרגש אותם ולגרום להם להזדהות איתי. לא אכפת לי שאני נראית כאילו אין עלי טיפת מייק אפ וכולי בוכייה".
ספרי קצת על הדמות של נואל...
"בנואל יש המון ממני. אני אוהבת את הטמפרמנט שלה ורואה בה את עצמי. היא בחורה פשוטה ממעמד בינוני שצריכה להגן על עצמה ולהילחם בכל הכוח על השם שלה והעבר שלה. הסיפור של נואל מאוד מזכיר לי את סיפור ילדותה של אמי. זאת גם הסיבה שהעבודה על הדמות לא היתה קשה לי במיוחד כי הסיפור הזה מוכר לי. למרות הדמיון אני יודעת שבהרבה מאוד קטעים אמא שלי דווקא היתה מתנהגת אחרת".
יותר מדי מתחשבת
טובל נולדה בבואנוס איירס. בילדותה התמחתה בהתעמלות אומנותית והצטיינה בתרגילי קורה. "מאז יש לי אובססיה לשיווי משקל", היא אומרת. היא החלה כדוגמנית, המשיכה כמלצרית ואפילו התנסתה בתפקיד של פקידת קבלה אבל אהבת המשחק ניצחה בסופו של דבר. כחלק מסדר היום המדוקדק שלה, היא מקפידה על שיעורי יוגה המשלבים תרפיה: "המטרה של היוגה היא לשמור על האיזון בין הפיזי למנטלי, בין החומרי לרוחני", אומרת טובל. את התהליך הזה היא עוברת בעזרת רופא הוליסטי, איתו היא מתייעצת בקביעות. "אני נהנית לשמור על הרמוניה", היא מספרת. בנוסף לכל אלו תוסיפו גם את אוכל הבריאות שהיא מקפידה לאכול ואת שיחות הנפש השבועיות עם התזונאי הקבוע. כשהיא ממש במצב רוח טוב היא עושה פסק זמן בתרגילי ההרפיה ומוצאת נחמה בקניונים, שם היא מתפנקת בשופינג ומפנטזת על היום בו תזכה בסכום נכבד של כסף ותקנה מלתחה שלמה של נעליים: "הייתי קונה קולקציות שלמות בידיעה ברורה שלא אנעל את כולם", היא חושפת.
איך את בוחרת את התפקידים שלך?
"אני מעדיפה להיות רגועה באשר לתפקיד ולא לקחת דמות רק בגלל שמשלמים טוב. אני יודעת שאני לא אהיה שלמה ומאושרת אם אבחר בדרך הזו. התפקיד של נואל הגיע אליי בטיימינג מתאים. אני מאמינה שלא הייתי נהנית ממנו קודם כמו שאני נהנית ממנו עכשיו. תמיד עבדתי על הקריירה שלי לאט וזה מה שעזר לי להגיע לאן שהגעתי ולשמר את מקומי".
ויתרת על השתתפותך בטלנובלה "חיים כפולים" בגלל סצנת עירום...
"כן. באותו זמן לא חיפשתי את זה. זה לא מה שאני רוצה למכור".
לכן סירבת גם להצעה שקיבלת מ"פלייבוי"?
"כן, גם להם סירבתי. אחד הדברים היפים ביותר בתורת הפיתוי הוא לבוא טבעי. אני חיה בג'ינס ונעלי התעמלות. אני מאוד אוהבת בגדים סקסיים ואיפור וכשיש אירוע אני עושה את כל ההכנות הדרושות, אבל ביום יום אני תמיד בטישרט. ככה אני מרגישה הכי נוח".
ואם מתעקשים?
"אני משתדלת לא להצטלם עם בגדים שגורמים לי אי נוחות, פשוט למדתי להגיד לא. אני יכולה לשחק בסצנות סקסיות אבל בחיים לא אסכים להתפשט עבור עיתון כמו פלייבוי. אני יודעת שזה משפט נדוש אבל לפעמים אני נהנית לשחק את הסקסית ובהחלט יש מקומות שבהם עירום הכרחי לסצנה אבל אני לא אתפשט רק כדי להראות את החזה שלי בטלוויזיה. ואגב, החזה שלי הוא מאה אחוז שלי בלי תוספות, אין לי תסביך עם הגוף שלי".
את מי היית מגדירה כדיווה?
"את ארסלי גונזלס וקתרין פולופ, יש להן יופי בוגר וגוף מעורר קנאה. זה מצחיק כי לאמא שלי יש כבר נכדים ואני חושבת שכסבתא, היא נראית הרבה יותר טוב מבעבר. יש לה קמטים אבל היא יפה יותר מפעם. ההתבגרות מביאה איתה רכות מיוחדת הרבה יותר מבוטוקס וסיליקון".
איך היית מגדירה את עצמך?
"אני ממשיכה להיות אותה אאוחניה של פעם ואפילו עדיין שומרת על קשר עם חברים מבית הספר. אני בחורה מאוד משפחתית. לאחי נולד תינוק כך שאני עוזרת לו המון ונהנית לראות אותו כאבא. אני מסתכלת על האחיין שלי, יודעת שיש בינינו קשר דם וזה מרגש אותי" (מנגבת דמעת התרגשות מזווית העין).
העובדה שאת דודה במשרה מלאה היא סוג של קורס מזורז לאמהות?
"המשפחה שלי נתנה לי דוגמא טובה. יש לי חלום לגדל את ילדיי בדיוק כפי שחינכו אותי הוריי. לא הייתי משנה דבר. הורי גידלו את כולנו עם אותו חופש ואותה אהבה... בואי נשנה נושא לפני שאני לא אצליח לעצור את הדמעות".
מה היית משנה בעצמך? בעברך?
"הייתי רוצה לנסות להיות יותר ביטץ'. זה לא תמיד משתלם להיות זו שמכבדת אנשים, מסודרת, מגיעה בזמן. בהווה לא הייתי משנה כלום. בתחילת הדרך שאפתי לבסס את הקריירה לא על סמך הצורה החיצונית שלי. מאוחר יותר הבנתי שאם אני מצטלמת באופן פרובוקטיבי זה לא מוריד מערכי כשחקנית. היום אני מרשה לעצמי להיות סקסית ולשחק דמויות כאלו. היום אני נהנית יותר מהסקסיות שבי ומהנשיות שלי. עכשיו אני גם חושבת על זוגיות יציבה ואהבה. כנראה שגיל 30 הוא גיל של שינוי. השעון הביולוגי מתחיל לתקתק וזה משפיע על כל מיני תחומים".
מה למדת באהבה?
"למדתי שאם אני לא מרגישה נינוחה במערכת יחסים אני לא יכולה להעניק תחושה טובה לפרטנר שלי. רק אם טוב לי עם עצמי, אני יכולה להיות עם מישהו אחר. אני יודעת שאני לא מביאה כאן איזה משפט מחץ מקורי אבל האמת היא שנאלצתי ללמוד את זה בדרך הקשה ועם הרבה כאב. אני מסוג האנשים שסובלים כי הם אוגרים בבטן. לרוב אני מנמיכה את עצמי כדי להתחשב בצד השני ולשמור על הזוגיות ועל הביחד. למדתי שזו לא הדרך הבריאה ביותר".
מה גורם לך להתאהב?
"אין פרמטרים אוניברסליים. חשוב לי מאוד הומור. אני גם לומדת לא לתת את המאה אחוז שלי, כבר מהרגע הראשון. אני מאלה שמתאהבות ללא תקנה אבל למדתי לשמור על עצמי יותר. חבר שלי אמר לי פעם לא לשלוף את זר פרחי הכלה כבר בדייט הראשון, אז הזר עכשיו במקפיא וכשיגיע הרגע אפשיר אותו בשמחה".
