x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

ברוכים הבאים לאתר הטלנובלות והסלבז הכי מעודכן שיש (: !

 
 
    דף הבית
    הנסיכה
    משפחת פיירו
    אהבה בשוק (התחלה חדשה)
    פורום
    צור קשר
    תקצירים מעודכנים כול שבוע (:
    מעבר ליופי
    ראיונות
    חדשות הסלבס בארץ
    שחקנים
    שחקניות
    ללולה
    רכילות
    אנהי מרבלדה
    דולסה מריה
    זאק אפרון
    חדשות הסלבס באמריקה
 
ראיונות :)
 
הנסיך של הטלנובלות והמזכירה :
 
 

זו לא טלנובלה חדשה, אלא סיפור אהבתם הקסום של חואן חיל נבארו (גברים של כבוד) כוכב מצליח, ונטליה ליטבק, מזכירת המנכ"ל - אהבה שהסתיימה בחתונה מרגשת. דיווח מלא

כשחואן חיל נבארו (33) פסע אל תוך משרדי פול-קא כדי לחתום על חוזה, אי שם בשנת 2005, הוא ממש לא תיאר לעצמו שהוא עומד לקבל את אחת המתנות הגדולות בחייו. באותה שנה החליט כוכב פלוריסיינטה, לשים מאחוריו את תפקיד הנסיך השרמנטי של פלורנסיה ברטוטי, ולהיכנס לנעליו של איש מאפיה קר רוח בגברים של כבוד. אמנם הטלנובלה לא זכתה להצלחה מסחררת אבל חיל נבארו הצליח להוכיח לעצמו ולצופים, שהוא שחקן רציני ומשובח ושהוא מסוגל להרבה יותר מאשר דמויות רומנטיות וילדותיות בסגנון כריס מורנה. אותה שנה טמנה בחובה לא רק שינוי תדמית. באחד ממסדרונות פול-קא פגש חואן בלונדינית חמודה ששינתה את חייו. היתה זאת נטליה ליטבק, צעירה בת 28, המזכירה האישית של אדריאן סואר ופרננדו בלנקו, בעלי פול-קא. ממש כמו בטלנובלות, היתה זו אהבה ממבט ראשון.

79navaro03_1_resize.jpgחיל נבארו, שבע מרדיפות הפפראצי, הסתיר אותה מהתקשורת. במשך תקופה ארוכה הוא נראה משוטט ברחבי בואנוס איירס יד ביד עם בלונדינית מסתורית, שאת זהותה סרב להסגיר. בקיץ האחרון נסעו השניים לקורדובה, או יותר נכון, להר אוריטורקו, אחד ההרים הגבוהים בארגנטינה. שם מול נוף עוצר נשימה, חלמו בפעם הראשונה על איחוד נצחי. הטקס האזרחי התקיים באוגוסט, במשרד הפנים של סאן איסידרו. הנסיך והמזכירה אמרו "איי דו" בפני המשפחה המצומצמת וקומץ חברים קרובים. סוללה מכובדת של עיתונאים חיכתה לזוג הצעיר בצאתם. בניגוד להרגלו, הפעם חיל נבארו שתף פעולה עם התקשורת. כשחיוך ענק מעטר את פניו, ולבו עולה על גדותיו מהתלהבות ואושר, הציג השחקן את תעודת הנישואים ונתן לפלשים לתקתק. "החלק המלחיץ עבר. היה מאד מרגש להגיד זה לזו את שבועות האהבה שלנו, מול האנשים שאנחנו אוהבים. זאת היתה חוויה מאד יפה ורומנטית", אמר, כשהוא קורן כולו.

המסיבה עצמה היתה בשבת בערב, בסלון ריאלטו שבמלון פסטנה היוקרתי, בבואנוס איירס. בערב החגיגי, חזרו חואן ונטליה על הטקס, אבל בדרך קצת פחות קונבנציונאלית. מול לא יותר מ-100 מוזמנים שאל חואן: "נטליה, האם את רוצה הינשא לי?", "כן. בטח שאני רוצה", ענתה נטי ללא היסוס. "אם כך אני מכריז על עצמנו בעל ואשה לכל דבר", השלים נבארו, כשהוא נע בין צחוק לבכי והשניים החליפו טבעות לקול מחיאות הכפיים של הקהל.

79navaro04_resize.jpgנטליה האלגנטית, לבשה שמלה בסגנון יווני, עשויה מבד סאטן בצבע שנהב, עם אפליקציות מזהב. החתן בחר חליפה שחורה, חולצה לבנה ונעלי ספורט אופנתיות. "רציתי להרגיש נוח ועם זאת להיות אלגנטי", הסביר נבארו, "כל העולם החמיא לי על הלבוש". את התפאורה ארגנו סוזנה ומאוריציו, הורי הכלה, שיש להם עסק לתפאורה. התפריט כלל פאייה - מאכל ספרדי שכולל אורז ופירות ים, תפוחי אדמה עם עוף, סלטים וכמובן אסאדו ארגנטינאי, הפעם ברוטב צרפתי עם תוספת של תפוחי אדמה פיטריות ובצלים. "הכל היה מאד טעים, אבל המנה האחרונה הייתה ללא ספק השיא. אגסים ביין עם גלידה", משוויץ חיל נבארו הגאה. אחרי חצות הגיע הרגע הכי מיוחד של הערב. מסתבר שבאותו יום ראשון, חל יום ההולדת של נטליה. באופן מפתיע, נכנס חואן עם עוגה ענקית תוך כדי שירה רמה. אין ספק שמדובר באחד מימי ההולדת הכי מרגשים בחייה של נטליה, אם לא המרגש מכולם. הערב נמשך בריקודים על רקע מוסיקת אייטיז ושירי קרנבל עד שבע בבוקר, אז המשיכו חואן ונטליה לעבר הסוויטה המלכותית, כדי לחגוג את ליל הכלולות.

79navaro07_resize.jpg"הכל עבר מאד מהר", מסכם נבארו, בשלב הזה כבר ללא עניבה, "זה היה הערב הכי מאושר בחיי, ובחיי שנינו. הכל יצא בדיוק כמו שחלמנו. המסיבה היתה מאד מיוחדת ומאד בסגנון שלנו. למרות שהתחתנו באופן רשמי ב-3 לאוגוסט, היום התחתנו באופן רגשי". כך הסתיים ערב קסום, סופה המושלם של האגדה על סיפור אהבתם של הנסיך והמזכירה. והם חיו בעושר ובאושר, עד עצם היום הזה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הילדה הכי מפורסמת בכול הבית ספר :
 
עיתון ויוה פלטינה :
/
 

לאורה אסקיבל, כוכבת פטיטו מתגלה כמרואיינת לבבית ופתוחה בראיון אישי היא מספרת על הבנים שמתעניינים דווקא בברנדה, על החששות מאובדן הילדות ועל הרצון לככב במחזות זמר ולעולם לא להפסיק לשיר ילדת פלא .







"העבודה הזאת מאוד שואבת אותי ומנתקת אותי מהמשפחה, וזה לא קל לי"

"האמת שבנים אף פעם לא הסתכלו עלי יותר מדי ועכשיו, כשאני משחקת מכוערת, הם בכלל לא מסתכלים עלי"

"בתקופה האחרונה אני חושבת הרבה על בנים. לא יודעת איך זה בישראל, אבל אצלנו בגיל הזה, כבר יש בנות שיש להן חבר. וגם אני מאד רוצה לחוות את הדברים בזמן שלהם"


אדי פולונסקי, בואנוס איירס !







קשה לראיין את הכוכבת הצעירה של פטיטו, לאורה אסקיבל. הלו"ז שלה מלא בחזרות וצילומים, וכל הפסקה שלה מגיעים המון ילדים והורים רק כדי להצטלם איתה או להחליף כמה מילים. בקיצור, ממש קשה לתפוס איתה זמן איכות לצרכי שיחה, שכן היא עסוקה ביותר אבל אנחנו התאמצנו והצלחנו. אסקיבל מתגלה כפתוחה וחופשייה הרבה יותר מכמה מרואיינים מבוגרים, ששוחחתי איתם.

ספרי קצת על עצמך, איך הגעת לככב ב"פטיטו"?

"קוראים לי לאורה נטליה אסקיבל ואני בת 13. תמיד אהבתי לרקוד, לשיר ולשחק. בגיל 7 התחלתי ללמוד פיתוח קול אצל מורה מקצועית, בשכונה שבה אני גרה, שכונת סן טלמו (שכונה לא יוקרתית במיוחד, כמו יפו או לוד— א.פ). למדתי גם פסנתר ומשחק, הופעתי בכמה תכניות טלוויזיה מקומיות, כמו שואומטץ' של מרסלו טינלי, וגם ביקרתי במקסיקו והיתה לי איזו הופעה קטנטונת באיזו תכנית בארה"ב".

אז את כבר ממש שחקנית בינלאומית...

(נבוכה) "פחות או יותר, לא ממש".

זה תפקיד ראשי ראשון שלך?

"כן, ואני ממש מאושרת איתו".

נסי לתאר לי איך את חווה את היומיום. בכל זאת לא מדובר בחיים רגילים של ילדה....



"
האמת שכל מה שקורה לי מאוד משונה ואני לא בטוחה שאני מתמודדת עם זה הכי טוב. אני ילדה רגילה שאוהבת להסתובב הרבה עם אמא שלי. אנחנו הולכות לפארק השעשועים, לסופרמרקט. אבל עכשיו, העבודה הזאת מאוד שואבת אותי ומנתקת אותי מהמשפחה, וזה לא קל לי. אבל למרות שאני בעצם רואה את המשפחה שלי רק בסוף השבוע, אני מתה מתה מתה לבוא לצילומים כל יום. בשבילי זה עוד מגרש משחקים. אני מרגישה שפה אני חיה בפול".

אנשים מזהים אותך ברחוב? בכל זאת הדמות שלך ב"פטיטו" עונדת משקפיים גדולים ומתלבשת אחרת...



"
אנשים דווקא מאוד מזהים אותי ברחוב ועוצרים אותי המון. בעיקר ילדים, אבל גם מבוגרים. זה מאוד מרגש. אנשים רוצים להצטלם איתי ומחמיאים לי על הטלנובלה. ידעתי שנהוג לבקש חתימות מאנשים מפורסמים, כי גם אני כזאת אבל בסופו של דבר אני ילדה, אז זה מאוד הביך אותי בהתחלה. עכשיו כבר התרגלתי".

מה קורה בבית הספר?

"בבית הספר יש לי חברים שעוזרים לי המון, גם מבחינה חברתית וגם מבחינת לימודים. הם מעבירים לי חומר שהפסדתי ועוזרים לי עם שיעורי הבית, כי הם יודעים שאין לי זמן. הם תומכים בי מאוד ולא מקנאים בכלל. אני חייבת הרבה לחברים שלי מבית ספר. לא רק הילדים, גם המורים ואפילו מנהלת בית הספר, עוזרת לי ומבינה אותי".
מה זאת אומרת מבינים אותך? פחות דורשים ממך ציונים? מה קורה כשאת לא ניגשת למבחן, מוותרים לך?

"ברוב המקרים מוותרים לי. הם יודעים שאני כל יום בצילומים אז הם מוותרים לי, אבל זה לא קורה הרבה. אני לומדת המון בסופי שבוע. אמא שלי עוזרת לי עם הלימודים. אני לא רוצה לוותר על הלימודים בגלל מה שאני חווה היום, ואמא שלי כמובן, רוצה לעשור לי להגשים את זה".

קרה שהשתמש בתירוץ של צילומים, סתם כי לא בא לך ללמוד?

"לא כל כך. זה לא שאני לא מכינה שיעורים ועבודות, אני עושה כמעט הכל. לפעמים, גם כשאין צילומים, אני רוצה קצת לנוח. בסופו של דבר, כן סולחים לי יותר, אם לא הגשתי איזו עבודה".




זה בית ספר מעורב?

"כן, בנים ובנות".

והבנים מסתכלים עליך יותר מקודם?

"דווקא עכשיו הרבה פחות. האמת שבנים אף פעם לא הסתכלו עלי יותר מדי ועכשיו, כשאני משחקת מכוערת, הם בכלל לא מסתכלים עלי. האמת היא שילדים בכיתה שלי מתעניינים יותר בברנדה, זאת שמשחקת את אנטונלה".

טוב, אבל את מפורסמת...

"אני חושבת שבגיל שלנו זה לא כל כך משפיע העניין הזה של להיות מפורסמת".

החברים לבית ספר התרגלו שהם נמצאים במחיצת הכוכבת של "פטיטו"?

"נראה לי שהם כבר די התרגלו ומתייחסים אלי כמו אל מישהי רגילה".

הילדים מספרים לחברים שלהם שהם מכירים אותך? משתמשים בזה?

"כן האמת שכן. הם כל הזמן מספרים לחברים שלהם שהם לומדים איתי והרבה פעמים שואלים אם יכולים להביא חבר שיכיר אותי ושאני אחתום לו. לפעמים סתם מביאים לי נייר כדי שאחתום לחברים שלהם".

מה הדבר הכי מצחיק שקרה לך בכיתה, מאז שאת פטיטו?



"
לא יודעת אם לספר לך או לא, אבל אם אתה מבטיח שלא תספר את זה בארגנטינה, אז אני אספר לך. פעם, כשלא למדתי כמו שצריך, המורה היתה קצת קשוחה איתי. אבל באותו יום, היא גם היתה צריכה לכעוס עלי ולהעמיד אותי במקום וגם להיות נחמדה אלי, כי הילדים שלה רצו לבוא לפגוש אותי ולקבל חתימה. יצא שהיא לא ממש ידעה איך להתנהג איתי".

אז באותה מסגרת של סודיות מוחלטת בינינו, קרה לך ששיחדת מורה שלך עם תמונה וחתימה תמורת ציון?

(צוחקת) "לא, לא. לשם עוד לא הגעתי".

חשבת פעם להסתתר מאחורי כובעים גדולים כדי שלא יזהו אותך ברחוב?

"לא, לא. אני עדיין מאוד נהנית מזה. זה ממש בסדר ולא מפריע לי".

איפה את רואה את עצמך עוד כמה שנים?

"האמת היא שהייתי מאד רוצה להמשיך עם מה שאני עושה היום. אם הייתי יכולה לבחור, הייתי רוצה להמשיך לרקוד, לשחק ולשיר".

מה את אוהבת יותר?
"לא יודעת אם יש משהו שאני אוהבת יותר. אני אוהבת הכל. הייתי רוצה להמשיך להתעסק בזה, למרות שלפעמים אני חושבת מה יקרה אם זה ייפסק. אבל האמת שמה שחשוב זה מה שאני חווה היום כי מה שיקרה בעתיד, במילא יקרה. גם אם לא אמשיך להיות שחקנית זה בסדר, כי מה שקורה לי היום הוא כל כך עצום, שהוא ממלא אותי לגמרי".

בטח ראית סרטים עם ילדות פלא כמו שירלי טמפל או אנדראה דל בוקה, שהתבגרו על המסך ואחר כך והבינו שהפסידו הרבה שלבים בהתבגרות בגלל זה. זה לא מפחיד אותך?

"האמת שאני חושבת על זה המון, וזה מאוד מפחיד אותי. זה נושא שאנחנו מדברים עליו המון במשפחה. בתקופה האחרונה אני חושבת הרבה על בנים. לא יודעת איך זה בישראל, אבל אצלנו בגיל הזה, כבר יש בנות שיש להן חבר. וגם אני מאד רוצה לחוות את הדברים בזמן שלהם. בגלל זה הגעתי להחלטה פנימית שגם אם אהיה יום אחד ממש מפורסמת, אני תמיד אמשיך גם את החיים הרגילים, אחווה את החבר הראשון, הנשיקה הראשונה, את הדברים הפשוטים אבל הגדולים של החיים".

חולמת על ישראל

יש לך אחים?

"לא, אני בת יחידה".

אז איך זה מסתדר להורים שאת בת יחידה ואת בכלל לא נמצאת בבית?

"הם מקבלים את זה בהבנה. הם מאוד מאוד מפנקים אותי ומאוד נמצאים איתי. יותר מזה, מהרגע הראשון שאמרתי שאני רוצה ללמוד שירה, הם ממש תמכו בי ללא שום ויכוח. הם רק רצו שאני אעשה הכל ברמה מקצועית, אבל שלא אגזים ואתמסר לזה באופן קיצוני, כדי שאני לא אשתגע".

זה משפיע גם על ההורים? הם הפכו להיות ההורים של הילדה המפורסמת?

"אני חושבת שכל זה משפיע על החיים של כולנו. אפילו זה שאבא צריך להביא אותי כל יום לאולפנים, זה משנה לו את סדר היום ואת החיים הרגילים שלו".

מה אבא עושה?

"הוא רופא אורולוג".

ויש לו זמן להביא אותך לצילומים?

"כן, יש לו זמן. לפעמים הוא מגיע מאוחר לאסוף אותי כי הוא בעבודה, אבל מסתדרים. לפעמים קורה הפוך, הוא מאחר לעבודה בגללי, אבל הוא עושה את זה עם המון הבנה. אני אוהבת שהוא נמצא כאן איתי, זה מאוד עוזר לי שהוא פה".

בינינו, מי הכי חשוב בבית?

"אה, אני אוהבת את אבא ואמא באותה מידה".

לא, לא מבחינת אהבה. מי הבן אדם הכי חשוב בבית — את או ההורים?

"ללא שום ספק ולמרות הכל, אמא ואבא הם הכי חשובים והם יהיו הכי חשובים למשך כל החיים".

את חושבת שיגיע יום שתהיי ממש מפורסמת, ותוכלי לעזור להורים כלכלית?

"כן, אני חושבת על זה המון. יש לנו חלום לקנות קרוואן יוקרתי וממש ממש מצויד ולצאת לסבוב בעולם. יש לנו בבית ואן כזה, ואנחנו שמים מאחורה מזרונים ומטיילים בארגנטינה. ככה נולד החלום לטייל בעולם כולו עם קרוואן יותר משוכלל".

מה קורה כשאת מגיעה הביתה? מה את עושה כדי לשחרר את הלחץ של כל היום?
"כשאני מגיעה הביתה, אני מתקלחת, אוכלת והולכת לישון כמה שיותר מהר, כי אני מתחילה את היום מאוד מוקדם. לעיתים נדירות, אני מגיעה מוקדם יותר ואז אני עושה שיעורי בית אם יש לי ואם לא, אני מנצלת את זה שיש לי יותר שעות שינה והולכת לישון".

את רואה טלוויזיה?

"האמת שבלילה לא כל כך. אני צופה בעיקר בסופי שבוע".

את "פטיטו" את רואה?

"כן. אני מקליטה ורואה".

ומה את חושבת?

"אני מאוד אוהבת את הסדרה ולאו דווקא בגלל הסצנות שלי. כשאני צופה בטלנובלה אני די מתנתקת מהעובדה שאני זאת שמשחקת, ופשוט מאוד נהנית".
 
 
 
 
אבא בא :

מאז שהפך לאבא, השתנו חייו של סבסטיאן אסטבנס לחלוטין הוא עזב את מקסיקו, בה הגיע למעמד של כוכב – על וחזר לארגנטינה לשחק בקוראים לזה אהבה, הסדרה החדשה של אבא שלו ולדאוג למשפחה שלו עסק משפחתי

"במקסיקו ההפקה הרבה יותר מושקעת מבחינה כספית. אפשר לומר שהכל הרבה יותר הוליווד, הכל הרבה יותר בגדול. הכסף זורם שם ללא שום הגבלה"

"אני עושה את המקסימום ומשתדל להיות האבא הכי טוב שאפשר. אני אתן את כל לבי לילדים שלי. אני מתכנן יותר מאחד, אם אפשר הייתי רוצה עוד עשרה"



"
אני לעולם לא אשכח שאבא שלי היה זה שנתן לי הזדמנות ראשונה כשחקן. אם הוא רוצה שאעבוד איתו, זה נראה לי לא מכובד לסרב לו"



אדי פולונסקי, בואנוס איירס

את סבסטיאן אסטבנס פגשתי כבר כמה פעמים בביקוריי בארגנטינה ולכן שמחתי לפגוש אותו שוב, הפעם על הסט של קוראים לזה אהבה. הוא כיבד אותי במאטה בחדר ההלבשה שלו, ומה שהיה אמור להיות ראיון רשמי היה בעצם שיחה ידידותית חמימה.



מה התפקיד שלך בטלנובלה הזאת
?

"אני מגלם את לוקאס, הבן של סולדד סילביירה וראול טאיבו. דמות מאוד סימפטית עם סיפור חיים קשה. האישה שגידלה אותו בכלא, והוא בעצם גדל בסביבה די גרועה. בתחילת הסיפור הוא מחפש את ההורים שלו, ובסופו של דבר מתאהב בבת המאומצת של האמא האמיתית שלו. אז מתחיל סיפור אהבה מלווה באירועים דרמטיים, שאני לא כל כך רוצה לדבר עליהם, כדי לא להרוס".

מה עשית מאז "מישהו שומר עלי"?



"
עבדתי המון במקסיקו. שיחקתי בגרסה שלהם ל'מישהו שומר עלי' אבל לא בתפקיד ניקולס, שומר הראש, אלא בתפקיד מי שמנסה לגנוב את ברברה מניקולס המקסיקני".

מה ההבדלים בין העבודה במקסיקו לעבודה בארגנטינה?

"במקסיקו ההפקה הרבה יותר מושקעת מבחינה כספית. אפשר לומר שהכל הרבה יותר הוליווד, הכל הרבה יותר בגדול. הכסף זורם שם ללא שום הגבלה. למרות שגם בארגנטינה ההפקה היא ברמה מאוד גבוהה, במקסיקו רואים שיש הרבה יותר כסף. כשאתה נמצא מאחורי הקלעים אתה ממש מרגיש את העושר".



פרט לי קצת
, למה את מתכוון? על המסך לא ממש רואים את ההבדל בין הסדרות ממקסיקו לסדרות מארגנטינה.

"זה הכי בולט בצילומי סצנות האקשן, בצילומי החוץ. כשהכסף לא מהווה שום מגבלה, הכל אפשרי. התלבושות, המכוניות, הבתים, לא ממציאים כלום, לא משאילים כלום. הכל קונים ומביאים".

ואיפה אתה מרגיש טוב יותר כשחקן?

"לא יודע, למרות שכאן המגרש הביתי שלי, הרגשתי טוב גם שם. במקסיקו נתנו לי להרגיש מעולה. אני מוכרח לומר שיש להם לב ענק והם מאוד התאמצו לתת לי תחושה של בית. חוץ מזה הם לטיניים ויש להם אורח חיים ואמוציות מאוד דומות לשלנו, כך שזה עוד יותר נתן לי תחושה של בית. חוץ מהתחושות שלי היה לי המון מזל, כי הטלנובלה הזאת מאוד הצליחה שם והייתי שותף לאחד הרגעים הגדולים בו היא שברה את כל שיאי הרייטינג של הערוץ, ערוץ אצטקה. להיות חלק מהצלחה כזאת, זאת תחושה שאי אפשר לתאר. האנשים ברחוב היו מגיבים אליי בחום ועברתי חוויות אדירות שלא אשכח לעולם".

ספר לנו קצת על חוויות הרחוב האלה...




"נתחיל מזה שבמקסיקו חיים את עולם הטלנובלות כמו שאנחנו בארגנטינה חיים את הכדורגל. אם יש פרק בטלנובלה שמחכים לו, הכל נעצר, כולל העסקים. פשוט אין פגישות באותו יום. אבל אם יש משחק כדורגל חשוב של נבחרת מקסיקו, חוץ מכמה אוהדי כדורגל, אף אחד לא ישים לה. להיות חלק מהתשוקה הזאת לז'אנר, זה מאוד מרגש".

בארגנטינה, שחקנים יכולים להסתובב חופשי ברחוב רוב הזמן, מה קורה במקסיקו?

"במקסיקו, שחקני טלנובלות לא יכולים להסתובב לבד, כי יש עלינו התנפלות שיכולה להיות ברוטאלית. יכולים להוריד לשחקן חולצה באמצע הרחוב כדי לקחת ממנו מזכרת".

חוויה כזאת יכולה לשנות בן אדם. זה גרם אצלך לשינוי? אתה מרגיש כוכב?



"
לא, ממש לא. אני יודע כבר שנים, שהתהילה הזאת היא מאוד רגעית וכמו שעכשיו, מעריצים לא נותנים לך לשבת בשקט בבית קפה וצלמי הפפראצי רודפים אחריך, יום אחרי זה אתה יכול לחזור להיות אנונימי. כדאי לא לאבד את הראש ולהישאר באמצע, בנקודת איזון. עבדתי בטלנובלות שהצליחו מאוד ובכאלה שלא הצליחו בכלל. שחקן צריך ללמוד ולהיות מוכן לזה שגם אם העבודה שאתה עושה מאוד טובה, ויש לך מזל לעבוד בסיפור הנכון וההפקה והשחקנים הנכונים, זה לא תמיד מצליח. אני משתדל לעשות כל יום את המיטב שלי. החוויה הזאת שעברתי במקסיקו, מאוד תרמה לביטחון שלי כשחקן אבל לא שינתה אותי. מי שעובד בטלוויזיה רוצה להיות מוכר, זה הרי החלום של כל שחקן. מי שמוכיח לך את רמת הפופולאריות שלך זה הקהל. אבל מאז שנולדה לי תינוקת, אני כמעט לא יוצא, אז אני אפילו לא יכול להגיד לך איך הקהל מגיב אלי היום פה בארגנטינה".

אתה מנסה לשמור על בתך מעדשות הפפראצי?

"אני מתנהג הכי נורמלי שאפשר. כמו אבא שהולך לטייל עם התינוקת שלו ואשתו. אם מגיעים צלמים, שיגיעו. אשתי היא דוגמנית, כך שגם היא תחת עיני הפפראצי כל הזמן. אני מבין את זה, זה חלק מהביזנס. אבל יש לי כמובן קו אדום. אנחנו לא נותנים לתקשורת לחדור אלינו הביתה. אנחנו מנסים כמה שאפשר לשמור על אינטימיות, אבל משתפים פעולה במינון הנכון. בוא נגיד שאם צלם פפראצי יצלם אותי ברחוב עם הבת שלי, אני לא ארביץ לו".



הרבה פעמים אנחנו כהורים מנסים לדמיין אותם גדולים ותוהים מה הם ירצו להיות או מה נרצה שיהיו
. אתה מעדיף שהיא תיכנס לעולם שלך או שתנסה דווקא לכוון אותה לכיוון אחר?

"בדיוק דיברתי על זה עם אשתי. האמת שלא חשוב לי מה היא תרצה להיות. אנחנו רק רוצים שהיא תהיה אדם מאושר ותבחר לעשות מה שיעשה לה טוב. ממה היא תתפרנס זה כבר סיפור אחר וכל מה שהיא תחליט, נעמוד לצדה ונתמוך בה. תראה, אם יכולתי לבחור, הייתי רוצה שתלמד ושיהיה לה תואר, אבל מה שחשוב בעיניי הוא שבכל מקצוע שלא תבחר, שתהיה בין הטובים בו".

מבין כל התפקידים ששיחקת בהם היית פעם אבא?

"כן, במקסיקו. היה לי ילד בן שמונה ואני יכול לומר לך שזאת היתה אחת התקופות בהן הרגשתי הכי טוב כשחקן. מאוד אהבתי את העבודה הזאת כי הרגשתי נוח עם הילד ששיחק את הבן שלי, והיה לנו קשר מעולה. באותם ימים חשבתי שזה יעזור לי להיות אבא בחיים האמיתיים. היום אני מאוד שונה ממה שהייתי בתפקיד ההוא. אני לא כל כך מתכנן איך להיות הורה, אבל אני עושה את המקסימום ומשתדל להיות האבא הכי טוב שאפשר. אני אתן את כל לבי לילדים שלי. אני מתכנן יותר מאחד, אם אפשר הייתי רוצה עוד עשרה".

העיקר האופי

אתה מדבר הרבה על הבת שלך. במה היא שינתה לך את החיים?

"באופן ברור וחד משמעי, מהרגע שאשתי הודיעה לי שהיא בהריון, אני כבר לא אני. הפכתי לאבא שחי למען הבת שלי והמשפחה שלי. זה כבר לא אני למען עצמי. הכל עובר דרך הבת שלי ולא דרכי".

כוכב ראשי בטלנובלה הוא סדרך כלל חתיך הורס וצעיר, אתה חושב שהעובדה שהפכת לאבא, הפכה אותך לשחקן בוגר יותר עם יותר עומק?

"בוא נתחיל מזה שאני לא חושב שאני חתיך. זה תווית שהתקשורת שמה עלי. אני אישית לא מרגיש יפיוף, כך שזה לא השתנה. אני מנסה כל הזמן להיות שחקן טוב יותר ולהשקיע במשחק, אין לזה קשר למראה חיצוני".

ואולי זה המקום לספר שבניגוד להצהרה המפתיעה לפיה הוא לא מחשיב את עצמו כיפה, בפועל, תוך כדי השיחה, כל כמה דקות הגניב אסטבנס מבט למראה, לבדוק את עצמו.

למרות ההצהרה הזאת, אתה נראה כמו מישהו שדווקא מאוד משקיע במראה החיצוני שלו...

"זה נכון, אבל זה מקרי לחלוטין. אני עושה התעמלות, מרים משקולות ומתאמן באגרוף, רק כי אני אוהב את זה וזה עושה לי טוב לנשמה, לא בגלל שאני מפתח את הגוף ככלי עבודה".

איזה חלק בגוף שלך אתה הכי אוהב?

אסטבנס חושב דקות ארוכות. "אני עובד כבר 12 שנה ומעולם לא הצטלמתי עם הפלג העליון חשוף (מממ... ומה עם התמונה הזאת ממגזין ארגנטינאי? — א.פ). כשאשתי היתה בהריון, צילמנו אותה עם הבטן חשופה, והיה לי מאוד קשה לראות את זה. הצלם שאל אותי אם גם אני רוצה להוריד את החולצה לצילומים ושוב, למרות שהיה לי מאוד קשה, הסכמתי בשביל האלבום הפרטי שלנו. כשמדובר בצילומי סדרה זה שונה. אם אני משחק מתאגרף, כמו ששחקתי במקסיקו, אין לי בעיה להוריד חולצה".

אתה נוהג לצפות בסדרות שלך?

"לפעמים כן, לא תמיד. בוא נגיד שאני לא בורח מזה, אבל אני גם לא מחפש את זה".

ואתה אוהב את איך שאתה נראה על המסך?

"אני מאוד ביקורתי".

אתה צופה בסדרות שלך לבד?

"או אם אשתי או לבד. בתקופה האחרונה אני משתדל לראות יותר, כי אני חושב שזה חלק מהלימוד".

אתה שומע ביקורות של אחרים?

"באופן כללי לא קל לי לשמוע בקורת, אבל אני שואל את האנשים הקרובים אלי ומעוניין לדעת מה הם חושבים, כי אני יודע שהביקורת שלהם תמיד תהיה בונה וחיובית. אם ברחוב מישהו מעיר לי על המשחק, אני אפילו לא מקשיב לו. בגדול אני מרגיש שאוהבים אותי ברחוב".

מי היתה הדמות הכי דומיננטית בילדותך?

"ההורים שלי".

ונכון להיום?

"יש לי משפחה גדולה ותומכת. הורים, אחים, בני דודים ואפילו סבתא שאני מרבה לדבר איתה, כך שאין לי דמות אחת שהשפיעה עלי במיוחד".




אבא שלך הוא המפיק קיקה אסטבנס, שעומד מאחורי "קוראים לזה אהבה". לעבוד עם אבא זה חסרון או יתרון?

"היתה לי אפשרות להישאר במקסיקו ולהמשיך לעבוד שם כי קבלתי שתי הצעות עבודה מפתות משני הערוצים הכי גדולים שם, גם בארגנטינה קיבלתי הצעה אחרת, אך בסופו של דבר בחרתי את 'קוראים לזה אהבה'. אני לעולם לא אשכח שאבא שלי היה זה שנתן לי הזדמנות ראשונה כשחקן. אם הוא רוצה שאעבוד איתו, זה נראה לי לא מכובד לסרב לו. עבדתי איתו בעבר ותמיד התוצאות היו מוצלחות. הוא אבא שלי, אבל יחד עם זה הוא מפיק מעולה אז למה שאסרב? הוא מצליח להפיק ממני את המיטב בגלל שהוא מכיר אותי הכי טוב מכולם ויודע לנצל הכי טוב את הכישורים שלי. הכימיה טובה לשני הכיוונים ושנינו מרוויחים מזה. זה לא אומר שאם אקבל הצעות טובות ממקום אחר לא אשקול את זה".

מה הדבר הראשון שמושך את תשומת לבך באישה?

(חושב ארוכות) "הגוף. אני מסתכל על הכל, לא על חלק ספציפי. אבל גם האישיות מאוד מאוד חשובה לי. הדבר הראשון שאני מחפש באישה, זה את הלב שלה, זה מה שאהבתי באשתי. (אבל בטח לא מזיק שהיא גם דוגמנית יפהפיה כמו אשתו של אסטבנס — א.פ.)".

מה היית רוצה שאנשים ידעו עליך?

אסטבנס חושב, מציץ במראה וממשיך לחשוב.
 
 
 
 
 
 
 
כלה מנוסה :
 

בגיל 31, עוצרת שקירה לחשבון נפש מהיר ומודיעה שהיא לגמרי מרוצה מהדרך בה הלכה היא מבקשת להבהיר שלמרות שהיא מאד אוהבת את אנטוניו דה לה רו היא לא מתכוונת להתחתן בקרוב ילדים זה כבר סיפור אחר




"אני לא מפנטזת על חתונה. בדמיון שלי משחקים דברים אחרים כמו ילדים, ולחיות חיים מאושרים לצד אנטוניו במשך שנים רבות. זה הרבה מעבר לאיזה טקס טריוויאלי, שלא נראה לי רלוונטי"

"אני לא עושה מוסיקה כדי למכור. כשהתחלתי לשיר זה היה מתוך הצורך לבטא את הרגשות שלי. זאת לא היתה החלטה רציונלית, פשוט לא יכולתי אחרת"

"כשאנחנו יחד, הוא תמיד מקפיד לתת לי מרחב כדי שאוכל להמשיך לעשות את הדברים שלי. אנטוניו הוא בן הזוג האידיאלי"



את החודשים האחרונים בילתה שקירה בבית הנופש שלה בפונטה דל אסטה שבאורגוואי, בו הקימה אולפן הקלטות. אחד מעיתוני ארגנטינה ניצל את ההזדמנות לתפוס איתה שיחה. שקירה בדיוק סיימה את סבוב ההופעות בצפון אמריקה, והשמועות על חתונתה הקרבה עם אנטוניו דה לה רו מילאו את כלי התקשורת.

זה נכון שאת מתחתנת עם אנטוניו?

"האמת היא שנודע לי שאני מתחתנת רק כשקראתי את הכתבות בעיתונות. אני מבקשת שתשלחו גם לי את ההזמנה לחתונה שלי", פורצת הקולומביאנית בצחוק, "משום מה, אנשים מאוד אוהבים לפנטז על החתונה שלי. האמת שאין לי הסבר למה זה כל כך מעסיק את כולם".

את לא מפנטזת על החתונה?

"אני לא מפנטזת על חתונה. בדמיון שלי משחקים דברים אחרים כמו ילדים, ולחיות חיים מאושרים לצד אנטוניו, במשך שנים רבות. זה הרבה מעבר לאיזה טקס טריוויאלי, שלא נראה לי רלוונטי. נערה בת 15 מפנטזת על שמלת כלה לבנה, ועל הליכה איטית על השטיח האדום לעבר המזבח והכומר. בגיל 30, או יותר נכון 31, החלומות משתנים".

אז נכון להיום את כבר רוצה ילדים?

"הייתי אומרת שאני כבר מוכנה לזה".

מתי חגגת 31?

"ב־2 בפברואר. את יום ההולדת חגגתי בברית המועצות".

גיל 30 הוא גיל שאפשר לערוך בו סוג של מאזן...

"אתה יודע שאני מרגישה טוב יותר בגיל 31 מאשר בגיל 30? האמת שנורא נבהלתי כשהגעתי לגיל 30, אבל אפילו שעוד לא עשיתי חשבון נפש, כבר עבר לי הפחד. אני מתחילה להתרגל וליהנות מלהיות בקומה השלישית של חיי".

אבל אם בכל זאת נעשה איזה מאזן מהיר – מה את רואה?

"אני לא יכולה להתלונן. עברתי כבר כמה וכמה עונות במהלכן קטפתי את מה שזרעתי. עבדתי המון בשביל זה ובסופו של דבר אני מרוצה מאוד. את כל הרגעים האלה יכולתי לחלוק עם המשפחה שלי, עם האנשים שאני אוהבת ועם הגבר שאני אוהבת. אני בהחלט ברת מזל. אני גם מרגישה עשירה מאוד, בשל העובדה שהקהל שלי הבין אותי והלך אחריי במסע החיפוש, שהוא הקריירה האמנותית שלי. המעריצים הבינו אותי גם בפן האישי וגם בפן האינטלקטואלי".

למה בחרת באורוגוואי כמקום מפלט?

"יש לי זיכרונות מאוד טובים מפונטה דל אסטה. כאן התחלתי את הרומן שלי עם אנטוניו ובשבילי המקום הזה מסמל אידיליה. זה מקום מאוד מלא תשוקה. וכאן, במקום הזה ספציפית, אני יכולה להיות במגע ישיר עם הטבע ולהתחבר עם עצמי הפנימי".



את ממוקמת במקום הרביעי ברשימת הזמרות שמכרו הכי הרבה אלבומים בעולם
. למעשה, את הזמרת הלטינית הראשונה שנכנסה לרשימת המרוויחים הגדולים של מגזין "פורבס". פורסם שם שב־2007 הרווחת 38 מיליון דולר רק מהופעות...

"אין לי מושג מאיפה שולפים את המספרים האלה, אבל הכל מקרי לחלוטין. זה לגמרי לא רלוונטי עבורי. אני לא עושה מוסיקה כדי למכור. כשהתחלתי לשיר זה היה מתוך צורך לבטא את הרגשות שלי. זאת לא היתה החלטה רציונלית, פשוט לא יכולתי אחרת".



בין כל הדברים הטובים שאפשר להגיד עלייך
, אחד החשובים בעיניי הוא זה שלמרות שאת מצליחה ומופיעה בכל העולם, את לא שוכחת את האנשים שלך. בין כל המחויבויות שלך, איך יש לך זמן להמשיך להיות פעילה בארגון הצדקה שהקמת "רגליים יחפות"?

"אם אתה רוצה לעזור, תמיד יש זמן. כשהקמתי את הארגון הכוונות שלי היו לנסות ולתת הזדמנות לילדי הרחוב בקולומביה, שחווים לעתים ילדות אכזרית ולא מוגנת. מה שהכי מדאיג אותי זה החינוך והתזונה של הילדים האלה. לכן לדוגמא, ממש בימים אלה, העמדנו למכירה פומבית באינטרנט, את הבגדים וכלי הנגינה בהם השתמשתי בסיבוב ההופעות האחרון. כל ההכנסות יוקדשו לבניית בית ספר ל2000 ילדים שגרים באחד האזורים הכי עניים בברנקיז'ה".



מה את עושה בזמנך הפנוי
?

"שלא תחשוב לשנייה שאני מקדישה את הזמן שלי לבישולים, כי האמת היא שאני ממש לא יודעת לבשל. כשיש לי זמן פנוי, אני מאוד אוהבת לקרוא. בחצי שנה בה לקחתי חופש מעולם המוסיקה והסלבריטאות, הלכתי לכמה קורסים בהיסטוריה של אומות המזרח, באוניברסיטת לוס אנג'לס. כל כך אהבתי את זה, שעכשיו כל ערב לפני שאני הולכת לישון, אני חייבת לקרוא פרק באחד מספרי ההיסטוריה שלי. המנהג הזה הפך למשהו קדוש אצלי".

את מתגעגעת לאנטוניו, כשהוא לא איתך?

"ברור שאני מתגעגעת. עכשיו הוא לא איתי כי הוא נאלץ לנסוע לארצות הברית באיזה עניין עסקי. בכל אופן, כשאנחנו יחד, הוא תמיד מקפיד לתת לי מרחב כדי שאוכל להמשיך לעשות את הדברים שלי. אנטוניו הוא בן הזוג האידיאלי ובקרוב ניפגש שוב".

מה המטרות שלך לשנה הקרובה?

"קבעתי לעצמי שכאן, בפונטה דל אסטה, שזה מקום קסום ומיוחד, אתחיל לעבוד על האלבום החדש שלי. באורגוואי, חוזרות אלי המוזות של חואנה איברבורו, המשוררת האהובה עלי. האמת היא שאני חושבת שלהתחיל לכתוב כאן, מביא מזל. כאן התחלתי לכתוב את האלבום 'שרותי כביסה', שכל כך הצליח בעולם".

 
 
 
 
 
 
 
בקרוב עווד  ..
*בזכות עיתון ויוה פלטינה !
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אתר טלנובלות האתר הכיי מעודכן שיש ,!