ראיון מהעיתון ומריאנה מופיה בחלק מהדברים:

כחודש וחצי עבר מאז שיצא למכירות "TeenAngels", פסקול הסדרה "כמעט מלאכים" שהוא גם הדיסק של להקת "TeenAngels" בה חברים שישה משחקני הסדרה. אמיליה אטיאס (סיילו), מריאנה אספוסיטו (מריאנלה), פדרו לאנסני (טיאגו), מריה אאוחניה סוארס (חסמין), גסטון דלמאו (ראמה) וניקולאס ריירה (טאצ'ו). האלבום, שמכיל 16 שירים מקוריים וחדשים, הצליח תוך זמן קצר להפוך לאלבום זהב ולפני מספר שבועות גם לאלבום פלטינה עם למעלה מ-50 אלף עותקים שנמכרו.

ביום שבת, ה-30 לחודש, בשעה 17:00 הם יעמדו בפני האתגר הגדול מכולם - מופע מול עשרות אלפי מעריצים צורחים בתיאטרון הגראן רקס. גם למחרת הם יתמודדו עם שתי הופעות – אחת ב-14:30 בצהריים והשנייה ב-17:00. חמישה ימים מאז שנפתחו הקופות לרכישת כרטיסים לשלושת ההופעות הללו נמכרו כ-3,500 כרטיסים מתוך כמות של 9,000 כרטיסים אפשריים. רגע לפני שהם יוצאים לדרך, חברי הלהקה מדברים.

מה עשיתם כדי להגיע עד לכאן ולהיות כיום חבר בלהקה?

גסטון: "למדתי תיאטרון ושירה כי אני חושב שההכנה היא חשובה מאוד. לאחר מכן ונאלצתי לעמוד בתורים ארוכים מאוד לאודישנים. אני חושב שצריך להשקיע בזה הרבה מאמץ ולהכניס הרבה התלהבות".

אמיליה: "אני נתתי את כל כולי: הקול, הגוף, הרגשות... אבל אני דואגת שבסופו של דבר הכל יצא מהלב".

מריאנה: "אתה תמיד תדע מה תרצה לעשות ואני הלכתי לפי זה. אני חושבת שכנראה עשיתי משהו טוב מאוד כדי להיות כיום חברה בלהקה הזו. לדעתי מה שחשוב זה שהייתי תמיד עם הרגליים על הקרקע ונהניתי מאוד לעשות זאת".

פדרו: "אני חושב שהשקעתי הרבה מאמץ בשנה שעברה כדי ללמוד ולהמשיך לעשות את זה, שאני כל כך אוהב לעשות".

ניקולאס: "אני תמיד אהבתי לגלם דמויות. לכן למדתי הרבה זמן תיאטרון כדי לקבל את ההזדמנות הזאת".

אאוחניה: "האמת שאף פעם לא נאלצתי לעשות דברים בלתי רגילים כדי להגיע לכאן. היה לי הרבה מזל!".

מה הרגשתם בהקלטות לדיסק?

ניקולאס: "אני אהיה כן איתכם. קודם כל מאוד פחדתי בגלל שמכל הלהקה אני זה ששר הכי גרוע. לפני זה הייתי שר רק במקלחת! אבל נהניתי מזה וכשהאזנתי לשירים גיליתי שאני לא שר כל-כך נורא".

אאוחניה: "המקרה שלי דומה... מעולם לא הקלטתי והאמת שזה היה בלתי יאמן. לא האמנתי! תמיד הייתי חסרת הקול שבחבורה וכולם היו יורדים עליי. עד שהתחלתי לקחת שיעורי פיתוח קול ולימדו אותי את הטכניקות. אז גיליתי שהשירה מרתקת אותי".

אמיליה: "בשבילי זאת הייתה התנסות אחת ויחידה שאשמח לחוות שוב. למרות שבהתחלה זה מרגיש מוזר לשמוע אותך שר, זאת הרגשה נהדרת, כמו חלום".

גסטון: "הקלטתי חמישה שירים.כבר עברתי את ההתנסות הזאת בעבר ואפילו יש לי כמה שירים משלי כי אני כותב ומלחין. נהניתי מזה מאוד, אני אוהב לשיר. לפני הכל אתה צריך להרגיש בנוח, אבל הקהל כאן מאוד חיובי, זה מרגיע אותנו והכל יוצא מצוין".

מריאנה: בעבר שרתי ב"קטנטנות", אבל הפעם זה היה מיוחד כי התייחסתי לזה יותר במקצועיות. כל צעד שאני עושה זה כמו חלום שמתגשם. מעולם לא חשבתי שאעשה כל כך הרבה דברים".

מה הדבר הטוב בלהיות חבר בלהקה?

אמיליה: "שאפשר להתבטא איך שרוצים ולחלוק את זה עם שאר המבצעים. ההרגשה שאנחנו שישה אבל אחד היא פשוט קסומה".

פדרו: "הכי טוב זה שאנחנו בקבוצה וזה נותן את האפשרות ליהנות".

ניקולאס: "כן, אין מה לדבר, ליהנות מהרגעים היפים עם החבר'ה... בגלל שמלבד העובדה שאנחנו עמיתים לעבודה אנחנו גם קבוצה של חברים".

אאוחניה: "בנוסף, אני חושבת שאנחנו מוכנים לכל מה שיבוא – לא רק השירה".

מריאנה: "אחד מהדברים הטובים זה גם הקהל, האנשים שמלווים אותנו תמיד".

גסטון: "והמוסיקה! זה אחד מהדברים שאני הכי אוהב לעשות. אבל הגיבוש שיש בין כולנו בתיאטרון, בהופעות ובכל מה שעתיד לבוא אין כמוהו לחלוטין".


איך אתם מגיבים לקהל?

פדרו: "בפעם הראשונה הייתי מאוד לחוץ. אבל שמתי לב שכשאתה עולה על הבמה, אתה צריך להירגע, להכנס לדמות ולהאמין שאתה יכול לעשות זאת".

גסטון: "אני לא נוהג לנחש דברים אבל זה טוב לעשות משהו שנותן לך תחושת ביטחון. אני לחוץ וכשכולם צורחים אז אני פשוט משתגע".

אמיליה: "גם אני לא אחת שמנחשת מה יקרה. אני רק מבקשת מאלוהים שייתן לי שלווה ואור בשביל המצבים האלו. תמיד יש מעט לחץ כי אתה רוצה שהקהל יקבל את הטוב ביותר".

ניקולאס: "קשה מאוד להסביר את זה כי זה מערבולת רגשות. כשאתה עולה על הבמה אתה מתמלא באדרנלין מפחיד, אתה משתחרר ונותן לעצמך להיסחף".

אאוחניה: "לפני שאני רואה את הקהל אני אוהבת להתפלל הרבה שהכל יפעל כמו שצריך. הפעם הראשונה שעליתי לבמה הייתה בישראל ולא יכולתי להאמין לנוכח כמות האנשים והתמלאתי באדרנלין".

מריאנה: "אני יכול לספר לכם משהו אישי? אנחנו מאוד אוהבים לעשות איזו סיסמא כלשהי או צעקה מיוחדת. בכלל, אני לא ממש נלחצת אבל יש לי התקפי חרדה. וכשאני עולה לבמה אני נהנית כולי".

ניקו אמר מקודם שהלהקה הזאת היא קבוצה של חברים. אם כבר בנושא עסקנו, מה שאתם חושבים על החברות?

אמיליה: "זה אחד מהדברים הכי חשובים שיש לנו בחיים. החברים הם כמו המשפחה שאתה בוחר, חברים ללא תנאים שמגנים זה על זה".

ניקולאס: "אני חושב שהחברות זה הכי חשוב. כולנו זקוקים לחברים שיעמדו לצידינו, לכן זה דבר מהותי לסמוך על חברים טובים. יש לי הרבה כאלו: מבית הספר, ממשחקי הרוגבי, מהסדרה".

מריאנה: "הם הדבר הכי טוב בחיים! אם אין לך אותם, חסר בך משהו. בכל מקום שאני נמצאת בו יש לי חברים ובמיוחד בלהקה".

גסטון: "בשבילי החברות היא דבר מאוד חשוב לכן יש לי מעט חברים. כי הם לא סתם אנשים שאתה מכיר, אלא אנשים שמכירים אותך, שיושיטו לך יד בטוב וברע".

פדרו: "יש לי הרבה חברים ואני משתדל להיות עם כולם. עם החבר'ה מהסדרה אני נהנה לגמרי, אבל עם גסטון וניקו הרבה יותר. לעשות שטויות זה מה שאנחנו הכי אוהבים".

אאוחניה: "בכנות, חשבתי שיש לי הרבה אבל את החברים האמיתיים שלי אני יכולה לספור על כף יד אחת. החברות הטובות ביותר שלי הן פילי, שמכירה אותי מגיל צעיר וסובלת אותי, ומ"כמעט מלאכים" יש את אמיליה, חימנה (אקרדי) ומריאניטה".

איך אתם מגדירים כל אחד מחברי הלהקה?

גסטון: "אוי, זה קשה! לכל אחד יש משהו שמייחד אותו. אצל אמיליה זה הרגישות, אצל מריאנה התמימות, אצל אאוחניה השובבות, אצל ניקו הפשטות ואצל פדרו ההנאה".

פדרו: "בוא נראה... נתחיל עם ניקו: אנחנו מתפקעים מצחוק כשאנחנו ביחד, עושים בלגאנים. גם גסטון אני משוחח הרבה. אאוחניה היא כמו אחותי, אני מסתדר איתה טוב מאוד. עם מריאנה זה לא ברור ממש. לפעמים היא לא מצליחה להפסיק לחייך וזה משעשע. את אמיליה לא הכרתי והיא מצאה חן בעיני: היא יפה, סימפטית ובחורה לעניין".

אאוחניה: "כמו שהוא אמר, פדרו הוא כמו אח קטן. אנחנו חברים טובים ואנחנו מקשיבים זה לזה. מריאנה היא האדם הכי טהור, פשוט וטוב לב. גסטון קורע אותי מצחוק, יש לו חוש הומור נהדר כמו לניקולאס. אני אוהבת באמיליה שלמרות הפופולאריות היא תמיד נשארת היא, זה לא נראה ככה".

ניקולאס: "עכשיו תורי... אני אוהב באמיליה את האנרגיה שלה, היא חיובית ביותר. גסטון פשוט ענק, בחור טוב לב ומצחיק. לאאוחניה תמיד יש אנרגיות ומצב רוח טוב. מריאנה היא מוכשרת במיוחד ושמחה. ופדרו הוא מלך, בלתי אפשרי להיות איתו במצב רוח רע".

מריאנה: "אמיליה היא מקסימה, מאוד חייכנית. ניקו משעשע אותי, אני מבלה איתו את מרבית הזמן. אנחנו גם מספרים זה לזאת הרבה דברים. עם גסטון אני מתסדרת מצוין. פדרו מקסים ואאוחניה היא מאוד אימפולסיבית".

אמיליה: "טוב, אחרי ששמענו את כולם, עכשיו אני. ניקו הוא בראד פיט של הלהקה, מאוד מצחיק וספונטני. הוא רגיש מאוד וכובש. גסטון הוא ליאונרדו די קפריו של הלהקה (היא צוחקת). אין אחת שלא נמסה מהפנים האלו והעיניים הרומנטיות האלו. הוא מיומן ופשוט. פדרו הוא אליל הבנות, מאוד גברי ואשם. עם חיוך מתוק ומהפנט. אאוחניה היא רעננה ותמיד יש לה לבוש אישי. ושלא תעיזו להרגיז אותה! יש לה אופי מאוד נוקשה כשמשהו לא מוצא חן בעיניה. ולמריאנה יש הרבה כריזמה. יש לה כוח שכנוע מדהים גם אם אתה עצוב, שמח או עצבני".

לאן הייתם רוצים להגיע עם הלהקה? על מה אתם חולמים?

מריאנה: "קודם כל, שהאנשים יתאהבו במוסיקה שלנו ואחר כך הייתי רוצה להקליט הרבה דיסקים ולא להפסיק להופיע".

פדרו: "כן, אותו הדבר... הייתי רוצה להופיע בכל מקום ושהלהקה תתגבש עוד יותר".

גסטון: "הייתי שמח לגרום שאנשים יכירו אותנו בארגנטינה וגם בחו"ל".

ניקולאס: "לי אין גבולות. הייתי רוצה להופיע בכלל העולם עם הלהקה!".

אמיליה: "כן. אני חולמת שנוכל לשיר עם הלהקה בכל מקום אפשרי ולהקים את כל האנשים ולגרום להם לרקוד".

אאוחניה: "אני חושבת כמו כולם, אני מקווה שכל זה יימשך עוד הרבה שנים".