שלושה זוגות גרביים, שני גטקעסים מתחת לג'ינס, מהם אחד מצמר, חולצה קצרה, גופייה תרמית, חולצה ארוכה, סווטשירט ומעיל, כובע "גנבים", ועליו כובע צמר נוסף, צעיף ומחמם אוזניים אחד לא הספיקו. היה קר ממש. לא מסוג הקור בו אתה מצטער שלא הבאת צעיף, אלא כזה בו הגוף נאלץ לבחור אילו איברים חיוניים פחות, ובאופן הפגנתי מפסיק להזרים להם דם. אז איך לוקחים מקום בו הטמפרטורה בחורף נעה בין מינוס 10 למינוס 30 מעלות צלזיוס, והופכים אותו למוקד תיירותי משגשג? התשובה: פסלים.

כן, זה משלג (צילומים: רונן מדזיני)

ב-5 בינואר ייפתח פסטיבל השלג והקרח הייחודי והמרהיב ביופיו, ה-23 במספר, בעיר חרבין שבסין. שורשיו של הפסטיבל נעוצים בחג הפנסים הסיני המסורתי, שנחגג בצפון סין בעיצומו של כל חורף מאז שושלת צ'ינג, לפני כ-350 שנה. החל מהפארקים, ספסלי הרחוב והשערים המעוטרים בקישוטי קרח, וכלה באגמים הקפואים אשר הופכים למרכזי החלקה והוקי קרח - עיר שלמה עונדת תחפושת של פסטיבל אחד גדול. פנסי התאורה הצבעוניים המפוזרים בכל רחבי העיר ומשתקפים בשלג הלבן, הופכים את חוויית הלילה בחרבין לעוצרת נשימה.

יצורים אגדתיים קמים לתחייה בלבן

תערוכת "עולם השלג והקרח" (Bing xue da shi jie), היא הגדולה והמרשימה ביותר. התערוכה היא עיר קרח של ממש, אשר כוללת מבנים, עצים, חנויות ומסעדות, הכל בגודל אמיתי, הכל מקרח. מומלץ להגיע בשעות הערב, אז הפארק כולו מואר בשלל צבעים, ומקנה תחושה מיוחדת של עולם אגדות קסום. במתחם מתרכזות גם פעילויות חווייתיות, כגון סקי, מזחלות שלג רתומות לסוסים, אופנועי שלג והופעות מוזיקה.

בלילה הכל מואר ונוצץ

שני פארקים נוספים ששווים ביקור, הם הדז'אולין (Zhaolin Park), אשר מארח את תערוכת פסלי הקרח, ופארק השמש (Sun Island Park), שם נערכת תערוכת פסלי שלג בינלאומית, לרוב בהשראת מסורות סיניות ואתרים בעולם. בפארקים אלו נערכות מדי שנה תחרויות פיסול ועיצוב נושאות פרסים. לרומנטיקנים שביניכם, חתונה על הקרח היא מחזה נפוץ מאוד באתרים אלו. הפסטיבל מסתיים באופן טבעי בתחילת חודש מרץ, כאשר מזג האוויר מתחמם והפסלים נמסים וגוועים לאיטם.

סינית ברוסית

חרבין היא בירת מחוז היילונג'יאנג (בתרגום חופשי מסינית: אגם הדרקון השחור), הוא חלק מחבל מנצ'וריה הממוקם בצפון מזרח סין, וגובל ברוסיה ומונגוליה. חרבין הפכה מכפר לעיר בשנת 1898, בעקבות בניית קו הרכבת המחבר בין חרבין לוולאדיווסטוק, במסגרת הרחבת פעילות הרכבת הטראנס-סיבירית. לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה בשנת 1918, מצאו המפסידים והפליטים מפלט בחרבין, אשר הפכה להיות מעוז הרוסים הגדול ביותר מחוץ לרוסיה דאז. בעקבות מכירת קו הרכבת ליפן בשנת 1935, עברה השליטה בעיר לידיים יפניות. היפנים הקימו במקום בסיס מחקר לנשק ביולוגי, וביצעו ניסויים אכזריים בבני אדם. בשנת 1946 נכבשה העיר ע"י רוסיה, והוחזרה לידי סין שנה לאחר מכן. כיום מונה אוכלוסיית חרבין ופרבריה קרוב ל-10 מיליון תושבים.

חנויות ומסעדות - הכל בגודל אמיתי, הכל מקרח 

השפעת הרוסים במקום ניכרת היטב. רוב הזרים בחרבין הם ממוצא רוסי, ולא פעם ולא פעמיים פנו אלי אנשים ברוסית. הארכיטקטורה היא גם כן בסגנון רוסי, ואפילו התפריטים במסעדות כתובים בקירילית. "אולמט! אולמט!" צעק לי נהג המונית בהתרגשות, כאשר הבין שאני ישראלי ולא רוסי. ביקורו של אהוד אולמרט בחרבין דאשתקד זכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת, בין היתר בגלל משפחתו אשר נולדה שם. על ההתפתחויות בפרשת הבית ברחוב כרמיה בכל מקרה, אותו נהג לא היה מעודכן.

על אף ההרגשה הכללית של האף שהולך לנשור, וחוסר התחושה בכפות הרגליים, ההליכה ברחובות חרבין היא חוויה מאלפת וחד פעמית. מחזה משעשע הוא חנויות המכולות, אשר פורשות ארטיקים בנונשלנטיות על המדפים. מסתמן שאין צורך במקרר כשאתה חי בפריזר.

אטרקציות נוספות

אם כבר הגעתם למבואות סיביר בשביל לראות את פסטיבל השלג והקרח, להלן כמה אטרקציות מומלצות נוספות באזור:  

• סקי ביאבולי: אתר הסקי נמצא במרחק שלוש שעות נסיעה מהעיר, והוא אחד מהמתקדמים בעולם. מזה כמה שנים נערכות שם תחרויות סקי בינלאומיות.
• שמורת הנמר הסיבירי: פועלת לרביית הזן הנכחד של הנמרים ושימורם. אכזרי, אך ניתן לזרוק בעלי חיים לנמרים ולראות כיצד הם נטרפים בעודם בחיים.
• כנסיית סופיה הקדושה: נבנתה ע"י הרוסים בשנת 1907, ושוחזרה לפני מספר שנים. בתוך הכנסייה יש תערוכה נחמדה של צילומי שחור-לבן, המתעדים את חרבין העתיקה.
• מוזיאון לזוועות היפנים: מנציח את אכזריות היפנים מתקופת שלטונם באזור בשנות ה-30, אז נהגו לערוך ניסויים ביולוגיים באסירים סיניים, בתואנה של "מחקר רפואי".