|
בסד
ברשותכם .אכתוב את הפסוק....תחילתו..וסופו...
..וגר זאב עם כבש ..ונמר עם גדי ירבץ....ועגל וכפיר ומריא יחדיו......
..והיה ביום ההוא...שורש ישי אשר עומד לנס הרים ...אליו גויים ידרשו....והיתה מנוחת כבודו......
..הפרושים....רבים..ומשונים.....
..חזל..במקור..מתארים..מין שלום עולמי....שאפילו אריה ילכך..עשב...
.וזאב...עם..גדי ירבץ........בזמן ..המשיח.......
..נבואה זו מתייחסת.....כשהמשיח..כבר..פה......מתגלה לעולם.......
..והכה ארץ..בשבט פיו...וברוח שפתיו ימית רשע..........
...הרבה נאמר....ופורש..הרבה פרושים...איך..זאב..לא אוכל גדי......
..ואני לא סובר..כמו חזל......
..עם כל הצניעות......
..נבואה זו..אוצרת בתוכה ..סוד.....על..מורכבותו..ואישיותו..של העתיד לבוא......
..אחזיר אתכם....בזמן...לשאול.....שהמשיחות נילקחה ממנו.......על...עיניין.."לכאורה"..פשוט....
....עמלק פלשתים.....וההסבר...הרחב נימצא..בדוד המלך.......
..שאול..היה..."לא מסוגל......."לזהות"...את...העמלקיים......שמסוגלים...להיתחפש...בתחפושות שונות....
..לשאול לא היה את.."זה"...יכולת .."הזיהוי".....וחמל על ..."הכבשים".......והמשיחות נילקחה ממנו.......
..דוד..לעומתו.....היה.."יפה עיניים".......וזיהה......בקלות..את העמלקיים.......
..למרות .."רצח"..אורייה.........המשיחות..לא..נילקחה........בניית בית המקדש.......כן..........."שופך דמים".......
..וגר זאב עם כבש.....
..עם ישראל....בצרה גדולה......העמלקיים......חוטר..מגזע..ישי.....ונצר משורשיו..........מזהה אותם.....
...אבל..קיים........שופך.דמים.............ומצד שני ..צריך..לבנות..את בית המקדש..........
....דוד המלך......הזאב.............ומשיח בן יוסף...........הכבש........
..ושתי הנשמות.......באות...בכפיפה אחת............
..הזאב.......ילחמם...באוייבי ישראל.......העמלקיים...מבפנים..ומבחוץ.........
..ומשיח...בן...יוסף........הכבשה...ימלוך...לאחר......שדוד.......יכין..את.."השטח"..בשבילו......
כמו.."פעם"....דוד..הכין..את בניית בית המקדש.....לאחר .."חיסול"..אוייבי ישראל.........לשלמה......
..ומשיח..בן..יוסף........לא פחות..."חכם"..משלמה............
..וגר זאב עם כבש.......דוד..ובן..יוסף...........סכיזופרנייה..?????
| 
