קולקיוט מפעל הזמנות וכאלה, יומן אישי- סיפור שלירון כתבה...

שלום אם אתם קוראים את היומן הזה באינטרנט או בעיתון כנראה שאחותי הגדולה קרול באמת פירסמה את היומן האישי שלי!

טוב אתם יכולים להפסיק לקרוא כי יש פה דברים אישיים אבל תחליטו אתם...

לי קוראים איימי יש לי אחות גדולה שמציקה לי אמא שלי מגיעה הביתה בצהריים בערך כשאני חוזרת מבית ספר

איזה כיף מחר מתחילים לימודים בחטיבה!!

אני לא יודעת איך לבוא אולי לבוא מאופרת ועם בגדים מגונדרים...

לא מהפתאום יהיו שם מלא בנים חמודים מהחטיבה!

בסוף החלטתי לקחת בגדים שחורים כאלה די סקסיים....

לפתע נזכרי שקרול עומדת להגיע הביתה ממסיבה ושאני לא יכולה להיות בבית (היא תמיד חוזרת עייפה ועצבנית ממסיבות)

התקשרתי מהר לדנה החברה הכי טובה שלי מהיסודי וביקשתי ממנה לבוא אלייה.

כמו תמיד כשאני באה אליה אנחנו הולכים לגינת שעשועים לדנה זה אף פעם לא נמאס אבל לי...

ביקשתי מדנה שתבוא איתי לסופר כי אמא בקשה ממני בבוקר לקנות חלב..

יצאנו אני ודנה בדרך פגשנו חבורה של בריונים שבדיוק שנה שעברה סיימה את החטיבת ביניים

זה לא סימן טוב יש להם הרגל שכשהם רואים ילדים קטנים הם מתחילים לרדת עליהם

אני ודנה התחלנו להגביר מהירות עד שהגענו לסופר...

החבורת ביריונים יודעת כבר לא להתעסק עם השומר בסופר אז הם הלכו הביתה אבל לי יש הרגשה שהם לא ויתרו...

הזמנתי את דנה אליי עד שאמא שלי תבוא כדי להעביר את הזמן.. ישבנו ושיחקנו במחשב..

ב-4 וחצי בערך אמא הגיעה וביקשתי מדנה ללכת, אמא שלי קראה לקרול ולי וביקשה לנסות להעביר שיחה אמיתית...

אמא אמרה שהא יודעת שזה קצת מפתיע אבל היא... בהריון! לא האמנתי!! לקרול כנראה לא היה כל כך אכפת

כי היא פשוט חזרה לחדר והפעילה את המוסיקה..

כל כך שמחתי! סוף סוף אחות קטנה ללמד הרבה דברים לשחק איתה ולשמור עליה!!!

אבל אחרי שחשבתי על זה כמה זמן די התאכזבתי לא יהיה מי שילמד את התינוקת ללכת לדבר לשחק וכו...

אבא הגיע ובילינו את שאר הערב בצפייה בטלויזיה...

ב-11 אבא אמר שאני צרכה ללכת לישון כדי שאני יקום מחר אבל ידעתי שאני לא יוכל להירדם...

וואו! חופשת קיץ שלמה כבר עברה יום ראשון ללימודים מרגש לא?

צחצחתי שיניים הסתרקתי שמתי קצת איפור והתלבשתי וירדתי למטה לאכול עם אמא אבא וקרול ארוחת בוקר...

אבא ואמא אמרו שאני נראת מקסים קרול לא אמרה דבר אבל לי זה לא ממש חדש...

האוטובוס היה מלא בתיכוניסטיים כמו שציפיתי! במושב האמצעי חיכתה לי דנה חגורה בחגורת בטיחות...

ההורים של דנה אמרו לה שאם היא רוצה להיות בהסעה היא חייבת לחגור חגורת בטיחות.

כשאני ודנה הגענו לבת ספר הלכנו דבר ראשון ללוקר. אני שמתי מראה ודנה שמה לוח שעות מעודכן ומקום לרשום את שיעורי הבית.

שמחתי כל כך התחיל השיעור הראשון אבל אז ראיתי את הילדה הכי סנובית מגעילה ורעה שהכרתי קראו לה מיקה...

היא הייתה הילדה הכי מקובלת בכיתה והרסה כל פעם שהייתה לי להתחיל עם בנים. היא שחצנית וחייבת שכולם ישמעו אותה...

הייתי בטוחה שזה סמן שהשנה הולכת להתחיל רע מאוד...

המורה נכנסה לכתה וביקשה מהתלמידים לשבת ולפתוח ספרי גאוגרפיה בעמוד 156.

קיבלנו טונות של שיעורי בית והמורה הכתיבה לנו במחברת איזה 20 עמודים... עכשיו באמת הרגשתי רע!

בהפסקה מיקה ניגשה אליי ואל דנה ואני הייתי בטוחה שאחריה יבואו עוד 20 ילדים לצחוק עלינו אבל להפתעתי

בן אחד ממש חמוד בשם רני ילד חדש דרך אגב בה אלינו והתחיל להגיד למיקה דברים כמו "למה את סתם מציקה לבנות

הן לא עשו לך כלום" וכו... הרגשתי שאני מאוהבת וגם זו הפעם הראשונה שבן בצד שלי ולא של מיקה...

התחלתי להרגיש ותר ועדיין היו לי תקוות שהשנה לא יהיה לי כל כך רע...

כשהגעתי הביתה אמא חיכתה לי.. לא הבנתי למה היא בבית להיא אמרה שלקחה שנת שבתון כדי שתוכל להכין את עצמה ללידה

וכדי שתוכל לעזור לי בחטיבת ביניים...

בדיוק אז ראתי בידה מתנה מסתבר שהמתנה הייתה בשבילי אמא קנתה לי ערכת צבעים ודפים לקישוט כדי שאני יוכל לשים ביומן הזה

5 דקות אחר כך רני התקשר אליי הוא אמר שאני נראית ילדה חמודה ושהוא היה רוצה להכיר אותי...

בערב נשכבתי במיטה מוקדם מהרגיל והתאמצתי להירדם כדי לחלום על מה שהיה לפני שמשהו יהרוס לי את היום...

נרדמתי בערך ב-9 בערב (אני יודעת שזה מוקדם אבל...)

בערך באחת בבוקר התחלתי לשמוע רעשים, בהתחלה חשבתי שאני סתם מדמיינת אבל אז שמעתי צרחה...

לקחתי איתי פנס וירדתי למטה כשהגעתי לסלון לא ראיתי דבר

הלכתי לחדר של ההורים כדי לשאול אותם אם גם הם שמעו את הרעשים אבל כשנכנסתי... אבא לא היה שם!

הערתי את אמא כדי לשאול אותה אם אבא אמר לה לאיפה הוא הלך.. אבל גם היא לא ידעה...

אני ואמא קמנו מהמיטה והלכנו לחפש את אבא, אמא אמרה שאולי אבא ירד לקחת חטיף...

הגענו למטבח אך אבא לא היה שם, פתאום הטלפון צלצל היינו בטוחים שזה אבא שהתקשר להודיע איפה הוא אבל...

לא זאת הייתה אמא של דנה היא אמרה שגם אבא של דנה נעלם ושהיא רק רצתה לדעת עם אנחנו יודעות משהו

בטלפון שמעתי בכי אמא של דנה אמרה שזאת דנה (היא לא כל כך טובה במצבי לחץ)

הגיע כבר הבוקר אבל אני ודנה לא הלכנו לבית ספר דאגנו לאבא שלנו...

אמא שלי ושל דנה נפגשו אצלי בבית הם אמרו שיצאו לחפש את האבות ושאנחנו נישאר כאן ונשחק עד שיחזרו...

אחרי שאמא שלי ושל דנה הלכו החלטנו ללכת לחפש את האבות גם אנחנו אבל לפני שיצאנו היה עוד פעם טלפון אמרתי לעצמי בלב "בטח אמא של דנה מתקשרת לבדוק שאנחנו משחקות משחקים חינוכיים בלבד!"

הרמתי את הטלפון ושמעתי קול מפחיד כזה קול שאף פעם לא שמעתי... הקול אמר "איימי ודנה אם אתן רוצות לראות את האבות שלכן

עוד פעם בואו לסימטת סטרלטרבניה (סימטה נטושה ומפחידה) ושלא תעזו להביא אתכם מישהו אחר!!

לא ידענו מה לעשות...מה אם זו מלכודת? מה אם האבות שלנו לא יהיו שם?

בסוף החלטנו ללכת הרי לא הייתה לנו ברירה אחרת...

ההמשך יהיה בעוד כמה שעות!! חח... אוהבת לירון....