הולואים
ההולואים
(Hollow, חלולים) הם רוחות מושחתות שטורפות נשמות אנושיות חיות ומתות
כאחד. ההולואים מגלמים את תפקיד היריבים המרושעים של הגיבור בתחילת הסדרה,
ונשארים איום מרכזי למשך רובה הנותר. עולם הבית של ההולואים הינו הואקו
מונדו (Hueco Mundo, בספרדית : עולם ההולואים, עולם חלול), אבל הם יכולים
לנדוד ממנו אל עולם החיים ואל סול סוסייטי בחיפוש אחר נשמות לזלילה. יוצר בליץ', קובו טיטה, משתמש לעיתים קרובות בשפה הספרדית בכל מה שנוגע להולואים והמושגים הקשורים אליהם.
פישבון-די, ההולו הראשון שנראה בסדרה. יש לשים לב לגוף המפלצתי ולמסכה.
הפיכה להולו
הולואים
הינם "פלוסים" (נשמות של אנשים מתים) לשעבר, שהייאוש השתלט על ליבם,
שנשארו בעולם החיים יותר מדי זמן במצב הרוח שלהם, או שתי האפשרויות גם
יחד. לפי האנימה, גם ישויות לא אנושיות מסוגלות להפוך להולואים (במקרה
הספציפי שהוצג, כלבים). כל רוח שאינה נשלחת לסול סוסאייטי על ידי שיניגאמי
תיהפך בסופו של דבר להולו. תהליך ההפיכה להולו בדרך כלל לוקח חודשים (אם
לא יותר) והוא תלוי באורך "שרשרת הגורל" (inga no Kusari), שמחוברת למרכז
החזה שלהם, ובעצם מחברת את הנשמה עם הגוף. שרשרת הגורל מתכלה באיטיות עם
הזמן, והיא בעצם מדגימה את התמעטות הקשרים של רוח המת אל העולם האמיתי.
התהליך יכול להאיץ את עצמו בגלל דברים מסוימים, כגון התקפה מצד הולו אחר
או ע"י שימוש בכוח רוחני מסוים. כאשר השרשרת נעלמת כליל, הנשמה מתעקמת
ומשתנה לכדי צורה מפלצתית וייחודית שכוללת גם מסכה לבנה ומפלצתית אך
לעיתים גם אנושית מאוד עשויה מחומר דמוי עצם, וחור גדול במקום בו הייתה
מחוברת פעם שרשרת הגורל.
בבליץ', הרוב המכריע של הרוחות עוברות לסול
סוסאייטי לאחר מותם. אך יש רוחות שנשארות בעולם החיים על מנת להשלים משימה
כלשהי כגון חיפוש אחרי אדם אהוב (חי או מת), הגנה על מקום מסוים, או רדיפת
אויבים מתוך הקבר. אך מכיוון שיש להם רק דרכים מועטות לתקשר עם העולם
האמיתי, והמטרה שהם שמו להם הופכת למרכז חייהם, רוחות רבות מתקשות להתמודד
עם המצב כאשר יקיריהם ממשיכים בחייהם בלעדיהם, או כשאויביהם שוכחים מהם.
בנקודה זאת, יש רוחות רבות שהופכות לאובססיביות באופן מסוכן בנוגע למילוי
משימותיהן, ועושות דברים מטורפים ולא שקולים. לדוגמא: הריגת כל מי שמתקרב
לאדם אהוב עליך, כדי למנוע מהם לפגוע בו. בהשלמת המטרה הזו, הרוח הופכת
להולו ובאופן אירוני האדם שעליו ניסו להגן יהיה הקורבן הראשון של מעשיהם,
כמו במקרה של אוריהימה ואחיה, סורה.
איבוד האישיות והבינה
מהרגע
שנשמה כלשהי הפכה להולו, היא מונעת ע"י הדחף לאכול נשמות אנושיות אחרות,
מתות וחיות כאחד, על מנת למלא את החלל שנוצר. מאחר והאדם שהיה האובססיה
שלהם והשאיר אותם בעולם החיים לרוב הופך לקורבנם הראשון, רוב ההולואים
הופכים בסופו של דבר ליצורים חסרי בינה שמונעים ע"י התאווה לנשמות ופסגת
שאיפותיהם היא נשמה טעימה ככל האפשר, שהיא בדרך כלל גם בעלת כוח רוחני
רב(בדרך כלל, שיניגאמים). אולם, יש גם הולואים חזקים ומרושעים יותר
שמצליחים לשמור על הבינה שלהם, מה שהופך אותם למסוכנים בהרבה מההולו
הממוצע.
מסכת ההולו
המאפיין המובהק
ביותר של ההולואים הוא המסכה שלהם, שנוצרת על מנת להגן על האינסטינקט
הבסיסי שנשאר בישות כלשהי לאחר שאיבדה את ליבה ורגשותיה, ובדרכים מסוימות
היא מייצגת את הצורה המוחשית של הטירוף של ההולואים. צורת המסכה משתנה
רבות מהולו להולו, אבל היא תמיד תהיה לבנה ועשויה מחומר דמוי עצם. עוד
תפקיד שמשרתות המסכות הוא הסתרת זהותו הקודמת של ההולו. המסכה יכולה
להתנפץ, מה שמאפשר להולו לחזור לזהותו המקורית לזמן קצר, אבל המסכה תחזור
ותתקיים שוב ברגע שהצד ההולואי של הרוח ישתלט מחדש על הנשמה.
הגוף
ההולואים
מופיעים במגוון רחב של מבני גוף וכוחות, ומעטים הם ההולואים שדומים אחד
לשני (מלבד במקרה של הולואים שהינם בעצם שיבוטים של הולו המקור, או במקרה
של הגיליאנים). ההופעה החיצונית של ההולואים מגוונת, ונעה מפרוותי או דמוי
לטאה ועד לצורת השד הקלאסי מאגדות הילדים. יכולות הלחימה של ההולואים
עולות בהתאמה לכוחם. החלשים (ולרוב גם הפחות אינטליגנטים) יתקפו לרוב רק
בצורה פיזית תוך שימוש רק בכוחם הפיזי ובגופם, בעוד שהחזקים והחכמים יותר
מחזיקים ברשת מגוונת של יכולות שעוזרת להם להרוג את טרפם. ההולואים גם
שונים אחד מן השני בגודלם, אך לא בצורה נחרצת כמו בצורתם, ואפשר לסווג את
רוב ההולואים לאותה קבוצת גודל כללית. בהואקו מונדו, כמה מן ההולואים ירדו
לדרגה של לא יותר מאשר חיות מחמד מקובלות. ההולו הממוצע הוא בערך בגודל של
2-2.5 אנשים מבוגרים, והגודל המדויק משתנה מהולו להולו. ישנה גם את קבוצת
הגודל של ההולואים הענקיים, שגודלם הוא בערך כמו בניין בן 2 קומות.
הגדולים ביותר הינם הגיליאנים מקבוצת המנוסים (עוד מידע בהמשך העמוד),
שמתנשאים לגובה של גורד שחקים ממוצע.
הריגת / טיהור ההולו
הדרך
המקובלת והאפקטיבית ביותר להשמיד הולו היא ע"י חתיכת ראשם ומסכתם באמצע,
אך פצעים אנושים גם הם יעילים מספיק על מנת להרוג הולו ממוצע. כאשר ההרג
נעשה ע"י הלהב של זאנפאקוטו,
ההולו אינו נהרג באמת; נשמת ההולו פשוט מטהרת מחטאיה שביצעה כהולו. פעולה
זו מאפשרת לנשמה להגיע לסול סוסאייטי כ"פלוס" (נשמה אנושית מתה טהורה).
במקרים בהם ביצעה נשמת ההולו חטאים גדולים גם בעודה בחיים, פעולת הטיהור
שיבצע השיניגאמי תגרום לזימון "שערי הגיהינום" שיגררו את הנשמה אל עונשה.
כשקווינסי משמיד הולו, הנשמה נמחקת כליל ממחזור החיים והמוות, דבר
פוטנציאל להשפעה הרסנית על האיזון בין העולמות (סול סוסאייטי ועולם
החיים). בסדרה לא צוינו השפעותיהם של כוחות אחרים, כגון אלה של אינואה
אוריהימה ויאסוטורה סאדו, על הולואים, ויכול להיות שהשיניגאמים בסול
סוסאייטי פשוט לא יודעים מה יהיו ההשפעות, מאחר וכוחות כאלו הם נדירים.
מנוסים
על
אף שרוב ההולואים הם נשמות אנושיות פשוטות שעברו טרנספורמציה, ישנה תת
קבוצת הולואים מיוחדת שנקראת "מנוסים" (Menosu), המילה הספרדית ל-"מינוס"
או "פחות". המנוסים הם צביר הולואים שנוצר מאלפי הולואים, ומסתכם בישות
אחת מורכבת וחזקה הרבה יותר מכל הולו רגיל. הולואים מדרגת מנוס נחשבים לכה
מסוכנים עד שסול סוסאייטי שולחת רק קבוצות של שיניגאמים מיומנים היטב על
מנת להתמודד איתם. פשיטות אלו של מנוסים נדירות, מאחר ומנוסים כמעט ולעולם
אינם עוזבים את הואקו מונדו, אלא אם כן הם חשים בנוכחותו של כוח רוחני
גדול, או שהם נאנסים לכך ע"י כוח אחר.
המנוסים נוצרים כאשר הריקנות
בליבו של הולו ממוצע נהיית כה גדולה עד שנשמה אנושית רגילה לא מסוגלת
להתמודד איתה ולהחזיק מעמד, ובנקודה זו היא מתחילה לטרוף הולואים אחרים.
הולואים קניבאליים אלה נמשכים אחד אל השני עד שנוצר טרף המוני וקניבאלי של
הולואים, שמוביל להיווצרותו של גיליאן. לאחר ההפיכה לגיליאן, הדרגה הנמוכה
ביותר של המנוס, למנוס נשארו עוד שני שלבים להתפתח: קודם כל לאדג'וקה,
ולבסוף לואסטו-לורד. התפתחות המנוס אינה תלויה רק ביכולתו לאכול הולואים
אחרים, אלא גם ביכולתו להימנע מאלה שיאכלו אותו. אם הולו אחר מצליח לטרוף
חלק כלשהו בגופו של המנוס, כל התפתחות של אותו המנוס הופכת לבלתי אפשרית.
גיליאן
הגיליאן
(Girian, בספרדית- יצורים עצומים, יצורים שאינם ניתנים לספירה) הינם
הקבוצה החלשה ביותר של המנוסים, והשלב הראשון בהתפתחותו של המנוס. הם
ענקיים במידה שלא תאמן, גדולים כגורדי שחקים, ואפילו הולואים שנחשבים
לענקיים (במצבם הרגיל, לא המנוס) מתגמדים לידם. עם זאת הם חסרי
אינטליגנציה, בעלי יכולת תנועה מוגבלת, איטיים ומגושמים. על אף שמנוס
בדרגת גיליאן היינו חזק למדי, הוא עדיין אינו מהווה תחרות לשיניגאמי בדרגת
סגן, ולפי דבריו של היטסוגאיה טושירו, הם המקבילה ההולואית ל-"חייל
רגלים", דבר שמתבטא גם בתלבושתם האחידה, שיכולה להיחשב כמדים. בסול
סוסאייטי, הגיליאנים נקראים "מנוס גראנדה", צירוף מילים בספרדית שמשמעותו
"מינוס גדול" ( "פחות גדול" הינו גם תרגום אפשרי), ואפשר למצוא שפע הסברים
עליהם בספריות של סול סוסאייטי. באותו אופן, כתב הקאנג'י לגיליאן הינו
"大虚", שמשמעותו "ריקנות גדולה".
להקת מנוסים מדרגת גיליאן.
על
אף שלגיליאן בדרך כלל אין זהות אישית, אחד מן ההולואים שמרכיבים אותו יכול
לקחת שליטה על הישות הכוללת בעת היווצרותה, דבר שמתבטא במסכה ייחודית על
פני הגיליאן, בשונה מהמסכות האחידות של שאר הגיליאנים. רק לגיליאנים אלה,
בעלי האישיות, יש את היכולת להתפתח הלאה לדרגת אדג'וקה. ההתפתחות מתבצעת
ע"י המשכה של הקניבליזם על הולואים אחרים, ואף על מנוסים אחרים מדרגת
גיליאן.
שאולונוג קוופאנג, דוגמא לגיליאן בעל זהות אישית.
אדג'וקס
האדג'וקס
(Ajūkasu, בספרדית- "שדי אבן") הם הדרגה האמצעית של המנוס, והשלב השני
בהתפתחותו. גם האדג'וקס שונים מאוד אחד מן השני בצורתם, אך לכמה מהם לפחות
כבר יש צורה מוגדרת, ולא רק צורת ענק דמוי אדם מעוות, כמו במקרה של
גרימג'ו , שנהפך לייצור דמוי פנתר בצורת האדג'וקס שלו. שלא כמו הגיליאנים,
האדג'וקה יותר דומים במימדי גופם לבן-אדם. הם חכמים הרבה יותר מהגיליאנים,
ובאותה המידה גם כוחם עולה על זה של המנוסים מהדרגה הראשונה. ככל הנראה הם
יהוו אתגר שווה כוחות לסגן שיניגאמי ממוצע. הם מתפקדים כ-"רועי הצאן" של
המוני הגיליאנים שחיים בהואקו מונדו, ולפי האנימה הם גם מסוגלים לשלוט
בהם, או לפחות אלו שהוצבו לתפקידם ע"י אייזן יכולים.
דוגמא לאדג'וקס.
מנוסים
מדרגת אדג'וקס הם נדירים בהרבה מהגיליאנים, מאחר ונדיר ביותר שנשמה אחת
מתוך אלפי נשמות ההולו שמרכיבות את הגיליאן תיקח שליטה על הגוף כולו. אך
למרות זאת, זהו תנאי הכרחי, שבלעדיו כל התקדמות אל מעבר לדרגת מנוס-גיליאן
הינה בלתי אפשרית. יתרה מכך, האדג'וקס חייב להמשיך ולטרוף הולואים
בקביעות, או שמוחו יועסק תמידית ע"י אלפי נשמות ההולואים שמרכיבים את
גופו, והוא יחזור חזרה אל דרגת הגיליאן. החזרה לדרגת הגיליאן גם תשלול מן
האדג'וקה את זהותו, ובכך תחתום לנצח כל אפשרות להתפתח שוב אל דרגת
האדגו'קס.
ואסטו-לורדה
הוואסטו לורד
(Vasuto rōde, בספרדית- "מלך עצום") הם הדרגה החזקה ביותר של המנוס והשלב
הסופי בהתפתחותו של המנוס. לפי הצללית שלהם שנראתה בסדרה, הם ככל הנראה
בעלי צורה כמעט אנושית לחלוטין, וכל אחד מהם חזק יותר מקפטן ממוצע בגוטיי
13. היטסוגאיה טושירו טוען ש-10 מאלה תחת הנהגתו של אייזן סוסקה יספיקו כדי להפיל את כל סול סוסאייטי. ככל הנראה לאייזן יש תוכניות חשובות בשבילם, אך הפרטים המלאים עדיין לא נחשפו.
צללית של ואסטו לורדה.
ואסטו
לורדה הם קבוצת המנוסים הקטנה ביותר, אך אוכלוסייתם המדויקת אינה ידועה
ולפי מה שידוע, הם אמורים לשכון במעמקי הואקו מונדו. מלבד הצורך לאכול
אפילו עוד הולואים, לא ידוע על תנאים מיוחדים כלשהן להיווצרותו של ואסטו
לורדה.
אראנקאר
אראנקאר
הוא הולו שהסיר את מסכתו וקיבל כוחות שיניגאמי. השם "אראנקאר" הינו פועל
בספרדית שמשמעותו "לתלוש", כהתייחסות להסרת המסכה של האראנקאר. במנגה,
המילה אראנקאר נכתבת תוך שימוש באיות ה-"קנג'י" היפני המסורתי, ואז משמעות
המילה הינה "מסכה קרועה" (Vamen), אך באנימה החליטו להשתמש במילה הספרדית,
אראנקאר (Arankaru).
רק להולואים מעטים יש את הפוטנציאל להסיר באופן
טבעי את מסכתם ולהפוך לאראנקאר, ואף אם הם מצליחים בזאת, השינוי בכוחם
אינו משמעותי. לאייזן סוסקה יש את היכולת לייצר אראנקארים באופן מלאכותי
תוך שימוש בהוגיוקו ( קריסטל ההרס), ובנוסף לזאת דרך היצירה הזו משחררת
הרבה יותר מהפוטנציאל של האראנקאר מאשר השחרור הטבעי. התהליך של הפיכת
הולו לאראנקאר נקרא שיניגאמיפיקאציה (Shinigamification)
אראנקארים
והולואים נבדלים אחד מן השני בשתי דרכים מרכזיות: המיקום של החור שלהם,
והיעלמותה הכמעט מוחלטת של מסכת ההולו. כאשר הולו נהפך לאראנקאר, סיכוייו
לקבל צורה אנושית עולים, ביחד עם האינטליגנציה שלו. רק אראנקארים מדרגת
ואסטו לורד ילבשו על עצמם לבטח צורה אנושית. אם הוא חזק מספיק, הארנקאר
יכול לחתום את כוחו העודף בתוך זאנפאקוטו. הזאנפאקוטו הזה שונה מזה של
השיניגאמים, והיא פשוט צורתו האמיתית של ההולו, חתומה בתוך חרב. מכך נובע
שהשחרור של האראנקאר אינו אלא חזרה זמנית אל גופם הקודם. השחרור שלך
האראנקאר נקרא רסורקסיון (resurekushion, ביפנית- "חרב חוזרת", בספרדית-
תחיה, התחדשות, תחיית המתים"). לא ידוע כרגע אם לאראנקארים יש שחרור שני
כלשהו.
לאראנקארים תחת פיקודו של אייזן אין בגדים אחידים וזהים, אבל
נראה שבכל זאת יש תבנית כללית לבגדים שהם לובשים. התלבושת שלהם מורכבת
מאפוד לבן, חגורה שחורה, חצאית לבנה, וגרביים שחורים בתוך סנדלים לבנים.
בעיקרון, הבגדים של האראנקארים הם בעצם מעיין "נגטיב", היפוך צבעים של
בגדי השיניגאמים.
האראנקארים תחת פיקודו של אייזן מחולקים למספר קבוצות
בעלות דרגות, שמבוססות בחלקן על כוח ובחלקן על ותיקות. לא כל האראנקארים
הקיימים הם תחת פיקודו של אייזן, לרוב בגלל חוסר עניין בהם מצידו של אייזן.
אספאדה (הנושא מכיל ספויילרים בנוגע לשמות של דמויות מסוימות)
האספאדה
( Esupāda/ Espada, ביפנית-" עשרה להבים", בספרדית-"חרב") הם יחידת העילית
של צבאו של אייזן, המורכבת מעשרת האראנקארים החזקים ביותר. במצב בו הוצגה
בפעם הראשונה, האספאדה מכילה תשעה זכרים ונקבה אחת. כל חבר באספאדה נבחר
על פי יכולות הקרב שלו, ואז ניתן לו מספר מאחד עד עשר, בהתבסס על כוחו
ומיומנותו, כאשר 1 הוא החזק ביותר ו-10 הוא החלש ביותר. לאחר מכן מקועקע
המספר שנבחר לאותו אספאדה על חלק כלשהו בגופו, כגון הגב התחתון, החזה ואף
הלשון. האספאדה מנהיגים ושולטים בנומרוס, ומוגדרים כהאראנקארים החזקים
ביותר שקיימים. בדומה לפער הכוח האדיר בין קפטן לסגן בגוטיי 13, גם כוחו
של כל אספאדה עולה בהרבה על זה של הנומרוס הממוצע. לפי דבריו של אארוניארו
ארלרי, כל האספאדה מלבדו היו לפחות מנוסים בדרגת אדג'וקה לפני הפיכתם
לאראנקארים.
האספאדה.
בשורה העליונה (משמאל לימין): נויטורה, באראגאן, גרימג'ו, אארוניארו והאליבל.
בשורה התחתונה (משמאל לימין): יאמי, סטארק, אולקיאורה ,סזאייל וזומארי.
נומרוס
הנומרוס
(Números \ Numerosu, ביפנית- "מחזיקי מספרים", בספרדית-
"מספרים") הם הלוחמים הפשוטים (אך המיומנים) של צבא האראנקארים. בלידתם,
הם מקבלים מספר דו-ספרתי מ-11 ועד-99, שניתן להם על פי סדר לידתם, כאשר 11
הוא הזקן ביותר ו-99 הוא הצעיר ביותר. ה-"לידה" של האראנקארים אינה
מתייחסת לתאריך בו הם נולדו במובן הביולוגי, אלא לתאריך בו הם הסירו את
המסכה והפכו לאראנקארים. המדים של הנומרוס מורכבים מחלוק ואפודה לבנים עם
חגורה שחורה. אך למרות שלכול הבגדים תבנית זהה, הם שונים אחד מן השני,
ונותנים לכל אחד מן הנומרוס מגע של עצמיות. יכולת הלחימה של הנומרוס עולה
על אלו של כל אראנקאר אחר מלבד האספאדה (גם הנוכחיים וגם הקודמים).
דוגמא לנומרוס, הספציפיים האלו הם אלה שפלשו עם גרימג'ו לעולם החיים (משמאל לימין):
אדוראדו, נאקים (למעלה), אילפורט (למטה), שאולונג ודי-רוי
פראקסיון:
הפראקסיון
(Furashion \ Fracción, ביפנית- " קצינים נחותים", בספרדית- "
חלקיקים") הם תת-מחלקה של הנומרוס שמשרתת באופן אישי אספאדה ספציפית. מספר
הפראקסיון לכל אספאדה משתנה: לסטארק ולנויטורה נראה שיש רק אחד, בעוד
לסזאייל אפורו גראנטז יש לפחות תריסר.
פריווארון אספאדה
הפריווארון
אספדה (Puribaron Esupāda \ Privaron Espada, ביפנית- "עשרה להבים
מובסים", בספרדית- "עשוק \ מקופח"). הם יחידה בצבא האראנקארים שמורכבת
מאספאדות לשעבר שהורדו באופן רשמי מדרגתם, וניתן להם מספר בעל 3 ספרות.
מאחר והם היו פעם אספאדות, הם חזקים בהרבה מהנומרוס הממוצעים. הם חיים
ב-"טרס סיפרס", שמתורגם בצורה מילולית מספרדית כ-"שלוש ספרות". כפי שנאמר
ע"י הפריווארון אספאדה דורדוני, האספדות "הטבעיות" (שהסירו את מסכתם באופן
טבעי) האלו גורשו מדרגתם לגמרי לאחר שאייזן החל לייצר אראנקארים באופן
מלאכותי, כך שיתאימו לסטנדרטים אליהם הוא שואף.
הפריווארון אספאדה שנראו עד כה בסדרה: גאנטנבאיין (משמאל), סירוסי (מלמטה) ודורדוני (מלמעלה).
אקסקיאס
האקסאקיאס
( Ekusekiasu\ Exequias, ביפנית- "כוח תקיפה הלוויתי", בספרדית- "הלוויה")
הם בעצם מבצעי גזר הדין של לאס נוצ'ס, ואחראים על טיפול בפולשים ובמורדים.
הם מקבילים ל"יחידות המיוחדות" (Onmitsukidō) של סול סוסאייטי. מלבד
מנהיגם, כל האקסקיאס נראים זהים לגמרי. ההבדל היחיד בינם לבין מנהיגם הוא
הקרניים המיוחדות למנהיג.
האקסקיאס, מנהיגם במרכז התמונה.
|
|
|
