|
התגלה לסמיילי שלא הוא זה שהולך למות
אלה הילד שיש לידו בחדר.
הילד היה מאושר ולא ידע מה הולך לקרות
לו, סמיילי היה מאושר אבל גם עצוב!
סמיילי השתחרר מבית החולים ונפגש עם חבריו ומשפחתו..
     
[כמו שאתם רואים לסמיילית נעלם הפצע במצח!]
אמא של סמיילי ישר התנפלה עליו במיליוני שאלות
אחרי שנרגע קצת אמרה לסמיילי ...
"חבר שלך מחכה לך בבית, הוא אמר שהוא רוצה לפגוש
אותך בקשר למשהו שקבעתם לעשות" אמרה אמא של סמיילי
ועזרה לו לרדת במדרגות,
"מה.? איזה חבר?" אמר סמיילי מופתע.. "אני חושבת שקראו לו
סמיילון... עכשיו בו כבר"
סמיילון??? מה הוא רוצה מימניי?
כל הדרך הביתה סמיילי חשב וחשב..
מה סמיילון רוצה מימני? ואולי עשיתי לו משהו
אוף... מזה כבר יכול להיות?
המכונית עצרה, סמיילי ירד מהאוטו והתחיל ללכת צעדים קטנים
קטנים לעבר ביתו, הוא ראה שהדלת פתוחה אז הוא די חשש
הוא נכנס לבית וראה את סמיילון יושב על הספה
סמיילי הסתובב, כנראה שהוא שמע את סמיילון נכנס..
"אוו... שלום לפצוע שלנו, אז איך היה הטיול שלך...
עם החברה שלי!!" צעק סמילון על סמיילי..
סמיילי נפל אחורה, "הי.. הי... היא כבר לא חברה שלך!"
אמר סמיילי אחרי שהיסס קצת! פתאום פניו של סמיילון ניהיו אדומות!
"שום קשר לא נגמר עם אני לא אומר זאת!! זה ברור?" סמיילון היה כל כך
עצבני שיצא החוצה בטריקת דלת, סמיילי הסתכל עליו יוצא אחרי שתי שניות
אמא של סמיילית נכנסה, היא גם הסתכלה על סמיילון ופנתה אל סמיילי
"מה קרה? ולמה אתה יושב על הריצפה? היא התקרבה ועזרה לסמיילי לקום
"שום דבר אמא, שום דבר" אמר סמיילי וחייך...
סמיילי עלה למלעה ולקח את הטלפון, וחייג אל סמיילית,
סמיילית: "הלו?"
סמיילי: "היי אמ... סמיילית זה סמיילי!"
סמיילית: "ההיי... מה קורה.?"
סמיילי: "איתי הכל טובה אבל אני לא בטוח שאיתך זה אותו הדבר!"
סמיילית: "על מה אתה מדבר?!
סמיילי: "סמיילון בדרך עליך! והוא כועס מאוד! תנעלי את הבית, ומהר!
סמיילית: "חח.. סמיילי תירגע, אנחנו גמרנו למה שיהיה לו בכלל אכפת מימני?!"
סמיילי: "זהו... שלא!"
סמיילית: "מה הכוננה??!"
סמיילי: "סמיילון היה פה ו... בלה בלה בלה בלה בלה בלה (כל הסיפור)"
סמיילית: "אוי ואבוי! אני הולכת לנעול תודה שאמרתה לי!"
סמיילי: "טוב, תתקשרי אלי אחר כך טוב?
סמיילית: :בסדר גמור, ביי..."
סמיילי ניתק וירד למטעה, הטלפון צילצל הוא ענה..
סמיילי: "הלו?!"
האיש בצד השני: "אתה התעסקתה עם האדם הלא נכון!"
סמיילי: "מה? מיזה?"
האיש בצד השני: "זה לא משנה, אתה הולך לשלם!"
סמיילי: "מי אתה?! תגיד לי עכשיו!"
האיש בצד השני: "להתראות חמודילה!"
- פווווווווווווווווווווווו -
סמיילי סגר את הטלפון, "אמא?" הוא פנה אל אמא שלו
"כן חמודי?" אמא שלו ענתה בזמן שבישלה "אני נועל את הבית טוב?"
אמר סמיילי, "ממתי כל כך חשוב לך לנעול?" שאלה אמא של סמיילי ועדיין
הייתה עסוקה בבישול, "אמ... בלי שום סיבה, אני פשוט רוצה להרגיש יותר
בטחון שאני בבית" אמר סמיילי והלך לכיוון הדלת "טוב, עם אתה רוצה אתה יכול"
אמרה אמא של סמיילי וחייכה, סמיילי נעל את הדלת ושם את המפתח אצלו בכיס.
"אה.. ואמא?" אמר סמיילי והלך ליד אמא שלו למטבח "מה קרה?" אמרה אמא שלו
והסתכלה עליו, "על תפתחי לשום אחד בלי לשאול אותי טוב?" אמר סמיילי ופנה למקרר
"סמיילי, משהו מטריד אותך?" אמא שלו עזבה את הבישול והלכה עליו "לא אמא כלום,
פשוט אני קצת מפחד מאז התעונה, כשנתקענו בפושעת!" אמר סמיילי וחייך אל אמא
שלו, "טוב חמוד, אני יודעת שזה לא זמן מתאים להגיד לך את זה, אבל היא ברחה מהכלא"
"מהה.?!?" סמיילי לא האמין.! אז מי זה שהתקשר עליו סמיילון או הפושעת?
סמיילי לא ממש הבין, פתאום נשמע עוד צלצול טלפון, "סמיילוש אני יענה, אמרה
אמא של סמיילי וענתה "הלו?.... סמיילי זה בשבלך" סמיילי ענה, זה היה אותו קול
מהשיחה הקודמת,
סמיילי: "הלו?!"
האיש בצד השני: "אני קורב מאוד קרוב!" 
סמיילי: "מה? מי אתה? תענה לי!"
- פווווווווווווווווווווווו -
השיחה נותקה.
המשך יבוא....
| 
