|
עונות
את הגעת שלובה עם חורף עם חיוך בשתי עינייך הסתכלת עליי וכבר הבנתי איך איך שלכת האהבה נופלת על אדמת חיינו מה עושים עכשיו שאל אותי ליבך
כוכבים מעלינו כמו יודעים על כל שמתרחש לא עושים עניין לזמן לא אכפת לנו לאן
את היית באיזה בחודש וחיכינו כבר לילד כשנולד אני קראתי לו אביב כי הוא סימל תקופת ביניים שחיכיתי בינתיים כבר לחופש ששום איש אינו משיב
את בכית כשעזבתי לטובת ערוגות שבכפר שם זרעתי התחלה שם קצרתי משפחה
~סולו~
והנה קיץ שכוב לו בגינה ליד הילד שהביט בי ובשתי עיניו עצבות תחזור לאמא הוא לחש לי ואני פתאום הרגשתי איך החופש אט הופך לו לבדידות
בחלון משפחה מטיילת וילדי כבר נרדם על ספה ופתאום את חסרה בליבי האור כבה אז אם עכשיו חזרתי ועל צווארך הנחתי שרשרת הבטחות אמיתיות
יקירתי אנא סלחי לי אני יודע שטעיתי כמו הטבע גם ללב ארבע עונות (כן!)
יקירתי אנא סלחי לי אני יודע שטעיתי כמו הטבע גם ללב ארבע עונות (כן!)
| 
