"הרצח הגדול..."
"לאאאאאאא !"
אני לא מאמינה! זה לא יכול להיות!
התחלתי לבכות.
אמא שלי,מתה,נרצחה.ע"י חבר קרוב שלה.
שהיכה בה מכות הגונות.
אבא שלי? ב'חול.ואני לבד עכשיו!
בלי אף הורה,שיגיד לי מה לעשות ומתי.
היתקשרתי מהר לאבא,וסיפרתי לא הכול.
"חמודה", אבא דיבר אלי בטון רך,
"אני חוזר הביתה,עכשיו!", הוא היה נחוש בדעתו.
"אבל אבא,איך?", שאלתי בעודי מושכת באף.
"הרי אתה באיסלנד עכשיו." אמרתי.
"אני קונה עכשיו קרטיסי נסיעה לישראל.", אמר.
"תוכלי להישאר מעמד ככה עד מחר?", שאלה,הבנתי
שהכי מוקדם שהוא יכול להגיע זה מחר.
"אני ינסה..", היססתי.
"תמיד חשבתי שמשהוא באיש הזה לא בסדר", הוא מילמל.
"חמודה,תחזיקי מעמד עד מחר.טוב?", הוא שאל בחיבה.
"או קי..", מילמלתי וחששתי שהאולי האיש הזה,
יבוא לבית שלי ויעשה לי משהוא.
יש לי מזל שמחר יום שבת ואין בית ספר.
"עמית,תקשיבי תיקחי את המפתח ותינהלי את כול הבית",
הוא פקד עליי,"ומחר אל תיצאי מהבית,יש לי מפתח אני יכנס לבד",אמר.
"טוב", עניתי.
"ביי", הוא ניתק. היזה מזל שיש לי לפחות את אבא.
תמיד אהבתי את אבא.נחמד לדעת שיש לך לפחות מישהוא אחד
שאתה יכול לשמוך אליו...
סגרתי את כול הבית וישבתי בסלון,כאשר ידי,
מחבקות את רגלי.
שמעתי בחוץ,רעש.הכלבים נבחו והחתולים יללו,הרגשתי ממש
בסרט אימה,רק שאני לא צופה בו,אלה נמצאת בו!
הרגשתי נורא.
אז הדלקתי את הטלויזיה. אמא שלי היא עורכת דין,
והיא מקבלת על זה המון כסף,לכן אני די עשירה.
אבל מה זה עוזר לי? אמא שלי מתה,אני חד הורית!
קשה לי לקלוט את העובדה שאמא שלי מתה,זה קשה.
פתאום שמעתי צעדים חרישיים,נבהלתי
נורא!
והצעדים היתקרבו והיתקרבו,חשבתי
שאולי זה האיש שהרג את אמא שלי...לאט, לאט
שמתי צעדים מיתקרבים,הרגשתי שהוא ממש מאוחרי הדלת
שלי. "לפתוח!", שמעתי קול זר."מייד!", האיש עם הקול הזר נבח.
שתקתי,היתאמצתי להיתחבה.
רק שלא יפרוץ את הלדת,מילמלתי...
פתאום אני שומעת בעיתות,אוי לא! הוא מנסה לפרוץ את הדלת!
שמעתי בוום! הדלת נפלה! האיש נחנס...
היסתתרתי מהר ואז פיתאום שמעתי דפיקה על שחמי,היסתובבתי וראיתי....
••••••••••••••••••••••
עד לכאן, חברייים!
מעניין לא? אשמח לתגובות.
המשך בפרק הבא....
