היי אני נאס - זה שם הקיצור או החיבה שלי.
השם המלא שלי הוא נאסלי פיפרוניה (פיפרוניה הוא שם המשפחה שלי) .
אני בת 17.יש לי כמה תמונות מהילדות.
לפני חן,אני אספר על עצמי - יותר נכון,על התחביבים שלי ואיך בלעדייהם לא הייתי יכולה להיות אני.
כלומר,בסכותם הבנתי שאני זאת אני והבנתי מהו התחביב שהכי מתאים לי!
אני אוהבת אופנה,עיצוב בגדים,שופינג,קניות...
יש לי טעם מאולה! אני יודעת איך להתאים בגדים בצבע ואיך להתאים אותם בסוג!
זאת כי אני יודעת לצייר - לשלב צבעים מאולה,כמו את הבגדים!

בגיל 7 נרשמתי ללהקת ילדים.
הלהקה שלנו הייתה להקה...בוא נגיד ככה - הכי טובה בעיר.
זכינו בתחרויות,טסנו והופענו בארצות שונות,הצתלמנו לעיתונים וכמובן הראו אותנו בערוצי ילדים!!!
אבל..זה שינה לי הכל!!!
את האופי,היופי והתכונות!
זו הייתה להקת רוק!!!
שיניתי את הלבוש ל - ג'ינס עם קרעים,חולצות צבעוניות ואינם קשורות זו לזו,המון צמידים שחורים וכמה ורודים,נעליים בסגנון של בנים ושיער פרוע. (שיער מפוזר ועם המון קשרים - התחלתי לא להסתרק)
כל יום,לאחר החזרות בלהקה,התכננתי ובקשתי מהורי שיקנו לי אוזניות יקרות מאוד.
כדי לשמוע,בסך הכל,מוזיקה רועשת של רוק!
אני זוכרת גם רגע שהתחלתי לשמוע פחות טוב...!!!
התנהגתי בכעס לאחרים ובגלל הצעקות שבשירי הלהקה של רוק,אפילו דיברתי בקול חזק מאוד.
הרגשתי נורא כאשר חברותיי מבית הספר היו פוחדות לדבר איתי,כשחשבו שאני צועקת עלייהם כאשר מדברת...
הבנתי שריקודי תנועה,שירי רוק וכלי נגינה רועשים - הם לא אני.
ואיך בכלל התחלתי לאהוב מוזיקה?!

אמי מאוד אהבה לשמוע מוזיקה,מוזיקה בסגנונות שונים.
לאחר שסיימה את העבודה,הגיעה הבייתה,נכנסה לחדר והדליקה רדיו.
אתם כמובן יודעים שברדיו יש כל מיני סגנונות של שירים ומוזיקה,
ואתם יודעים גם שברדיו באותה תקופה של הורי,לא היה אפשר לבחור את המוזיקה שרוצים..
לכן,גם לא היה אכפת לה לשמוע מוזיקה ושירים שאינה אוהבת..התרגלה כמובן.
אבא שלי,להומתה,אהב נורא רוק..
התמכרתי לה נורא!!!
וזאת כי אמי שמעה מוזיקה בחדרה ולא תמיד שמעתי את הרדיו הישן והחלש,
אם הייתה שומעת בסלון כמו אבי,יכול להיות שהייתי אוהבת את הסגנונות שברדיו.
במיוחד כשמדובר באבא שלי ורוק - אבא שלי לא שמע טוב והדליק חזק והרוק היה חזק מעצמו.
שזה אומר שהמוזיקה שהייתה כל יום בסלון,הייתה נורא חזקה ולכן התרגלתי אלייה והתחלתי לאהוב אותה.
בגיל 5 בערך,נירשמתי לפיתוח קול,חוג שירה וחוג מוזיקה.
בגיל 6 בערך,התחלתי לנגן ולשיר מצויין לגילי.
לאחר חודש או חודשיים מאז,רציתי ללמוד לרקוד - לרקוד עם המון תזוזה ותנועה.
כך הגעתי לתוצאה,שקיבלו אותי ללהקת ילדים (6 בנים ואני)
היינו להקה מוצלחת.
אך למרות זאת,לאחר שנה של הכנות וחזרות להופעות,עזבתי את הלהקה.
עזבתי גם את התחביב.

בגיל 8 חשבתי..
אני עדיין אוהבת לרקוד ולעשות כושר.
אך אולי כדאי לי לעשות כושר באמצעות ספורט?
וכן,כאשר נרשמתי בגיל 9 לחוג טניס,
גם שם היו בעיות...גם שם היה סיפור ארוך ששינה אותי.
התחלתי לאכול פחות (לשמור על דיאטה) ,לעשות חימומים בבקרים,לעשות ריצה כל ערב...
אתם חושבים בטח..שזה טוב מאוד ובריא..
אבל למרות זאת,
כיוון שעשיתי ריצה כל ערב ורציתי גם זמן פנוי לטייל עם חברות,אחרי הריצה ניפגשתי עם חברותיי במקומות רחוקים מביתי..
חזרתי מאוחר מאד בשבילי,הוריי דאגו לי מאוד וכשהחשיך מאוד - רק אז חזרתי הביתה מהמקומות הקרובים לביתם ורחוקים מביתי...!!!
חוץ מזה שהיו דברים שהשפיעו על הזמן הפנוי,
היו גם דברים שהשפיעו על ההתנהגות והריכוז.
כלומר,התנהגתי לאחרים בצורה...שאין לי זמן אלייהם והפסדתי חברות.
ולגבי הריכוז..חשבתי רק על ספורט והאימונים בחוג.
הייתי כל הזמן בפחד מהתחרויות...לכן לא התייחסתי לדברים אחרים שיש מסביבי.
כמו - נושא לימודי,נושא חברתי ונושא משפחתי...!!!
הבנתי שגם ספורט אינו מתאים לי..
עוד דבר שהשפיע עליי,הוא הביגוד.
הרגשתי נוח בבגדי ספורט.זה טוב מאוד.
אבל בחגים,מסיבות או אירועים - באתי בבגדים נוחים במקום בגדים מכובדים.
כמו - שמלות,חצאיות,נעלי בובה,חולצות לבנות או מכופתרות,שיער מעוצב ויפה או שיער פזור.

בגיל 11 לא היו לי חוגים או תחביבים...
גם ללא חוגים או תחביבים הרגשתי קצת לא טוב...
הרגשתי משעמם כיוון שהיה לי יותר מדי זמן פנוי ולא ידעתי במה להתעסק בו.
חשבתי לרגע..שחוגים זה לא כל מה שיש כדי להעסיק את עצמינו..
אני יכולה פשוט לצייר בזמן הפנוי,להכין עבודות יצירה ולהתעסק באומנות!
אהבתי לצייר בני אדם,להכין בני אדם ולפסל אותם.
זה יצא לי טוב מאוד.
אבל הרגשתי גם משהו בקשר לבגדים שלהם!
לאחר חמש שנים,בגיל 16,הבנתי ש:
עיצוב בגדים,
סגנון בגדים,
התאמת בגדים,
יצירת בגדים,
שילוב בגדים,
כל מה שקשור לבגדים,
זאת אני!!!!!

התעייפתם לקרוא,נכון?
חחחח
אז עכשיו החלק של תמונות ילדות!!!

עוד משהו,עד גיל 11 - השיער שלי היה חלק,שחור ועם פוני.

מאז השיער השתנה ונהיה עם הזמן מטולטל.

השנה צבעתי אותו לג'ינג'י יפה,נשאר מטולטלכפי שנהיה.

יש לי עיניים כחולות.

גיל 3 - שיער שחור,מפוזר וקצר.

גיל 5 - שיער שחור,עם פוני ומסודר. 

גיל 7 - שיער שחור,עם פוני וארוך.  

גיל 9 - שיער שחור,עם פוני,מסודר,מלא תסרוקות וארוך. 

גיל 11 - שיער שחור,עם פוני ומתופח. 

גיל 13 - שיער שחור,ללא פוני,עם הזמן השיער נהיה יותר ויותר גלי.

גיל 15 - שיער שחור,ללא פוני,עד שהשיער נהיה מטולטל.

גיל 3:

גיל 5:

גיל 7:

גיל 9:

גיל 11:

גיל 13:

גיל 15:


והתמונה האחרונה של היום.......: