מכבי תל אביב (כדורגל)
 |
| מידע כללי |
| כינוי |
מכבי, הצהובים |
| תאריך ייסוד |
1906 |
| אצטדיון |
בלומפילד, יפו (15,700) |
| בעלי הקבוצה |
{{{בעלים}}} |
| נשיא |
אלכסנדר שניידר |
| יו"ר |
{{{יו"ר}}} |
| מנכ"ל |
{{{מנכ"ל}}} |
| מאמן |
ניר לוין |
| ליגה |
ליגת העל |
| תארים |
| מספר אליפויות |
19 |
| מספר גביעים |
22 |
| תארים אחרים |
{{{תואר אחר}}} |
| תלבושת |
|
|
מכבי תל אביב בכדורגל לאחר זכייתה בגביע הכדורגל לארץ ישראל, 1946
מכבי תל אביב היא קבוצת כדורגל ישראלית, הנחשבת לאחת הקבוצות המובילות בארץ. הקבוצה מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות המדינה עם 19 אליפויות ואת טבלת הזוכות בגביע המדינה עם 22 גביעים, מתוכם 7 נלקחו בעונת אליפות ("דאבל"). מכבי תל אביב גם זכתה פעמיים בגביע הטוטו ובגביע אסיה לקבוצות, והיא הקבוצה היחידה בישראל (נכון ל-2007) שמעולם לא שיחקה בליגות המשנה. מכבי תל אביב היא גם אחת משתי הקבוצות היחידות בישראל שזכו להופעה היסטורית בשלב הבתים של ליגת האלופות.
[עריכה] היסטוריה
האגודה הוקמה בשנת 1906 בשכונת נווה שלום כאגודת הראשל"צ-יפו, אגודה שהתמחותה הייתה בתרבות הגוף. מאוחר יותר החלו מספר חברים באגודה לאמץ את חוקי משחק הכדורגל, שהובאו לארץ על ידי אוניות סוחר. בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, שינתה האגודה את שמה למכבי תל אביב.
בשנים שבין הקמת המועדון ועד קום המדינה זכתה קבוצת מכבי תל אביב בחמש אליפויות ובשישה גביעים.
בשנות ה-50 מכבי נחשבה לקבוצה הטובה ביותר בארץ, עם 5 אליפויות, 4 גביעים וסגנות אחת.
שנות ה-60 נחשבו לשנות השפל של מכבי, בהן זכתה רק באליפות אחת וב-3 גביעים. עם זאת, בשנת 1969 זכתה מכבי ת"א בגביע אסיה לקבוצות.
שנות ה-70 הסתיימו עם 4 אליפויות, 2 גביעים וזכייה נוספת בגביע אסיה לקבוצות (לאחר שקבוצת הכדורגל העיראקית לא הופיעה למשחק הגמר מסיבות פוליטיות).
משנת 1979 עד 1992 לא זכתה הקבוצה באליפות, ואלו נחשבו ל-13 השנים השחורות של הקבוצה. בשנת 1992 הביא המאמן הפתח תקוואי, אברהם גרנט, אליפות לקבוצה והתחיל תקופה טובה שהסתיימה בשלוש אליפויות, 2 גביעים ו-2 גביעי טוטו.
בשנת 1993 רשמה מכבי שיא של ניצחונות ברציפות בפתיחת עונה - 11, שיא שהושווה רק בעונת 2005/06, אך הקבוצה הפסידה את האליפות למכבי חיפה, שסיימה את העונה ללא הפסד.
בשנת 1994 זכתה מכבי בגביע המדינה, לאחר ניצחון בגמר על הפועל תל אביב. בעונה לאחר מכן זכה אברהם גרנט יחד עם הקבוצה באליפות שנייה.
בעונת 1995/96 קיבלה חברת "מופת" את הניהול על מכבי ת"א, המאמן דרור קשטן הוחתם בקבוצה ומכבי זכתה בדאבל. עונה לאחר מכן החברה התפרקה, ולוני הרציקוביץ' אשר נשאר לבדו לנהל את הקבוצה פיטר את המאמן ומינה במקומו את אברהם גרנט לקדנציה שנייה.
לאחר החתמתו של גרנט שיחקה הקבוצה כדורגל הגנתי, שלא מצא חן בעיני האוהדים אשר דרשו את פיטורי המאמן. הקבוצה זכתה בתקופתו השנייה של גרנט בגביע הטוטו, בשנת 1999.
[עריכה] מכבי בשנות ה-2000
סגל שחקני מכבי תל אביב לעונת 2006/07.
בשנים 2001 ו-2002, בהדרכתו של המאמן, ניר לוין, זכתה מכבי פעמיים ברציפות בגביע המדינה, ובשנת 2003 הביא לה המאמן ניר קלינגר אליפות ראשונה לאחר שבע שנות בצורת.
בעונת 2004/05 שיחקה מכבי ת"א בשלב הבתים בליגת האלופות והייתה לקבוצה הישראלית השנייה שמשחקת בליגת האלופות אחרי מכבי חיפה. מכבי שיחקה מול קבוצות הפאר יובנטוס האיטלקית, באיירן מינכן הגרמנית ואייאקס אמסטרדם ההולנדית, והיא סיימה את שלב הבתים באופן מכובד עם 4 נקודות. בשנה זו זכתה מכבי גם בגביע המדינה לאחר ניצחון בפנדלים על מכבי הרצליה מהליגה הלאומית. שנה זו תזכר כאחת השנים הקשות בליגה לאחר שהקבוצה סיימה רק במקום השמיני.
בתחילת עונת 2005/06 התקשורת בישראל הצמידה למכבי את הכינוי "גלאקטיקוס", בעקבות רכש מסיבי של "כוכבים" ברמת ליגת-העל הישראלית (בדומה לכינוי של קבוצת הכדורגל הספרדית ריאל מדריד, על שלל כוכביה). בין היתר הוחתמו בקבוצה בעונה זו: אבי נמני, אייל ברקוביץ', ג'ובאני רוסו, ז'וזה דוארטה, בלסינג קאקו, אבי יחיאל, ארז אליאב, כריסטיאן גונזאלס האורוגוואי ויוג'ין טריקה הרומני. בעונה זו נרכשו מעל 10,000 מנויים למשחקי הקבוצה, ומכבי שברה את שיא מכירות המנויים הקודם, שגם הוא היה שלה עם מעל 5,500 מנויים.
עם זאת, פתיחת העונה של מכבי לא הייתה זוהרת כפי שציפו, והתאפיינה ביכולת פושרת ויחסים עכורים בין הצוות המקצועי ובראשו המאמן ניר קלינגר לבין השחקנים בקבוצה והאוהדים, שלא התרצו משיטת המשחק ההגנתית. בעקבות היכולת החלשה והפסדים במשחקים מול 4 קבוצות - בני יהודה תל אביב, בני סכנין, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים בשישה מחזורים, קלינגר נפרד מהקבוצה. כעבור שני מחזורים מונה טון קאנן ההולנדי, אשר שוחרר מבית"ר ירושלים, למאמן מכבי ת"א עד סוף העונה. כמו כן הקבוצה שחררה את ארז אליאב, ואת הזרים יוג'ין טריקה ובלסינג קאקו. במהלך חלון ההעברות נרכשו הזרים גיורגי דמטרדזה, הנרי מקינוואה ואלווין בקירי.
באפריל 2006 עמד לוני הרציקוביץ' על סף חתימת עסקה בה ניהול מכבי ת"א יועבר למיליונר הצרפתי פיליפ חאבאבו סלומון. העסקה סוכלה בעקבות תחקיר מעריב שחשף את העבר הפלילי של סלומון בארצות הברית ובצרפת. את העונה סיימה מכבי במקום השישי, שאינו מוביל לגביעי אירופה.
במאי 2006 מונה אלי כהן למאמן מכבי תל אביב במקומו של קאנן, והוביל אותה בעונת 2006/07 למקום השלישי בליגה אשר מקנה כרטיס לגביע אופ"א. בעקבות כך הוחתם כהן לעונה נוספת במכבי.
ביוני 2007 נחתמה סופסוף העסקה המיוחלת בין לוני הרציקוביץ' לאיש העסקים רוני מאנה במהלכה הצטרף האחרון כשותף בבעלות על המועדון, אך בעקבות אי רצונו של הרציקוביץ' שיהיה לו שותף בקבוצה, לא נתן למאנה לקחת חלק פעיל בניהול הקבוצה כפי שסוכם בתחילה. בעקבות הסכסוכים הבלתי פוסקים בין השניים שסוקרו בהרחבה בכל אמצעי התקשורת לא זרמו מספיק מזומנים לתקציב הקבוצה לעונת 2007/08 והסגל שנבנה היה דליל מאוד ולא ראוי לליגה או לאירופה.
באירופה הוגרלה מכבי תל אביב לשחק עם סנטה קולומה מאנדורה במסגרת הסיבוב המוקדם של גביע אופ"א. את המשחק הראשון בחוץ הפסידה מכבי 1:0 בצורה מבזה (שכן זהו ניצחון ראשון אי פעם של קבוצה אנדורית במסגרת אירופאית) אבל הביסה אותה בגומלין בבלומפילד 4:0 משני שערים של יאניק קאמנן ושערים של יוסי שבחון וארז מסיקה,ורק יכולת מעולה של השוער האנדורי מנעה תבוסה גדולה יותר.
ב-30 באוגוסט 2007 סיימה מכבי את דרכה באירופה לאחר שהודחה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א ע"י הקבוצה הטורקית ארצ'יספור כאשר המשחק הראשון בבלומפילד הסתיים בתיקו 1:1 ובמשחק השני נוצחה מכבי 3:1.
ב-4 בספטמבר 2007 הוחתם ניר לוין למאמן מכבי תל אביב במקומו של אלי כהן שפוטר לאור הכשלון באירופה ולאחר שהשיג נקודה אחת בשני מחזורי הפתיחה של הליגה. גם סיפור החתמתו של לוין היווה גורם לסכסוך בין לוני לרוני שכן האחרון לא נתן את הסכמתו למינוי והעדיף את מאמן הנבחרת האולימפית גיא לוי. הקבוצה המשיכה להפסיד בליגה ולהידרדר בטבלה ולא נראה שינוי באופק עד שבדצמבר 2007 נמסרה הודעה שמליארדר יהודי קנדי רכש 80% מהבעלות על הקבוצה והותיר 20% נוספים בידי האגודה.
ב-18 בדצמבר 2007, נמכרה סוף סוף מכבי תל אביב לידיו של המיליארדר היהודי-קנדי אלכסנדר שניידר בתיווכו של דיויד פדרמן.
[עריכה] אוהדי מכבי תל אביב
אוהדי מכבי תל אביב בשער 11, שעתיים לפני משחק דרבי
-
אוהדיה השרופים של מכבי תל אביב מתרכזים בעיקר בשער 11, שזהו השער הדרומי באצטדיון בלומפילד הביתי. ארגוני האוהדים המובילים של הקבוצה הם "השחקן ה-12", "אולטראס מכבי" ו"סאב 11".
לאוהדים יריבות קשה עם היריבה העירונית, הפועל תל אביב. האוהדים נוהגים לשיר מדי משחק נגד הפועל תל אביב ושחקני העבר וההווה שלה,
בנוסף, ארגוני האוהדים מוחים שנים רבות על התנהלותו של יו"ר המועדון, לוני הרציקוביץ'. הקרע החל בשנת 1996, עת זכתה מכבי תל אביב בדאבל, לאחר שהרציקוביץ', באחד מצעדיו הראשונים בתפקיד היו"ר, פיטר את המאמן, דרור קשטן, ומינה במקומו את אברהם גרנט. ארגוני האוהדים לא אהבו את משחקו הדפנסיבי של גרנט, ובכך גדל הקרע בינם לבין הרציקוביץ', אשר גיבה את מאמנו עד לשנת 2000 במהלכה החליפו בניר לוין. באוגוסט 2003, לאחר שסולק מהקבוצה הקפטן והשחקן האהוד על האוהדים, אבי נמני, החמיר הקרע בין האוהדים ליושב הראש ולמאמן, ניר קלינגר, שפוטר בדצמבר 2005, מספר חודשים לאחר שנכנע ללחץ האוהדים והחזיר את נמני לקבוצה. בנוסף זוקפים ארגוני האוהדים לזכותם את עזיבתם של ברוך דגו, ולירן שטראובר
[עריכה] סגל נוכחי
נכון לחודש ינואר 2008:
[עריכה] שחקני נוער שעלו לבוגרת
[עריכה] שינויים בסגל לקראת עונת 2007/08
[עריכה] עונה אחרי עונה
הטבלה הבאה מכילה מידע על מכבי ת"א מדי עונה, החל מהופעותיה משנת 1949 ועד היום.
| עונה |
ליגה |
מיקום סופי |
גביע המדינה |
גביע הטוטו |
ליגת האלופות / גביע אופ"א / גביעים עיקריים |
מלך השערים של הקבוצה |
| 1949-1950 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
|
|
|
| 1950-1951 |
ליגה הושעתה |
| 1951-1952 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גמר גביע |
|
|
שייע גלזר (27) |
| 1952-1953 |
ליגה הושעתה |
| 1953-1954 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גביע המדינה |
|
|
| 1954-1955 |
הליגה הלאומית |
2 |
גביע המדינה |
|
|
| 1955-1956 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גביע המדינה |
|
|
| 1956-1957 |
הליגה הלאומית |
3 |
|
|
|
| 1957-1958 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גביע המדינה |
|
|
רפי לוי (14) |
| 1958-1959 |
הליגה הלאומית |
3 |
גביע המדינה |
|
|
| 1959-1960 |
הליגה הלאומית |
2 |
|
|
|
רפי לוי (19) |
| 1960-1961 |
הליגה הלאומית |
4 |
|
|
|
| 1961-1962 |
הליגה הלאומית |
10 |
גמר גביע |
|
|
| 1962-1963 |
הליגה הלאומית |
7 |
|
|
|
| 1963-1964 |
הליגה הלאומית |
5 |
גביע המדינה |
|
|
| 1964-1965 |
הליגה הלאומית |
4 |
גביע המדינה |
|
|
| 1965-1966 |
הליגה הלאומית |
2 |
|
|
|
| 1966 - 1968 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גביע המדינה(67) |
|
|
| 1968-1969 |
הליגה הלאומית |
2 |
|
|
מחזיקת גביע אסיה לקבוצות |
| 1969-1970 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גביע המדינה |
|
|
| 1970-1971 |
הליגה הלאומית |
10 |
|
|
מחזיקת גביע אסיה לקבוצות |
| 1971-1972 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
|
|
|
| 1972-1973 |
הליגה הלאומית |
4 |
|
|
|
| 1973-1974 |
הליגה הלאומית |
2 |
|
|
|
| 1974-1975 |
הליגה הלאומית |
4 |
|
|
|
| 1975-1976 |
הליגה הלאומית |
7 |
גמר גביע |
|
|
| 1976-1977 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גמר גביע |
|
|
ויקי פרץ (17) |
| 1977-1978 |
הליגה הלאומית |
3 |
|
|
|
| 1978-1979 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גמר גביע |
|
|
| 1979-1980 |
הליגה הלאומית |
5 |
רבע גמר גביע |
|
|
| 1980-1981 |
הליגה הלאומית |
8 |
סיבוב ח' |
|
|
| 1981-1982 |
הליגה הלאומית |
8 |
שמינית גמר גביע |
|
|
| 1982-1983 |
הליגה הלאומית |
5 |
גמר גביע |
|
|
| 1983-1984 |
הליגה הלאומית |
5 |
חצי גמר גביע |
|
|
| 1984-1985 |
הליגה הלאומית |
7 |
שמינית גמר גביע |
|
|
| 1985-1986 |
הליגה הלאומית |
3 |
שמינית גמר גביע |
|
|
| 1986-1987 |
הליגה הלאומית |
3 |
גביע המדינה |
|
|
| 1987-1988 |
הליגה הלאומית |
12 |
גביע המדינה |
|
|
| 1988-1989 |
הליגה הלאומית |
8 |
4 Round |
|
|
בני טבק (18) |
| 1989-1990 |
הליגה הלאומית |
4 |
שמינית גמר גביע |
|
|
אורי מלמיליאן (16) |
| 1990-1991 |
הליגה הלאומית |
5 |
שמינית גמר גביע |
|
|
| 1991-1992 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גמר גביע |
גמר גביע |
|
אבי נמני (15) |
| 1992-1993 |
הליגה הלאומית |
2 |
גמר גביע |
גביע הטוטו |
סיבוב ראשון, מוקדמות ליגת האלופות |
מאיר מליקה (17) |
| 1993-1994 |
הליגה הלאומית |
2 |
גביע המדינה |
|
סיבוב ראשון, גביע אופ"א |
אבי נמני (11) |
| 1994-1995 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
|
גבר גביע |
סיבוב ראשון, גביע אופ"א |
אלי דריקס (16) |
| 1995-1996 |
הליגה הלאומית |
1 (אלופה) |
גביע המדינה |
|
סיבוב ראשון, מוקדמות ליגת האלופות |
אלי דריקס (15) |
| 1996-1997 |
הליגה הלאומית |
6 |
גמר גביע |
|
סיבוב ראשון, גביע אופ"א |
אבי נמני (12) |
| 1997-1998 |
הליגה הלאומית |
6 |
|
גמר גביע |
|
אלי דריקס (14) |
| 1998-1999 |
הליגה הלאומית |
2 |
|
גביע הטוטו |
|
אנדז'יי קוביקה (21) |
| 1999-2000 |
הליגה הלאומית |
6 |
|
|
סיבוב ראשון, גביע אופ"א |
דדי בן דיין (11) |
| 2000-2001 |
הליגה הלאומית1 |
4 |
גביע המדינה |
|
|
אבי נמני (25) |
| 2001-2002 |
ליגת העל |
3 |
גביע המדינה |
|
סיבוב שני, גביע אופ"א |
רודריגו גולדברג (14) |
| 2002-2003 |
ליגת העל |
1 (אלופה) |
חצי גמר גביע |
|
סיבוב ראשון, גביע אופ"א |
אבי נמני (14) |
| 2003-2004 |
ליגת העל |
2 |
רבע גמר גביע |
|
סיבוב שני, מוקדמות ליגת האלופות |
ברונו רייס (5) |
| 2004-2005 |
ליגת העל |
8 |
גביע המדינה |
|
ליגת האלופות - שלב הבתים |
ברוך דגו (5) |
| 2005-2006 |
ליגת העל |
6 |
שמינית גמר גביע |
חצי גמר טוטו |
סיבוב המוקדמות השני, גביע אופ"א |
אבי נמני (10) |
| 2006-2007 |
ליגת העל |
3 |
שמינית גמר גביע |
|
|
אבי נמני (10) |
| 2007-2008 |
|
1בתחילת עונת 2001/02 שונה שמה של הליגה הלאומית לליגת העל. הליגה השנייה הפכה לליגה הלאומית.
|
- אליפויות: 19
- 1935/36, 1936/37, 1938/39, 1940/41, 1946/47, 1949/50, 1951/52, 1953/54, 1955/56, 1957/58, 1967/68, 1969/70, 1971/72, 1976/77, 1978/79, 1991/92, 1994/95, 1995/96, 2002/03
- גביעי מדינה: 22
- 1928/29, 1929/30, 1932/33, 1940/41, 1945/46, 1946/47, 1953/54, 1954/55, 1957/58, 1958/59, 1963/64, 1964/65, 1966/67, 1969/70, 1976/77, 1986/87, 1987/88, 1993/94, 1995/96, 2000/01, 2001/02, 2004/05
- גביעי טוטו: 2
- גביע אסיה לקבוצות: 2
[עריכה] שחקנים בולטים
ישראלים בולטים שמשחקים:
אבי נמני, עומר פרץ, יניב עזרן, אבי יחיאל, רביד גזל, ליאור ז'אן, ארז מסיקה, יוסי שבחון, טל בן חיים, טל בנין וג'ובאני רוסו.
ישראלים בולטים שפרשו: גיורא שפיגל, יוסף מרימוביץ', שייע גלזר, רפי לוי, בני טבק, מוטי איוניר, איציק זוהר, ניר קלינגר, אלי דריקס, מיקו בלו, דרור בר נור, גדי ברומר,ירון עוז, אמיר שלח, אייל ברקוביץ', משה מרכוס, האחים רון וגיא נחמן, מני לוי, אבי כהן, אבי כהן הירושלמי, בוני גינצבורג, מאיר מליקה, ויקי פרץ, פליקס חלפון, משה גלאם, אברהם בנדורי, חיים לוין, נועם שוהם, יעקב הלל, צביקה רוזן, אלי פוקס, אלון ברומר, אורי מלמיליאן, עמית לוי, אלון מזרחי, מנשה שמעונוב, ג'רי בית הלוי, דוד קרקו, צבי סטודינסקי.
זרים בולטים:
אלכסנדר אובארוב, אנדז'יי קוביקה, רודריגו גולדברג, אלכסנדר פולוקארוב, גז'גוז' ודז'ינסקי, טברטקו קאלה, דרוגסלאב יבריץ', ברונו רייס, ויקטור מורוז, סיריל מקנקי, ייבגני קשנצב, יורי שוקנוב, יאניק קאמנן, רודי חדד, ג'ון פנסטיל.
[עריכה] מאמנים בולטים
ג'רי בית הלוי, אגון פולאק, אברהם גרנט, דרור קשטן, גיורא שפיגל, ניר קלינגר, דוד שווייצר, יעקב גרונדמן, אלי כהן, ישראל חליבנר, ניר לוין, טון קאנן .
