זהו בית כנסת של קהילת יוצאי תוניס, בית הכנסת הוא תעתיק מדוייק של בית כנסת באי ג'רבה אשר בתוניס. בכל שנה מתקיית  ברחבת בית הכנסת הילולה בל"ג בעומר אליה נוהגים להגיע יהודים רבים מקהילות תוניס, מישראל והן מהתפוצות ובעיקר יהודי צרפת המעלים זכרונות מתקופת הגלות. יש הטוענים כי הישיבה בבית הכנסת  אינה אופיינית לישיבה בבתי כנסת יהודיים, שכן הכסאות בבית הכנסת מסביב להיכל ולא בשורות, הטענה העיקרית היא כי ישבה זו נובעת מהשפעות מוסלמיות.

תמונות מהאי ג'רבה: כאן 

2

בית הכנסת המרכזי של אופקים הוא גם בית הכנסת הגדול ביותר בעיר אופקים. בית הכנסת ממוקם על הגבעה הגבוהה ביותר בעיר בה נבנו גם בית הספר המיתולי "הגבעה" , המתנ"ס הראשון וכן תחילתו של גן הבנים שגולש עד לפאתי בניין העירייה. בית הכנסת המרכזי הוא בית למתפללים מכל הזרמים, אולם נהוג להתפלל בו לפי נוסח מזרחי. בבניין בית הכנסת נמצאת המועצה הדתית של העיר וכן מקלט בגדי יד שניה הגדול ביותר בעיר. 

3

 פסל אבן של מרים חלפי הוצב בגן הבנים בעיר אופקים בשנות ה-70 לבקשתו של ראש העיר דאז מר יחיאל בנטוב, שנהג לקרוא לעיר אופקים עיר-גנים. הפסל היה נוף ילדותם של תושבי העיר והיה נהוג להצטלם לידו לפני כל אירוע כגון: בר מצווה, לקראת גיוס או בסוף תקופת הלימודים בתיכון. בעקבות תנופת בנייה במקום נעקר הפסל ושהה כעשרים שנה במחסני העירייה, בשנת 2014 הוחזר הפסל לגן הבנים במרחק של 50 מטר ממקומו המקורי ע"י ראש העיר איציק דנינו. השנה 2015 נערך טקס חניכה מחדש אליו הוזמנה גם רחל חלפי ביתה של הפסלת. 

4

 בניין עיריית אופקים ידע שינויים רבים בחזותו, אך מאז ומעולם באותו מקום מרכזי על ציר רחוב שדרות הרצל. הבניין אכלס פעם את כל מחלקות המועצה המקומית, אולם כשהתפתחה העיר והפכה לעיר ואם, התפזרו מחלקותיו בבניינים אחרים בעיר וכך הוצא ממנו מחלקת החינוך, מחלקת הרווחה וכן שירותים נוספים הפזורים בעיר. כיום הבניין בין 2 הקומות מכיל את לדכת ראש העיר, לשכות המנכ"ל והמנגנון, הנהלת חשבונות ומחלקת ההנדסה. לאחרונה עבר רחוב הרצל והמרכז המסחרי הסמוך מתיחת פנים רחבה. 

5

 ברוכים הבאים לאופקים הינו פסל שער העיר וזה מכבר הפך גם לסמל בזהותה של העיר. את הפסל תכנן וביצע בקפידה האמן המקומי חיים טדגי ז"ל. חיים תכנן את הפסל בדגם קטן ויצק אותו למימדים הללו. בפסל מצוי גם סמלה של הרשות המקומית.

6

 המפעל הנטוש אופ - אר הינו מבנה אדריכלי ענק בלב העיר אופקים בו שכן מפעל הטקסטיל האגדי החל משנת 1961 ועד לשנת 1988. המפעל נוסד ע"י איש עסקים מארגנטינה ומכאן נגזר שמו בקיצור של אופקים - ארגנטינה. בשיאו העסיק המפעל כ 450 עובדים, אך עם כניסת הכלכלה החופשית קרס המפעל ואיתו פטרו מאות עובדים. 

7

 בית הפח ברחוב בילו נבנה בשנות ה-80 בשכונת הוילות החדשה דאז שכונת בנה ביתך באופקים ע"י האמן מאיר שבת. הבית הייחודי עשוי פח שדומה למיכלים של אחסון תבואה. הבית עשוי שני מיכלים גדולים היוצרים חחלי מגורים עגולים. הפח נלקח ממפעל "ליפסילו" בו עבר מאיר בשנות ה-80 באופקים. על מנת להתגבר על הבידוד הזמין מאיד בידוד שעם ייחודי המחו"ל ובתוך הבית בנה רצפה, מעקות ומדרגות מחומרים ממוחזרים. מאיר שבת חלם שכך יבנו בתים בעתיד שכן מחיר הבנייה היה זול מאוד וזמינות החומרים היתה מיידית. עם השנים הרעיון נשאר רק חלום, בשנת 2014 נמכר הבית למשפחה חרדית ומאיר העתיק עם משפחתו את מגוריו לקיבוץ בעמק יזרעל. 

8

 כיכר ספרא היא כיכר הכניסה לפארק אופקים. הכיכיר בנוייה מאלמנטים של האמן חיים טדגי וגם כאן כמו בפסלים רבים שלו אנו רואים עבודה של יציקה עם פסיפס. הפסל הינו תפרחת של צמח האלווורה. פסל זה מצטרף לעשרות מפסליו של חיים טדגי בעיר. 

9

 פארק אופקים הינו הפארק הגדול ביותר באיזור. הפארק מסתרע על פני דונמים רבים ובו שולחנות, ברזיות ופסל הציפור המשמש גם כמשחק טיפוס לילדים. לאחרונה הוצבו בפארק מתקני משחקים רבים והשנה 2015 הפארק יעבור מתיחת פנים נוספת. בהמשך מצוייה מצודת פטיש ומערת פטיש. ראו הסבר נפרד. 

10

11

 מערת פטיש כקרויה אף היא על שם נחל פוטיס שעבר באזור והיום קרויי נחל פטיש. המערה שימשה בעיקר לבניית המצודה הנמצאת מעל. בזמן השלטון העותמני שימשה המערה כמחסן למספוא השעורה שנאספה מהשטחים באיזור על לשליחתה למדינות אירופה. כיום המערה והמצודה באחריות קק"ל ובקרוב התכננים באזור אטקציה תיירותית. 

12

 הבית ברחוב ירמיהו 53 הינו הבית של האמן חיים טדגי ז"ל. הבית מעוטר בפסליו של האמן בקשת של גווני אמנות מכל הזרמים. עבודות יציקה, קרמיקה, עץ, מתכת, פסיפס, ועוד. חיים טגדי הלך לעולמו בשנת 2008 וכיום גרה בבית אלמנתו אליס טדגי - תבל"א שהחלה קריירה של אמנות - אליס הציגה ציורים רבים ופרצה לתודעה כאמנית בשנים האחרונות. 

13

14

15