|
שקידתו באוהלה של תורה
"אדם כי ימות באוהל" - אמרו חז"ל אין התורה מתקיימת אלה
במי שממית עצמו עליה, - אכן רבינו המית עצמו באוהלה של
תורה, גמע לתוכו מסכתות שלימות, וכבר בגיל שבע עשרה גילה
בקיאות עצומה בשקו"ט ובהויית אביי ורבא. משך תשומת ליבם
של רבני הדור, עד מהרה הכירו בו כי עתיד להיות שר וגדול בתורה.
בגיל ח"י (18) שנים נשא לאישה-אישה משכלת בת קדושים
וילדה לו את בנו בכורו אשר קראו על שם רביו- שם טוב זלה"ה.
אולם אושרם לא ארך ימים רבים, אשת נעוריו נפטרה בקוי'ש
ועזבה אותו לאנחות עם בנו הקטן. לאחר זמן נשא לאישה
את הרבנית הדגולה והצדקת מרת שמחה בת הרהג' כמוהר"ר
וידאל ביבאס זלה"ה. הרבנית בצדקותה היתה לו לעזר רב בעבודתו
עבודת הקודש. וילדה לו ארבעה בנים שהיו לרבנים גדולים ושש בנות
שנשאו לת"ח.
| 
