מתוך: ספר שמות פרק טז' פסוק ד' 

ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם 

ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא: והיה 

ביום השישי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום, יום: ויאמר 

משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ 

מצרים: ובקר וראיתם את כבוד ה' בשמעו את תלנתיכם על ה' ונחנו 

מה כי תלינו עלינו: ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר 

לשבע בשמע ה' את תלנתיכם אשר אתם מלינים עליו ונחנו מה לא עלינו 

תלנתיכם כי על ה': ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו 

לפני ה' כי שמע את תלנתיכם: ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל 

ויפנו אל-המדבר והנה כבוד ה' נראה בענן: וידבר ה' אל משה לאמר: שמעתי 

את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר 

תשבעו לחם וידעתם כי אני ה' אלהיכם: ויהי בערב ותעל השלו ותכס את 

המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה: ותעל שכבת הטל והנה 

על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ: ויראו בני ישראל ויאמרו 

איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר 

נתן ה' לכם לאכלה: זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו 

עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו: ויעשו כן בני ישראל 

וילקטו המרבה והממעיט: וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא 

החסיר איש לפי אכלו לקטו: ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד 

בקר: ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש 

ויקצף עלהם משה: וילקטו אותו בבקר בבקר איש כפי אכלו והם השמש 

ונמס: ויהי, ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמד לאחד ויבאו כל נשיאי 

העדה ויגידו למשה: ויאמר אלהם הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קדש 

לה' מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף 

הניחו לכם למשמרת עד הבקר: ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא 

הבאיש ורמה לא היתה בו: ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' 

היום לא תמצאו בשדה: ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא 

יהיה בו: ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו: ויאמר ה' 

אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי: ראו כי ה' נתן לכם 

השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו, איש תחתיו אל 

יצא איש ממקמו ביום השביעי: וישבתו העם ביום השבעי: ויקראו בית 

ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש: ויאמר משה 

זה הדבר אשר צוה ה' מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען, יראו 

את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים: 

ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו 

לפני ה' למשמרת לדרתיכם: כאשר צוה ה' אל משה ויניחהו אהרן 

לפני העדת למשמרת: ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם 

אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען: והעמר 

עשרית האיפה הוא: