בדיקת הערכת סיכון:
עד לשנים האחרונות, נהגו מומחים בישראל לחוות דעתם בעניין הערכת סיכון בעיקר על סמך בדיקה קלינית של הנבדק (שיחה עמו).
אנו מציעים הערכה המבוססת על שילוב בין הערכה קלינית וכלים מובנים אשר השימוש בהם עולך וגובר בארץ. כלים אלה נמצאים בשימוש רב בארצות רבות בעולם המערבי.
כבוד השופטת ס. רוטלוי ס"נ ביהמ"ש המחוזי בתל אביב-יפו קבעה בפסק דינה (פח 1035/03) כי "הייתי מצפה כי הערכת המסוכנות תיעשה בכלים שונים, אובייקטיביים עד כמה שניתן, שכן מטרת הערכת המסוכנות היא לתת בידי בית המשפט כלי לבחינת מסוכנותו של עבריין מין כלפי נפגע העבירה הספציפי או נפגעים פוטנציאלים אחרים." בהתייחסותה כתבה גם השופטת כי "לפי מיטב ידיעתי והבנתי ניתן להעריך מסוכנות גם בכלים אוביקטיביים של מבחנים שונים..."
הערכות הסיכון מתבצעות ע"י אנשי מקצוע ויכולות לתת הערכה מקצועית מבוססת לגבי התנהגות הנבדק במצבים ספציפיים.
ההערכות מתבססות על:
-
ראיון והערכה קלינית של הנבדק
-
שיחות עם משפחה וחברים (הטרו-אנמנזה)
-
בדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות במידת הצורך
-
בדיקת התיק המשפטי והרפואי
-
בדיקה וניתוח של הערכות גורמי טיפול
-
הערכה לפי כלים מובנים
-
ניתוח תרחישים (סצנריו) עתידיים
הכלים המובנים נבנו על בסיס ידע קליני ומחקרי רב. התקפות והמהימנות שלהם נבדקה במחקרים רבים בארצות רבות. מחקרים בארץ נמצאים בתהליך.
.bmp)
