|
הבוקר של השנה החדשה. אני מתה כבר ללכת לבית ספר. טוב...לא ממש.אבל אני פשוט חייבת לפגוש את חברות שלי! עבר כל כך הרבה זמן מאז שראיתי אותם...... כל החופש ביליתי אצל אחותי. אחותי גדולה מימני,והיא כבר נשואה וגרה לבד. היא גרה באילת.אני תמיד אוהבת לבקר אותה. נכנסתי לבית הספר בגאווה. כל המבטים הופנו אליי.המלכה הגיעה. "תראו,תראו.רק חזרה וכבר גונבת את כל תשומת הלב" שמעתי קול מאחורי. זאת ספיר! "אני צוחקת" אמרה וחיבקה אותי לאחר שראתה שאני לא עונה. "איך היה באילת?" נפתחה השיחה "מדהים.וכבר יש לי חדשות" עניתי, "הבעל של אחותי,חבר של מישהו שמכיר במאי.והבמאי הזה הוא היוצר של אנשי המשקפיים! והוא אמר שלא מזמן נגמרו האודישנים ל......עונה החדשה!!!!!!" טוב,אז אם אתם לא מבינים,אנשי המשקפיים זאת הסדרה האהובה עליי ועל ספיר. רעינו את כל הפרקים לפחות 10 פעמים. "כן....לגבי זה....." אמרה ספיר.עברה שתיקה."נו אני במטח!" צעקתי. "טוב....אז,בזמן שלא היית הלכתי לאודישנים והתקבלתי" ספיר השפילה פנים. "מה יש לך! זה ענק!" לא האמנתי "כן,אבל לא ספרתי לך עד עכשיו...זה קצת משפיל....." היא השתגעה לגמר'ה.נקודה.זה היום הכי טוב אבר! "אם את רוצה,יש לנו צילומים לפרק הראשון מחר בחמש בצהריים.את יכולה לבוא" והינה הגיעו הבשורות שלהן חיכיתי...... "ברור שאני באה!" צעקתי. כבר יכולתי לשמוע מסביבי שכולם מתלחששים.מנסים לגלות למה אני כל כך שמחה. מחר כבר הגיעה. הזמן טס.הגיעה כבר השעה חמש! בשעה חמש ודקה בדיוק זה קרה.הדלתות לאולפן בוא מצלמים את 'אנשי המשקפיים' נפתחו. אני וספיר נמצאות בפתח הדלת. "טוב שהגעת! מהר מהר למלבישה!" צעק אחד האנשים לספיר. "מצטערת אני חייבת לזוז.תחכי לי פה" אמרה ספיר במהירות ורצה לאחד החדרים. "סליחה,מי את?" שמעתי מישהו שואל. "אני חברה של ספיר" עניתי כשהבנתי שהשאלה מופנת אליי. זה היה נער שניראה בערך בגילי.אולי מבוגר בשנה שנתיים. שיער פרוע בצבע חום,עניים ירוקות,וחזה שרירי מבט אחד הספיק לי בשביל לדעת.הוא יהיה שלי.
|
