פרק א'-המפגש

קמתי בבוקר לצלצול השעון המעורר,ג'ולייט באה אלי בריצה כשמגש בפייה,על המגש היה כריך עם גבינה צהובה.                                                                   לקחתי את הכריך והתחלתי ללעוס, ג'ולייט שהתיישבה לידי חיכתה בסבלנות שאני יסיים לאכול.                                                                                            כשסיימתי קמתי וסידרתי תיק לבית הספר,לא ממש רציתי ללמוד חשבתי להבריז אבל גם לזה לא היה לי כוח,פשוט רציתי לחזור למיטה ולישון.                                 סיימתי להתארגן לקחתי את ג'ולייט והלכתי איתה לבית הספר. כשהגעתי לבית הספר,אף אחד לא חיכה לי כמו תמיד לאומת זאת לידי הייתה סיוון וליידה היו אמונים,פשוט חשבתי לעצמי איך אותי כולם שונאים ולמה לדעתם זה כול כך מוזר שהחבר הכי טוב שלך זה כלב

 אגב לי קוראים רייצל ואימא שלי מתה כשהייתי בת 8,אבא מפרנס אותנו ואני כול היום בבית לבד,אפשר להגיד שהבית שייך לי.אני כמעט אף פעם לא רואה את אבא שלי,אבא שלי מנתח ופעם במסיבת יום הולדת 11 היה לו טלפון חירום שהוא צריך ללכת לעבודה.                                                                            אני בת 16 אני לא ממש יפה יש לי שיער חום ועיניים בצבע חום חלש. אין לי חברים לחברה היחידה שלי קוראים ג'ולייט היא הכלבה שלי היא הולכת איתי לכול מקום והיא מבינה מה שאני אומרת לה ואני פחות או יותר מבינה אותה,בבית הספר מחשיבים אותי מוזרה כי אני נקשרת לחיות יותר מאשר לאנשים.                                                                                                      סיוון היא המקובלת הסנובית בבית הספר היא בראש קבוצת המעודדות לחבר שלה קוראים מייקל הוא שחקן פוטבול.                                                                                  כשנכנסתי לכיתה כולם הסתכלו עליי,לא הבנתי למה פשוט הלכתי וישבתי במקום שלי,לידי אף אחד לא יושב וג'ולייט הייתה

צריכה להישאר בחוץ,אני יושבת ליד החלון כדי שאני אוכל ליראות את ג'ולייט. 

לכיתה נכנס ילד חדש שלא הכרתי. כולם יתנפלו עליו ואני המשכתי לשבת ליד החלון במקום שלי,ואז הוא ניגש אליי והתיישב לידי והתחיל לדבר איתי זרמתי איתו בשיחה,הוא שאל אותי עם הכלב בחוץ שלי,תיקנתי אותו ואמרתי כלבה וכן, עניתי.הוא אמר שגם הוא חובב חיות וככה השיחה זרמה,הוא היה ממש יפה והיה לו קול כול כך מתוק לרגע אחד חשבתי שאני חולמת אבל אז המורה ניכנס לכיתה ולא ממש הפתיעה בבוחן פתע.                                    בהפסקה אני יצאתי החוצה לג'ולייט התיישבתי לידה וקראתי ספר.החדש יתקרב אלי ושאל אותי "מה את קוראת" "במעמקים" עניתי "על מה זה?" הוא שאל. התחלתי לספר "זה על בן שפוגש ילדה שיש לה כוחות מסתוריים היא יכולה לצלול למעמקים(כמו בתולת ים) ויום אחד היא לא חוזרת והבן מתחיל לחשוב שהיא טבעה בעודי ממשיכה לספר ניגשת סיוון וכמו תמיד יורדת עליי. לפתע קופץ החדש ואומר "תפסיקי כבר לקנא בא כמה את יכולה כבר לרדת על ילדה אחת,היא לא עשתה לך כלום, תעזבי אותה במנוחה".                            

סיוון השתתקה ופשוט הלכה משם,אני המשכתי להסתכל עליו כאילו לא קרה כלום ואז רציתי להגיד משהו והוא עצר בעדי.                                                                  הוא אמר לי שהוא בחיים לא פגש מישהי כמוני ושלא מגיעה לי שמישהי כמו סיוון תרד עליי,הייתי בשוק, סוף סוף מישהו שחושב שסיוון היא סתם ילדה שחושבת שהיא מלכת העולם,אמרתי לו תודה והוא שאל לשמי עניתי לו ואז הוא אמר שקוראים לו קווין,הסתכלתי לו בעניים,העניים שלו כול כך יפות העיניים שלו כחולות כמו הים והשיער שלו שטני חלק,בנות אחרות היו אומרות שהתאהבתי בו אבל אני לא.                                                                                ג'ולייט נרדמה לי על הברכיים הבנתי שהיא רוצה הביתה.                                                        היה צלצול הורדתי את ג'ולייט מימני והלכתי לכיתה,קווין ישר קם אחרי ובדרך לכיתה הוא שאל אותי למה כולם לועגים לי ויורדים עליי אמרתי שאני לא יודעת למה אבל כולם חושבים שאני מוזרה כי אני ממש קשורה לכלבה שלי,הוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח ואז שנינו צחקנו בלי סיבה,אני ממש מתחברת אליו הוא היחיד שעד עכשיו הבין אותי(חוץ מאבא).                                             הוא ממש נחמד אליי עם לא הייתי אני הייתי מזמן אומרת שהוא דלוק עליי,אבל אני יודעת שהוא לא.                                                                                                          בשיעור הוא שלח לי פתק,הוא ישב לידי אז זה לא היה כזה מסובך,הוא שאל עם יש לי תוכניות לאחרי בית ספר,אמרתי שלא ואז הוא שאל עם אני רוצה לצאת לטייל קצת,עניתי שכן הוא שאל תמספר פלאפון שלי שהוא יוכל להתקשר אליי ולדבר איתי איפה ומתיי.                                                                        אחרי הלימודים,בבית היה לי ממש משעמם פתחתי את הדואר האלקטרוני שלי וראיתי שיש לי 7 הודעות חדשות,ראיתי שכולם מילדים בשכבה שלי.                                       הראשון היה מסשה:                                                                                                                   שמעי רצינו אני שני רוני ומיה לצאת לסרט ורצינו להזמין אותך ולהיות חברות שלך אז את רוצה לבוא?                                                                                      השני היה מדנה:                                                                                                                       יש לי יום הולדת ביום שלישי את רוצה לבוא?                                                                        השלישי היה מלירון:                                                                                                              מועדון הספר יוצא שוב לדרך מחדש רציתי לשאול עם את רוצה לבוא איתי לראות?                                                                                                                                     וככה הלאה כולם התחילו להיות נחמדים עליי כאילו המעמד הפופולאריות שלי עולה,מייד התקשרתי לקווין וסיפרתי לו את כול הסיפור ואז הוא אמר שהוא יכול להיפגש איתי ב 15:00,אמרתי שסבבה ורצתי להתארגן.                                                                  לבשתי חולצה לבנה וסקיני גינס כחול כהה ופיזרתי את השיער לקחתי את ג'ולייט ויצאתי,התקשרתי לאבא ואמרתי לו שלא יחכה לי ושארוחת הערב במקרר,וכמו כול האבות הוא שאל "עם מי את יוצאת?",אמרתי עם ילד מבית הספר,והתחלנו לצחוק אחד על השני.                                                                                            כשהגעתי לפארק הוא חיכה לי שם השיער שלו יתנופף ברוח והעיניים שלו נצצו,לא זזתי,הוא ניגש אליי ונתן לי מחמאה כמה שאני יפה.                                                         הסמקתי הוא תפס לי את היד ולקח אותי. ישבו על הספסל והוא קנה לנו גלידה,ראיתי ילדים קטנים משחקים בכדור, קמתי והתקדמתי עליהם ושאלתי עם אפשר לשחק איתם הם ענו לי כן ראיתי שקווין מסתכל עליי,חייכתי אליו והוא חייך בחזרה,ג'ולייט נרדמה לידו.כשהתחיל להחשיך הילדים הלכו ואני הלכתי לכיוון של קווין ושאלתי אותו עם הוא לא השתעמם כששיחקתי עם הילדים הוא אמר שהוא פשוט שמח ליראות אותי מאושרת,הרגשתי פרפרים בבטן זה היה הדבר הכי יפה שמישהו אי-פעם אמר לי.                                                                                                 אמרתי לו שאני ממש נקשרת לילדים.הוא לא אמר כלום, כבר חשבתי שקרה משו התחלתי להרגיש רע חשבתי שאני עשיתי משהו או שאמרתי לו משהו שפגע בו,ג'ולייט הלכה אחרינו וגם היא שתקה.                                                                   הוא ליווה אותי הביתה ואז אמרתי לו להתראות הוא הסתכל עליי אמר להתראות חיבק אותי והלך.                                                                                                      כשנכנסנו הביתה גולייט הלכה וישר קפצה על המיטה שלי ונרדמה,אבא שלי עוד לא היה בבית השעה הייתה כבר 21:00 אני הלכתי למחשב ועניתי על כל ההודעות,ואז נרדמתי.

פרק ב'-החום עולה

כשקמתי בבוקר וירדתי לסלון ראיתי את אבא שלי יושן על הספא,לא רציתי להעיר אותו אז הלכתי על קצות האצבעות למטבח להכין ארוחת בוקר.

הכנתי ביצת עין ועליתי לחדר כשהייתי בחדר הפלאפון שלי צלצל,קווין התקשר אליי,כשעניתי הוא אמר לי שהוא רוצה לצאת איתי שוב,לא סירבתי.

כשניתקתי את הפלאפון התחלתי לחשוב עליו הוא פשוט לא יצא לי מהראש,התחלתי לחשוב על העיניים הכחולות שלו שמביטות בי ועל

ההשתקפות שלי בעיניים שלו.

היום החלטתי להשאיר את ג'ולייט בבית,כי אולי אני יחליט להבריז,איך אני יוכל להבריז כשג'ולייט איתי.

כשהגעתי לבית ספר ראיתי חבורת ילדים שמחכים למישהו או למשהו,ראיתי את סיוון הפעם היו לידה פחות ילדים מאשר שהיה תמיד.

המשכתי להסתכל על חבורת הילדים ואז כולם הסתובבו לכיווני ורצו לאברי,לא הבנתי מה קורה סביבי,לפתע מיתוך קבוצת הילדים יצא קווין,הוא היה יפה יותר מתמיד אולי מהסיבה שהתחלתי לחשוב עליו יותר,הסתכלתי לו על השפתיים כשהוא דיבר אלי,פשוט רציתי לנשק אותם,ברגע הזה הבנתי שאני מאוהבת,ברור שאני מאוהבת ועם לא אז איך זה שתמיד כשאני מסתכלת עליו אני חייבת להסתכל או על העיניים או על השפתיים,זו הייתה האהבה הראשונה שלי,לא ידעתי מה לעשות,אני צריכה להגיד לו או לשמור את זה בלב.

הרגשתי דחף לנשק אותו,כמובן שלא עשיתי את זה.

התחלתי להרגיש כמו בסרט טלנובלה,לא היה לי את מי לשאול על הדברים האלה,כי אימא אין לי וחברה הכי טובה ועוד איך אין לי,ולא נעים לי לשאול את אבא שלי,כי הוא לא יוכל לענות לי תשובה טובה כמו שאימא או חברה היו יכולות.

הוא לקח אותי לצד כדי לדבר איתי,הוא ראה מה קורה לי ואיך אני מרגישה הוא ראה את זה שיש לי משו על הלב.

מה יש לך? הוא שאל אותי,לא עניתי לו כי אני לא יכולה לספר לו שאני מחבבת אותו,את רוצה להבריז היום הוא שאל.כן עניתי.

הלכנו אל מאחורי בית ספר והברזנו,אבא שלי לא נגד ההברזות,הוא לא מתערב במה שאני עושה הוא יודע שעם אני מבריזה למשל אז זה רק בגלל משו שאני שכחתי לעשות,ועם יש לי ציון גרועה בתעודה אז יש לזה סיבה, אותו הדבר על ציון גרוע במבחן,אני לא אומרת שהוא לא כועס עלי הוא פשוט מבין אותי,אני יכולה לספר לו הכול והוא תמיד מנסה לעזור לי.

קווין לקח אותי לגן יפה כזה עם הרבה פרחים מסביב,חשבתי שאני בארמון של נסיכות,הרגשתי שאני נסיכה המשוטטת בחצר שלה.

התיישבנו על ספסל מולנו היה מזרקה,מאחורינו היה שדה פרחים.

הראש שלי היה מורכן והוא רק דיבר,הוא הסתכל עלי הרים לי את הראש ושאל מה קרה,כלום עניתי לו אבל כמובן שהכלום הזה לא עזר,וכמובן שזה לא היה כלום, שנלך הוא שעל,אמרתי לא לא זה בסדר לא קרה כלום.

והוא המשיך לדבר.הסתכלתי עליו ועל השיער היפה שלו,לא יכולתי להוריד את  העיניים שלי מימנו,אמרתי לו שאני רוצה לחזור הביתה והוא בא איתי לבית שלי.כשהיינו בבית לא הרגשתי טוב מדדתי לי חום ופשוט קדחתי מחום היה לי חום 39.1,לא היו לנו תרופות בבית ואני לא יכולה לצאת במצב כזה,לא ידעתי מה לעשות ,הלכתי לחדר וישר נרדמתי,כשקמתי מצאתי את עצמי בבית חולים,לא הבנתי מה אני עושה שם,כנראה החום שלי עלה מאד וכשאבא שלי חזר הביתה הוא ראה שאני קודחת מחום,לא הרגשתי את כפות הרגליים שלי,לא יכולתי לזוז,הייתי משותקת.

הצלחתי לסובב קצת את הראש ראיתי שקווין יושב לידי,והוא ישן,ניסיתי לקום ולא הצלחתי,קווין התעורר והסתכל עלי בא וחיבק אותי וסיפר לי שאבא שלי מצא אותי יושנת ושהייתי ממש חיוורת אז הוא בדק לי את החום והיה לי 39.9 ומהר לקח אותי לכאן,קווין אמר שהוא כבר בא,ואז אבא שלי ניכנס לחדר וקפץ עלי בחיבוקים.

הרופא ניכנס ואמר שהיו אני יושנת כאן ומחר עם הכול היה טוב ישחררו אותי הביתה נפרדתי מאבא וקווין,וחזרתי לישון.

בלילה חלמתי עלי ועל קווין מתיחת לעץ מתנשקים,כמה חבל שזה היה חלום.

האחות נכנסה לחדר היא הייתה קצת מלאה והיה מגש בידה,על המגש היה יוגורט תות,מרק ומיץ תפוזים,את צריכה לאכול לפני שאת הולכת היא אמרה לי ויצאה מהחדר,התחלתי לאכול בנחת וכשסיימתי לאכול אבא שלי נכנס לחדר ולקח אותי,יצאנו מהבית חולים,את היית חסרה לי ולג'ולייט הבית לא אותו דבר בלעדייך הוא אמר לי,הסתכלתי עליו וחייכתי,פעם ראשונה בהיסטוריה שלא היה לנו על מה לדבר.

קרה משהו הוא שאל אותי,עניתי שכן ואז שאלתי,אבא מה צריך לעשות כשאני למשל אוהבת ילד בכיתה שלי ולא יודעת איך להגיד לו את זה.

אבא שלי הסתכל עליי חייך ואמר אני לא יודע איך לענות לך על השאלה הזאת את צריכה להקשיב ללב שלך,עם הוא אומר לספר לו אז תספרי לו ועם לא אז לא.לא ידעתי מה לעשות,לא יכולתי להקשיב ללב,זה היה קשה מדי.

כשהגעתי הביתה נשכבתי על הספא ולא יכולתי לזוז לידי ג'ולייט ששומרת עליי.

אחר הצהריים אני שומעת דפיקות בדלת,עם הכוחות שנשארו לי אני קמה ופותחת את הדלת,כול הכיתה שלי הייתה שם וביניהם היה קווין,חזרתי לסלון עם כולם,הכיתה שלי הייתה מפוזרת בכל הסלון,לא היה מקום לזוז,לידי כול הזמן ישבה ילדה שקוראים לה דנה,היא הייתה מבינה גדולה באופנה היא רוקדת בלט מאז שהיא בת 4 היא חובבת ספרים כמוני וגם מאד נחמדה עליי.

בצד השני שלי ישב קווין,ששתק כל הזמן.

היה יחסית משעמם רק דיברנו ודיברנו,שמעתי את סיוון מדברת על הנשף שבית הספר החליט לערוך לנו,כי בזמן האחרון לכולם יש ציונים טובים.

כשכולם הלכו דנה נשארה איתי ועלינו לחדר,נכון שאת אוהבת את קווין היא אמרה לי,שתקתי,אני לא הספר היא הבטיחה לי,כן קצת הוא חמוד וזה אמרתי,את רוצה שאני ישדך ביניכם היא הציעה,לא אני רוצה שעם זה יקרה אז זה יקרה לא בגלל ששידכו בניינו אלה בגלל שאנחנו אוהבים זה את זה אמרתי.

טוב אמ.. אני צריכה ללכת בי היא אמרה ויצאה מהחדר.

זה כל כך שקוף שאני אוהבת אותו?שאלתי את עצמי.

ירדתי במדרגות והדלקתי את הטלוויזיה  ונרדמתי,כאשר קמתי בבוקר אבא שלי שאל עם אני רוצה ללכת ללמוד או שאין לי כוח,אמרתי שכן אני רוצה ללכת,לא רציתי להישאר עוד יום בבית,זה כל כך משעמם.

אספתי תיק והלכתי לתחנת אוטובוס,קווין ישב בתחנה,התקררותי עליו,מה קרה אתמול שללא דיברת ופשוט יבשתה ושתקטע? שאלתי,לא סתם לא הרגשתי כול כך טוב אבל בכול זאת באתי כדי לראות עם את בסדר,טוב עניתי ואז הגיעה  האוטובוס ונסענו.

כשהגענו לבית ספר ראיתי שמחכה מישהי ליד הדלתות אני וקווין ירדנו מהאוטובוס והתקרבנו לזאת שעמדה בדלתות של בית הספר,היי מאמי קווין אמר ונישק אותה והם הלכו יד ביד לכיתה,רק אני עמדתי לידם והייתי לא קשורה כזאת.

איך יש לו חברה או אמור להיות שלי אמרתי בלב,הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ.

הייתי חייבת להחזיר לו,כשהלכתי ללוקר ראיתי אותו הוא לוקר שלושה לוקרים לידי,עבר ילד,באתי עליו ונישקתי אותו בשפתיים,קווין הסתכל עלי,הסתובב והלך לכיתה.

הילד שנישקתי אותו כמעט התעלף,הוא הסתכל לי בעניים,ורצה להגיד משהו,לא נתתי לו ושאלתי עם הוא רוצה להיות חבר שלי,הוא הנהן עם הראש ושתק.

 אני לא מאמינה שעשיתי את זה,אהבתי היחידה היא קווין,אני ילדה חולה חשבתי לעצמי.בכיתה,קויין הסתכל עלי בלי הפסקה.
בהפסקה ראיתי את קויין יושב על הספסל ומדברת עם חברה שלו,לחברה שלו קראו אנה,היא הייתה אחת הסנוביות בחבורה של סיוון.
היא קמה נתנה לו נשיקה בנחי והלכה,התקרבתי עליו והתיישבתי לידו,אנה הסתובבה וראתה שאנחנו מדברים,היא הסתכלה עלי במבט של זו הולכת להיות מלחמה,היה צלצול,אני וקויין הלכנו לכיתה,שמעתי קול מאחורי עוד פעם אחת את מתקרבת לחבר שלי אני לא יודעת מה אני יעשה לך,זאת הייתה אנה אני כול כך שונאת אותה ואת החבורה שלה,סתם סנוביות שחושבות שהם מלכות העולם,אבל הכי הרבה אני שונאת את סיוון.