3 שחקניות יושבות על כיסאות עם פנים לקהל, כל אחת מהן בתורה עושה
מונולוג קצר.
לאחר מכן, השחקנית הראשונה
מתחילה את המונולוג שלה מחדש, ובאמצע (או לאחר משפט), השחקנית השנייה מתחילה את
שלה, וגם היא נקטעת על ידי השחקנית השלישית שמתחילה את המונולוג שלה וחוזר חלילה
משפט אחר משפט
שחקנית 1: [ מתרגשת מהדברים שלה, נלהבת,
ממלמלת ומדברת מהר .]
אז אתמול, זה קרה. חשבתי שזה
לעולם לא יקרה, אני עדיין לא מאמינה שזה קרה. וזה לא שלא חשבתי שזה יגיע, ידעתי
שמתישהו זה יגיע, פשוט לא חשבתי שזה יקרה בזמן הקרוב. זה תפס אותי לא מוכנה, לא
ידעתי מה לעשות. מחזור חודשי.
שחקנית 2: [כועסת ואפילו יותר כועסת
ואפילו מאוד !]
אני לא מאמינה שהוא עשה את זה.
בעצם, כן אני כן.. אבל אני לא מאמינה שהיא עשתה את זה. ובמחשבה שנייה, גם עלייה
אני יכולה להאמין. מה היא חשבה לעצמה? והוא? הם סתם, סתם עושים. זה בטח בכלל לא
קרה. שקר. על מי אני עובדת? זה אמיתי.. ואולי לא? הוא שחקן די טוב.. אבל היא
שקרנית גרועה.. אוף, נשיקה ראשונה.
שחקנית 3: [ אדישה ומהרהרת .]
זה מוזר, משעמם כזה, כאילו לא
שאכפת לי, לא באמת, אבל ... זה בכול זאת לא בסדר. לא ניראה לי. כאילו, זה לא שזה
לא בסדר, זה פשוט.. זה לא לא לא בסדר. אני לא יודעת, לא אכפת לי. כאילו.. אכפת לי
אבל לא... מספיק. זה חשוב, פשוט לא לי.. כאילו, זה חשוב לי.. אבל לא כל כך.
התחממות גלובלית
שחקנית 1: אז אתמול, זה קרה.
שחקנית 2: אני לא מאמינה שהוא
עשה את זה.
שחקנית 3: זה מוזר, משעמם כזה, כאילו לא שאכפת לי, לא
באמת, אבל ... זה בכול זאת לא בסדר.
שחקנית 1: חשבתי שזה לעולם לא
יקרה, אני עדיין לא מאמינה שזה קרה.
שחקנית 2: ובמחשבה שנייה, גם
עלייה אני יכולה להאמין.
שחקנית 3: לא ניראה לי.
שחקנית 1: וזה לא שלא חשבתי
שזה יגיע, ידעתי שמתישהו זה יגיע, פשוט לא חשבתי שזה יקרה בזמן הקרוב.
שחקנית 2: מה היא חשבה לעצמה?
והוא? הם סתם, סתם עושים.
שחקנית 3: כאילו, זה לא שזה לא
בסדר, זה פשוט.. זה לא לא לא בסדר.
שחקנית 1: זה תפס אותי לא
מוכנה, לא ידעתי מה לעשות.
שחקנית 2: זה בטח בכלל לא קרה.
שקר.
שחקנית 3: אני לא יודעת, לא
אכפת לי.
שחקנית 1: אז אתמול, זה קרה.
שחקנית 2: על מי אני עובדת? זה
אמיתי.. ואולי לא?
שחקנית 3: כאילו.. אכפת לי אבל לא... מספיק.
שחקנית 1: חשבתי שזה לעולם לא
יקרה, אני עדיין לא מאמינה שזה קרה.
שחקנית 2: הוא שחקן די טוב..
אבל היא שקרנית גרועה..
שחקנית 3: זה חשוב, פשוט לא
לי.. כאילו, זה חשוב לי.. אבל לא כל כך.
שחקנית 1: וזה לא שלא חשבתי
שזה יגיע, ידעתי שמתישהו זה יגיע, פשוט לא חשבתי שזה יקרה בזמן הקרוב.
שחקנית 2: אווף .
שחקנית 3: זה מוזר, משעמם כזה, כאילו לא שאכפת לי, לא
באמת, אבל ... זה בכול זאת לא בסדר.
שחקנית 1 + 2 + 3 : [1] מחזור
חודשי [2] נשיקה ראשונה [3] התחממות גלובלית .
The
End
טקסט
תיאטרון 7.5.2012, טקס סיום גילוי דעת 24.6.2012, מרכז רון ורדי.
שרון
ליטבין, ליאור חיימוביץ' ואלומה פריימן .
|