|
שלום לכולם,
היום זה יום מאוד מיוחד עבורי,התעוררתי עם תערובת של רגשות,שמחה,חרדה
אבל מה שהכי שולט זה הבלבול...כן ,עם 18 שנה אני עדיין ממשיכה להתאכזב.
אחת התקוות שתמיד שהאחרים יגיבו כמו שאתה חושב שהיו מגיבים למצב הזה...אני
מאמינה שזה הטעות שלי לפעמים,אני מאמינה בהכול ובכולם. להיות לחלוטין כנה וברורה.
אבל נתתי רשות לטעות,במשך 18 השנה הקצרים שלי בגלל שאני ממשיכה עם אותה
הגינות ,כנות,שקיפות ורגועה תמיד,יכול להיות לי אופי,להיות כועסת לפעמים ,מתלוננת,
לא צפויה ופוגעת ,אבל אתם יודעים מה ? אני לא מוכרת שום דבר שהוא לא אני. וכן ,בחרתי בכלי הביטוי
הזה (הטוויטר) בשביל להיפתח איתכם.
בגלל שאתם בוטחים בי,אני חייבים לכם וככה מותחים ביקורת עליי על כך שאין חיוך במשך 24 שעות.
אני כל כך מעריכה את זה וכך אני רוצה .
בטוח לרובכם זה נראה מוזר שאני כותבת את זה,היום בחרתי לדבר מתוך הלב,למרות שאני יודעת שעולה לי ביוקר להיפתח,
לחשוף את הרגשות שלי,את העצב שלי,להציג את עצמי חלשה.
בסופו של דבר אין מה לעשות יותר מאשר להמשיך להיות כנה עם עצמי ,איתכם ולהמשיך להיות ברורה.
היום אני מרגישה את הצורך לומר משהו בפומבי בגלל שאני מרגישה מסתיים שלב בחיים שלי.
כמעט מלאכים היה חלק חשוב מהחיים שלי,זאת הייתה ההתחלה של הבגרות שלי. עם הפרויקט הזה גדלתי
,למדתי,והכרתי אנשים שלעולם לא אשכח. אני גם לא אשכח את הנסיעות,את ההקלטות ,את מה
שהיה לנו כיף.
אני לעולים לא אשכח את השותפים שלי, שבסופו של דבר הפכו לחברים,כל אחד עם האישיות שלו.
מכל אחד אני לוקחת משהו איתי לנצח. אני מעריצה אותם בתור אומנים, אבל הכי בתור אנשים.
לחברות שלי ,החברות שלי מכמעט מלאכים שהתייצבו לידי,תמיד היו שם מתי כשהייתי צריכה אותם,בטוב וברע,
עם השמחה והעצבות שלי .
ולבנים גם ,החברים שלי ,אני מתה עליכם גם, תודה על זה שלא נתתם לי לישון בנסיעות ,סיבובי הופעות עם הצעקות שלכם,
ועל שגרמתם לי לצחוק,על זה שאתם תמיד שקופים איתי! תודה על שנתתם לי להשתתף בבמה של גראן גראס ,
ועל הבמות השונות ברחבי הארץ (ארגנטינה ) ובחו"ל איתכם, אתם מדהימים,
זאת הייתה חוויה שהלוואי שהיינו חוזרים לחיות אותה ואני לא הולכת לשכוח את זה לעולם.
תודה להפקה על ששמרתם עליי,החזיק אותי,אתגר אותי חחח,עין עליכם!
תודה לכל הטכנאים שהיו בכל ההקלטות מ6 בבוקר עד הלילה אם זה היה נחוץ,גרם לנו לצחוק,עשה לנו את היום יותר
קצר ,עוררו אותנו תמיד. בשביל שהעבודה תצא טובה מאוד.
תודה לבמאים ,שיצרו את הסצנות המדהימות האלה!
תודה לכריס , על שבחרה אותי לשחק בפינת אור ועל שנתנה לי לגדול ביחד איתה,תודה על שלימדת אותי את מה שאני יודעת,
תודה לRGB שנתנו בי אמון תמיד ונתנו לי את ההזדמנות הזאת.
תודה לכם ,המעריצים,בלעדיכם זה לא היה בכלל אפשרי, תודה על שאתם עוקבים אחרינו עד הסוף של העולם,תודה על המכתבים שלכם
באמת שאתם מושלמים,תודה על הקפיצות,הצעקות,על הבכי בכל ההופעות שלנו. תודה גם על שמתחתם עלינו ביקורת,גם למדתי מהביקורות.
תודה על שתמיד הייתם כנים!
תודה על שלוויתם אותי ועזרתם לי בכל ההחלטות שלי,תודה על השלטים בתיאטרון,ובסיבובי הופעות.
תודה לכל המדינה כולה,שתמיד מחכה לנו עם הרבה שמחה! תודה לכל האנשים של המדינות שביקרנו ואנחנו תמיד נזכור אותם עם הרבה
חיבה והתלהבות.
תודה למדינות שעדיין רוצות שאבקר,אני מבטיחה שיום אחד מחיי אני אלך!!!!
אולי באופן אישי או באופן מקצועי!
הייתי שמחה ,שמחה, שמחה !!!
אבל ,נגמרה תקופה . והאכזבה היא גדולה ויש לשבור משהו.
היום אני מרגישה שזה קרה.
אני מבטיחה לכם שאני לעולם אנטוש לשום מקום ,כמו שאני שסיפרתי לכם ,אבל מעודד אותי שאני מבינה שהחיים
הם שינוי מתמיד.
ישנם שני קודקודים ושני מוטות,שהיום הם לא מתאימים.
כמו שכריס אמרה "כל סוף,תמיד מכריז על התחלה חדשה.אנחנו בטוחים שעוד ניפגש.
אוהבת אותכם!!!!!!!!! ! לנצח.
ותודה רבה על כל כך הרבה אהבה שאין לשנותה .
אאוחה סוארץ
|
|
