|
עניתי לו שאני מחפשת את הכדור של אחי הקטן
אחרי התשובה שלי הייתי נחושה בדעתי להיפטר ממנו כמה שיותר מהר!
ביאזה זכות הוא בא ונטפל אלי?
למזלי הוא הנהן והלך.
ראתי את דרור ועדי מדברים היא צחקה כנראה הוא סיפר את אחת מהבדיחות שלו,
בעודי מהרהרת ראיתי את עדי רוחנת מעלי.....
לא הייתי זקוקה להסברים כי המבט שלה אמר ה-כ-ל-!
ואז היא אמרה.......
..........................................................צ'ופי
"נעם אני לא חברה שלך יותר!" היא המשכה והלכה,אני חשבתי,זה מגיע לי!
אני אשמה!!
לא אהיתי צריכה לרגל אחירהם
בית הספר, כמו שציפיתי עדי לא דיברה איתי אפילו דרור!
אהבת חיי3>
עדיין,אם אתם שואלים,כן,כן,אני עדיין אוהבת את דרור3>
אז התחלתי להיסתובב עם חברות אחרות,הם דיברו על את מי הן אוהבות
וכשהן שאלו אותי את מי אני אוהבת"אף אחד!" עניתי
"באמת?!" ציחקקה שירן הנהנתי הם לא אהמינו לי והתחילו
לעבור על כול רשימת הבנים בכיתה
ואז כשהם הגיעו לדרור,הסמקתי קלות "את דרור?" שאלה בר
שכנירה הבחינה בסמוק שניפרח על לחיי
הנתי את ראושי לשלילה,לא רציתי לגלות להם
ואז למחרת,בדרכי לבית הספר עמד דורון לידי השער
וכשהגתי היתקרב,כנירה חיכה לי שם!
דורון אני חייבת לספר לכם הבן הכי מקובל בכיתה שלנו,
ועם להדות,גם הכי חתיך!!!
כשהוא היתקרב אלי אמר לי "היזה יפה באת היום לבית הספר!"
"ממש על-הכיפאק!"
ועוד כמה מחמאות,ברגע הראשון לא הבנתי מה הוא רוצה מימני!
כיאלו בן אדם תן ללכת לכיתה אבל מירגע לרגע הבנתי שהוא בעצם
מנסה להתחיל איתי!!!!3>
"תודה" מילמלתי,הוא ליווה אותי לכיתה ובהפסקות כשהאיתי עם
הבנות הוא היה בא אלי,נותן לי מחמאות
ובדרך הביתה הוא אפילו הביא לי פרחים!
למחרת ביבת הספר הוא שוב חיכה לי ושוב נתן לי מחמאות
ושוב מילמלתי את התודה שלי,וזה התחיל לעצבן אותי!,
וכשאיתי עם החברות שלי הוא בא ושאל:....
| 
