|
סיפורים בהמשכים 11
ואמרתי לה שדרור עולה לה לראש, היא לא הקשיבה!
וכשדרור היה בא אליה, אני מודה שהיתפוצצתי מיקינאה!!!
נישבעת לכם אבל היום בבית הספר.....
..........................................................צ'ופי
דרור בא אליה, וכרגיל, גם היום שאל:"היי עדי,אני יכול לדבר איתך רגע".
וזה רמז דקיק,שכיאלו הוא אמר לי "תאופי מיפה,אני רוצה לדבר איתה לבד"
"בטח!" היא ענתה
הרגשתי כבר,מיחוץ לעניניים כיאלו הלו גם אני נימצאת כאן לא???
וכבר לא היתהפקתי, הרי יש גבול לכול תעלול לא?
"עדי ואני צריכות לדבר"3>
אמרתי לו....
"אז עם לא הכפת לך..." המרתי לו רומזת לו להיתחפף!
ומשכתי בחולצתה של עדי וגררתי אותה לכיתה,
"אני לא יכולה יותר!" פתחתי
"עם ככה את הולכת להיתנהג, אז ברגע זה החברות שלנו ניגמרה!"
"מה את רוצה מימני?" עדי היתפתלה
"את לא מבינה?"
"לא" היא ענתה
"מאז שהתחלת להיות חברה שלו,שבעצם אני זו שהרגנתי לך את זה.."
"נוו" היא העיצה בי
"את מיתנהגת נורא והיום!"
הוצעתי את המירצעה מהשק.
"את יכולה אולי, קצת יותר לפרט?" היא שאלה,כיאלו אינה מבינה על מה מדובר
"כן" עניתי
היא הינהנה ממתינה להמשך,
"מאז שאת חברה של דרור,אין לי זמן להיות איתך ביכלל."
"מפני שכול הזמן את איתו,ואנחנו בכלל לא מתראות!"
היא שתקה רגע,כחושבת על העיניין
"זה לא נכון" היא ענתה לבסוף
"מה לא נכון" שאלי,אהיתי המומה.
"זה לא נכון שאני ואת לא מיתראות."3> היא הסבירה
"עדי, אל תשחקי מישחקים, את מבינה למה אני מיתקוונת!"
ואז דרור בא אלי כרך את ידו על כתפי כמחבק אותי ו...
| 
