|
סיפורים בהמשכים 27
נישארתי בטנוחת הפסל.לא זזתי ממקומי!.משהוא כומם בטוחי להראות
לאחותי הגדולה -
המעצבנת-שאני לא מציתת לפקודות!
אחותי נעצה בי מבט כועס...ואני חזרתי לכיתה שי למרות שרציתי לבגוש
את לירון מיכתה ט'....
ובידיוק כשהעיתי רגל אחת.בתוך הכיתה צילצול ניד העיר אותי מהמחשבות....
דורון צילצל ושאל:....
..........................................................צ'ופי
"יש מצב...שאולי... את מיתחרטת?!",הוא הביא עליי פצצה
"מיתחרטת על מה?".כבר אהיתי מבובלבת נורא.
"אולי...את רוצה..."הוא מילמל כולו סמוק עד תנוכי עוזניו.
"רוצה מה?".היתפרצתי לדבריו.מה לעשות.אני לא גומי.ואם מותכים אותי יותר מידי
אני עקרע!
"ל..לחזור..?".הוא מילמל.הסמקתי נורא.ניראה לי שבחיים לא הסמקתי ככה....
"אני לא רוצה!אוקי?"
למחרת כשחזרתי מבית הספר ונישגבתי במיטה.
שמעתי צילצול בניד שלי מיהרתי אליו.רעיתי את המספר של דורון.
"הלו?".שאלתי.
"היי.נעם,זה דורון."הוא אמר."היי",עניתי בנימה של כעס.
"יש מצב.נפגש מתישהוא?",רציתי לדחות את הצעתו.אבל פתאום היתרכחתי.
ואמרתי:"או-קיי...",מילמלתי.
"מצוין!",הוא נישמע שמח.
"בבקשה ותודה."צחקתי."ניראה אותך שם..."הוא גיכח.
היתלבשתי היתארגנתי,ואהיתי מוכנה תיק תק!
כשהגתי לשם,ראיתי את עמית.הילדה שאני הכייייייי שונאת!.תמיד היא היתה
מציקה לי ולעדי.
"וואו,את כול כך מושפעת.",היא אמרה בערס.
הבנתי.היא עבדה עליי בטלפון!
איך לא קלטתי את הקול שלה?!.אפילו לא חשדתי!.
"את יודעת מה אני הכי שונאת?",שאלתי."שהדייט שלך נמס?"הא אמרה.
"לעע...אותך!",החזרתי לה.
הרמתי את הרגלים והלכתי בחזרה לביתי.
למחרת.
בדרך לבית הספר,פגשתי את שירן.
סיפרתי לה הכול,איך חשבתי שעמית היתה דורון,ובסוף גיליתי שזו
היתה עמית.....
והיא הקשיבה לי בעיניין רב.גם היא שונאת את עמית.עמית,אני חיבת לעצור
רגע ולהסביר.היא ילדה מקובלת,אבל מאוד רעה!
שירן הינהנה,כמיזדה עם העלבון שלי.
גם לה היא היתה מציקה.הרי למי לא?
בהפסקת עשר.
כאשר גמרתי לאכול את הכריך שלי, והתפוח.
יצאתי להפסקה,ואתם לא מאמינים מה ראיתי!,ראיתי את
דורון ועמית.....
| 
