 "סובלנות הינה הרמוניה בין שונויות. היא אינה רק חובה מוסרית, אלא גם דרישה פוליטית וחוקית. כדי לחולל מודעות ציבורית, יש להדגיש את הסכנות שבאי-סובלנות, ולחדש את המחויבות ואת הפעולה למען קידום הסובלנות והחינוך,
סובלנות היא הנוהג של אדם או קבוצה להתייחס בכבוד, בהבנה ובהיעדר אפליה כלפי השונים ממנו מבחינה חברתית, תרבותית או דתית, גם אם הוא אינו מסכים עם דעותיהם, התנהגותם או אמונתם.
החברה הישראלית מאופיינת בשסעים רבים המפלגים אותה. קבוצות רבות בישראל סובלות מתיוג, אפליה, הדרה ושנאה ואף מגילויי אלימות הדדיים על רקע לאומי, דתי ועוד.
חלק בלתי נפרד מהבטחת קיומה של מדינת ישראל כחברה מתוקנת ושוויונית מותנה ביכולת לשנות את היחסים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית במדינת ישראל מיחסי עימות ומשבר לאלו של היכרות שותפות והדדיות.
סובלנות היא ערך בסיסי לקיומה של חברה דמוקרטית. על כן חשוב לעמוד כבר מגיל צעיר על משמעות המושג "סובלנות" ועל הצורך של החברה להתנהל בסובלנות על מנת להיות חברה דמוקרטית בריאה. לנהוג בסובלנות פירושו להיות מסוגל להיכנס לנעליו של האחר דהיינו: לפתח יכולת אמפאטית כלפי האחר. התנהגות זו הינה התנהגות נלמדת שיש להבין את משמעותה וחשיבותה על מנת לסגלה. הדבר נכון בכל חברה ובמיוחד בחברה קוטבית כמו החברה הישראלית.
למידע נוסף ולפעילויות הקליקו כאן המושג "סובלנות" איננו רק מטבע לשון חביבה, אלא המדובר בערך שניתן לחלקו למרכיבים הכרחיים ולכאלה כי מאוד רצוי שיתקיימו, ואלו מאפייניו:
כיבוד הזולת (הכרחי). איפוק (הכרחי). הידברות (רצוי). נכונות לפשרה - במובן חיובי של אי-הסכמה מתוך הסכמה (רצוי).
למעשה, ארבעה מאפיינים אלה מובילים אותנו לעיקר העיקרים של הסובלנות והוא: האפשרות לקיים חיים של דו-קיום אפילו בתנאים של חילוקי דעות קשים ואי הסכמות. דו-קיום אין פירושו, במקרה זה, שלמות ואחידות אלא הכוונה למימוש של עקרונות יסוד המאפשרים דו-קיום גם בין יריבים אידיאולוגיים.
סובלנות – חומרי למידה הקליקו כאן שוויוניות שוויון הוא ערך יסוד של חברה צודקת ועיקרון מרכזי במשטר דמוקרטי. השוויון הוא ערך שצידוקו בא לו מתוך עצמו, ערך העומד בפני עצמו לפני שהוא בא לשרת ערכים אחרים. ערך השוויון שולל אפליה או העדפה של בני אדם מטעמים של גזע, צבע, מין, לשון, דת, השקפה, לאום, מוצא, מעמד חברתי, נטייה מינית וגיל.
השוויון הוא ערך מורכב. מצב אי השוויון בין בני אדם בתחומים שונים מהווה, בדרך כלל, נקודת מוצא לדיון. מטבעם, אין בני האדם אחידים או שווים. אך השוני בין בני אדם אינו סותר יחס שוויוני אל בני אדם כבני אנוש, כפועלים מוסריים וכנושאי זכויות יסוד. השוני בין בני אדם מקבל, כמובן, עידוד מערך החירות התומך בטיפוח ייחודו של הפרט. מדיניות המיישמת את עיקרון השוויון, יכולה להצדיק הן יחס שוויוני הבא להתגבר על הבדלים הנתפשים כלא-רלבנטיים והן כזה המתחשב בהבדלים הנחשבים כרלבנטיים.
שונות
קבוצת השווים שבה מתרחשים תהליכים לימודיים וחברתיים הינה קבוצה הטרוגנית שחבריה שונים זה מזה בהיבטים מגוונים, כמו: צרכים, משאלות ושאיפות, תפיסות עולם, דעות ורצונות, מראה חיצוני, תכונות אופי, יכולות וכישרונות, תחביבים, מסורות ותרבויות. שונות זו באה לידי ביטוי בשלבים השונים של תהליך התפתחותה והתגבשותה של קבוצת השווים, והיא שבה ומתעצמת במצבים של השוואה חברתית. השונות וביטוייה המגוונים בפעילות החינוכית, החברתית והלימודית עשויים לזמן לחברי קבוצת השווים הפריה הדדית, התפתחות אישית וחברתית והתנסות במימוש ערכים כמו: מתן כבוד לשונה, קבלת האחר ועוד. בספרות המחקרית ניתן למצוא סימוכין לכך שמפגש עם השונה ושיתוף פעולה עימו לאורך זמן עשויים לסלול את הדרך להתפתחות אישית וללכידות חברתית.
ערך חודש כסלו במפתח הלב הקליקו כאן פלורליזם ההגדרה המילונית של המילה פלורליזם באנגלית נובעת מהשורש plural שמשמעותו "יותר מאחד". ההגדרה הבסיסית ביותר של המושג פלורליזם, במשמעותו הדמוקרטית, היא קיומה של יותר מדעה אחת. לענייננו: פלורליזם במשטר דמוקרטי משמעותו הכרה/לגיטימציה בזכות קיומן של דעות, השקפות שונות, צרכים ורצונות שונים בחברה. הפלורליזם הוא גם ההכרה בזכותן של הקבוצות במדינה לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות כדי לממש את זכויותיהן ולפעול להשגת האינטרסים והצרכים שלהן, ברם חברה דמוקרטית חייבת לקיים מסגרת ולו מינימלית של כללי משחק ולא היא תתפרק. קיים מתח מובנה בין הדרישות של הקבוצות ובין החתירה לשימור של המסגרת הכללית. נמנה את "תכונות-היסוד" של הפלורליזם, ואלו הן: רבגוניות. ספקנות. פתיחות. חברה פלורליסטית מאופיינת בריבוי קבוצות חברתיות, כלכליות, דתיות ופוליטיות, שלמרות חילוקי הדעות שיש ביניהן, הן מרכיבות ביחד את החברה ואולי אף הופכות אותה לטובה יותר ולמתקדמת יותר.
קונפורמיות ההנחה של ההתנהגות הקונפורמית היא שקונפורמיות נובעת מלחץ החברתי שהאדם חש. הלחץ יכול להיות אמיתי אך הוא יכול להיות גם מדומה. דוגמה: בהפסקה החליטו חבריה לכיתה של רינת לברוח מהשיעור האחרון. רינת מתלבטת: היא פוחדת מהעונש של המורה או של ההורים, אך היא גם חוששת שחבריה ילעגו לה ויכנו אותה "חנונית", אם לא תבוא אתם. שימו לב שהחברים אינם לועגים לרינת, אך היא יודעת שזה צפוי לה, ולכן תפעל בהתאם. זהו לחץ מדומה. רק אם ילעגו לה, הלחץ יהיה אמיתי. סטריאוטיפים – אמונות בנוגע לתכונות אשר מאפיינות, לכאורה, חברים בקבוצה מסוימת. אמונות אלו עשויות להיות חיוביות או שליליות, נכונות או שגויות, והן משמשות לקטלוג של בני האדם. במערך זה, ננסה לבחון עמדות סטריאוטיפיות של המשתתפים כלפי קבוצות שונות בחברה ונבחין בין עמדות לעובדות.
לפתיחת קובץ למידה מקוונת https://drive.google.com/file/d/1ixJZNv5plXjIRFY1_hSebQa03PBh72oF/view?usp=sharing  לפתיחת קובץ המידע יש להקליק על התמונה או על הקישור https://drive.google.com/file/d/1oY9rJzzItKRS2wNZv20TX8J7HrOeUx_R/view?usp=sharing  |
|
לצפייה בסרטון https://www.youtube.com/watch?v=G046rwLALF4  |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
