סיפווור בהמשכים . . . [=פרק א'
נכתב ע"י : בל | Belle
זה היה לילה חורפי ביותר . נועה חיבקה את שמכת הפוף שלה והתכווצה לעיגול,
נועה נרדמה היטב ~! ..
לפתע ? נשמע כול מוזר מלמטה . " זהו בטח המקרר או המדיח דמדמיעים קולות מידי פעם "..
חשבה לעצמה . לפתע צל מוזר של יד ארוכה היה על הרצפה .
ואז יד מסתורית לבנה ביותר בעלת ציפורניים אדומות כמו ורד הופיע .
נועה עשתה את עצמה ישנה . אבל בתוך תוכה .? ליבה רעד מפחד !
כאשר פתחה את עיניה כדאי להציץ לראות עם היד הזו זה חלום או שהלכה ?
ראתה את היד מול פניה ו ...
פרק ב'
נכתב ע"י : נעמה | סוויט5
"אה!" היא צרחה ועצמה את עינייה... כשפקחה אותם שוב ראתה את אחיה
הקטן איתמר עם יד לבנה וציפורניים אדומות.
"מה אתה עושה יא דביל!?" היא צעקה אליו וקמה...
"סתם, בודק את התחפושת לחג פורים..." הוסיף צחקוק קטן והלך...
ואז ניזכרתי! עדיין לא קניתי לי תחפושת!
הלכתי מהר לטלפון והתקשרתי לחברה הכי טובה שלי, מאיה.
"מאיה? קנית כבר תחפושת לפורים?"
"לא... וואללה איך שכחתי! רוצה שנלך לקנות עכשיו?"
"סבבה, אני בדרך אלייך" אמרתי ויצאתי...
הגענו לחנות, הסתובבנו שעות ולא מצאנו כלום! ואז, מאחורי בגד היפ הופ
משנות ה-70, מצאתי אותה...
פרק ג'
נכתב ע"י : עדידוש | היפ
היא הייתה מושלמת ! מדהימה !
שמלה ארוכה אדומה ומנצנצת , נעלי לקה אדומות ומסיכה יפיפיה !
גם מאיה מצאה משוו .. ורודד כחול כזהה .. אז קנינו את התחפושות
ונפרדנו בעוד אני רצה לבדוק בטלפון אם לרועי , החבר שליי , יש תחפושת ..
כשסיימתי את השיחה הארוכה הלכתיי לחדר ,,
שכבתי על המיטה , ונרדמתי =) לפתע .?
פרק ד'
נכתב ע"י : טלי | אנג'לס
אני שוב שומעת רעשים ,הפעם זה היה מבחוץ רעשים של נקישות בדלת...
פתחתי את החלון וראיתי ילדה קטנה מסכנה עומדת בגשם...ירדתי למעטה פתחתי לה את הדלת הוכנסתי אותה הבייתה .
שאלתי אותה:"ילדה מה את עושה בקור הזה?"
והילדה אמרה:"אמא שלי ביקשה ממני לקטוף דובדנים לפני שהיה גשם והלכתי ואספתי ובטעות התרחקתי מהבית
ולא מצאתי דרך חזרה ופתאם יירד גשם ואני ניבהלתי ורצתי ורצתי את שראיתי בית זה היה הבית שלך ודפקתי"...
"הבנתייי בטח קר לך נכון?"..איך קוראים לך?
"קוראים לי קריסטל" ..,"שם יפההה"אמרה הילדה "ואיך לך"?....לי קוראים נועה ..אני אביא לך שמיכה....
פרק ה'
נכתב ע"י : קרולינה | Belle
שתינו נרדמנו .
ליום למחרת השעון המעורר צלצל בדיוק שעה 6:30 בבוקר ..
כשהתחלתי ללכת לכיוון הדלת כדי לצאת נזכרתי על קריסטל .
היא לא הייתה שם !
הייתי בלחץ נוראיי .
מה אעשה ? מה עם קריסל ?
פתאום ירדתי למעטה וראיתי אותה אוכלת ארוחת בוקר עם אימא שלי .
" תראי אידזו מתוקה אחותך " אמרה אימא .
" אחותי ?1?1?1 " הופתעתי .
ופתאום ראיתי על צווארה של קריסטל כוכב קטן מנצנץ ..
חשבתי בליבי : אני זוכרת שקראתי על הסימן הזה ..
נווו .. מאיזה ספר ??
פתאום נזכרתי וצעקתי : " מכשפות ! "
לחשתי לאימא : " אמממא !! היא כשפה אותך "
" מה את מקשקשת נועל'ה ? " אמרה אימא .
אכלתי קורנפלקס שתיתי כוס תה , התלבשתי ויצאתי מוקדם מהרגיל עם התחפושת שלי .
הפעם לא הלכתי לכיוון בית הספר .
אלא נכנסתי לספרייה , שבקצה הרחוב .
נכנסתי בריצה , אפילו לא הספקתי להגיד לאריה הסופר שלום .
הלכתי למדפים והתחלתי לחפש .
" מה מביא אותך לפה כ " כ מוקדם ? " שאל אריה .
עניתי לו : " כשפים כשפים ! "
ושאלתי : " זוכר שהראית לי את הספר ? "
הוא אמר : " כן בטח ! שמתי אותו בצד "
הוא נתן לי לראות וראיתי את הכוכב והיה רשום :
" ישנן דובדבנים שגורמים לאנשים לכשף אנשים " .
סליחה אמרתי ?1
פתאום קריסטל הופיעה מאחורי ו ..
פרק ו'
נכתב ע"י : ניקול | סול
וזו הייתה קריסטל ! לא האמנתי למראה עייני ,
אמרתי לה : " לכי מפה ! מה את רוצה ממנו ? "
קריסטל ענתה לי : " כלוום... רק רציתי לומר לך - אמא שלך
רוצה לאמץ אותי. "
" ממממההה ? " צעקתי בקול . !
עמדתי להסתובב אחרונה , לראות את הילד השמנמן , לשאול אותו מה לעשות!
עוד לפני שהספקתי להסתובב ? נשמע קול חזק , " בוווווווווום ! "
והילד השמנמן נעלם ! " מוזר. " אמרתי לעצמי .
קריסטל באה אליי ואמרה : מה דעתך ?
" מה דעתי על מה ? " שאלתי בפליאה . ! O:
" מה דעתך על מה שקרה עכשיו ? " שאלה קריסטל
" מוזר מאוד , מאז שהגעת - הכל מוזר "
- ירדנו במעלית למטה , חזרנו לבית : קריסטל הכניסה אותי לחדרי -
" למה את פה קריסטל ? " שאלתי !
" אני יספר לך הכל ... רק אל תספרי לאף אחד ~ " אמרה , והמשיכה ..
" את קסוומה נועה , ישלך כוחות מיוחדים ! הילד השמנמן הוא מכשף רב עוצמה
אני מהאגודה נגד מכשפים רעים , הוא רוצה לקחת לך את כוחותייך ! אל תאמיני לו ,
אני לא באמת ילדה - ואני לא בת 100 , אני בת 30 ואני מכשפה עם כוחות טובים .
הכוחות שלך מיוחדים , אין לשום מכשף או מכשפה אותם . את מיוחדת ! אמא שלך הייתי מכשפה
טובה - ופרשה מזה R: היא לא רצתה שהשושלת תמשיך ושאת תגלי את זה ! " סיימה קריסטל !
הכל היה כ"כ מוזר , אני מכשפה ? כוחות מיוחדים ? מיוחדת ? אמא מכשפה ? כוחות רשע .?
הכל כ"כ מוזר לי , קשה לי לקלוט - קריסטל יצאה מהחדר . הבטתי לחלוון , עם עץ הדובדבן הגבוה
שאפשר לראות משם , ופתאום ? צל שחור וגדול כיסה את העץ ... לפתע ,
פרק ז
נכתב ע"י : עדן | דריל
לפתע,ראיתי את ילד השמנמן ההוא אם חיוך ערמומי...
נורא נבהלתי וסגרתי במהירות את החלון
והתחבאתי מתחת לשמיכה.ואז הייתה רעידה קלה והיה קול "בוםםםםםםםםםםם!"
נבהלתי,חשבתי שהילד ההוא עשה משו.... חיכיתי במשך 5 ד'ק ואז לאט לאט פתחתי את השמיכה.
פתאום ראיתי משהוא לא מוכר,זה לא היה החדר שלי,בכלל לא.
היה שולחן אחר היא גם סיר גדול עם חומצה ירוקה ועשן,שולחן עם ספר ומדף עם מבחנות
וצורות וגדלים שונים,ובתוכם הרבה נוזלים בצבעים שונים
הסתכלתי על השמיכה,והיו ניצוצות וראיתי סמיכת תלאים
ואז הייתה רוח קלה והילד השמנמן ההוא הופיעה משום מקום
שאלתי-מי אתה?, והוא ענה : אני עומר וכפי שידועה לי שאת נועה נכון?!
שאלתי-כן,איך ידעת? עומר- במקרה ואת באה מהעולם שלי
נועה- מה זאת אומרת?! עומר- מה את עושה את עצמך
נועה- אני לא עושה כלום למה?איפה אני ומה אתה רוצה? עומר- את בחדר שלי בעולם הקסם וחטפתי אותך כדי לנקום..
נועה- על מה? עומר- טוב אם את לא זוכרת אגיד לך את זה לבד
את ואני? באים מעולם כשפים, אמא שלך? גם מכשפה
את היית הנסיכה של הממלכה ואמא שלך? הייתה מלכת המכשפים. אבא שלי ואני? גורשנו כי את "מיוחדת..."
נועה- מיוחדת? כן יש לך כוכב זוהר על האצבע בגלל זה את מיוחדת. נועה- ומה הכוכב הזה עושה?
הוא....
פרק ח'
נכתב ע"י : רוני | ג'אמפי
" הוא ... הוא ... יכול לרפא אנשים מתים " אמר עומר .
" מה ?! " עניתי
" כן " , אמר עומר והשפיל את ראשו והביט באדמה
" רגע , רגע , זה לא יכול להיות . ! אני ? מרפאת מתים ? " אמרתי בנשימה אחת
" כן , אמרתי לך כבר 1000 פעם , כן " צעק עומר .
אמרתי לו שאני צריכה להתאושש , חייכתי אליו והודיתי לו על שאמר לי ועליתי למיטה . פתאום הגיע sms מלילי . חברתי הטובה .
" את באה לטייל ? "
רציתי לענות לה " לא "
אבל לקחתי בחשבון שאם אומר לה לא ... היא תדרוש סיבות . ואין לי כוח לדפוק לה עכשיו דין וחשבון .
עניתי " כן " וקמתי מהמיטה , התלבשתי , לקחתי נשימה ארוכה ויצאתי מהבית .
הלכנו ליער . פתאום .. באמצע היער . אני רואה את קריסטל . שוכבת עם פה פעור ומלאת
דם בראשה . צרחתי " קריסטלללללללללללללללל " והתקרבתי אליה . הא הייתה מתה .
פתאום הופיע הילד השמנמן . אבל בבגדי מלאך . ולפני שהתחלתי להגיד ' מה ' אמר לי : " נעשה את זה קצר , אני אחין התאום של
ליאו , הילד השמנמן . אני המכשף הטוב . " .
ואז רציתי להגיד משהו . אבל אורג , המכשף הטוב עשה לי תנועה כזו של שקט ואמר לי " למה את מחכה ? ! " קריסטל מחכה לך . "
אמרתי : " אבל עוד לא עשיתי את זה אף פעם ,
מה אני צריכה לעשות ? " ונזלו לי דמעות מעיניי
" פשוט לכי עם האמת שלך ... לכי לאן שהלב מוביל אותך " .
ליטפתי את קריסטל . ופתאום .. מישהו נגע בי בכתף .. זה היה ...
פרק ט'
נכתב ע"י : גל | מראינה
אבא שלי!כן אבא שלי ,אבא שלי שמת ,אף פעם לא דיברתי על זה,
אבל כן ראיתי אותו עומד שם ואומר לי
בזמן שאני בהלם מחבקת אותו,אמר לי :"אני יודע שאת עכשיו לא יודעת מה לעשות,את בחוסר ודאות
אך לכי עם מה שאת מרגישה,מה שאת חושבת ויודעת שאת צריכה לעשות ...
"ירדו לי דמעות ואז הוא נעלם...פתאום נכנס בי משהו ,לא ידעתי מה קרה לי
נוצר בי מין כוח נגעתי בקיסטל במצח עם היד,ואז יצא אור כלשהו...והינה אני רואה שקריסטל התעוררה!בכיתי
מהתרגשות,הלם,שמחה הכל ביחדד!חיבקתי אותהה ואז המלאך אמר :"ידעתי שתדעי מה לעשות,
הלכת עם הלב שלך והצלת את קריסטל!"אחר כך חזרתי עם קריסטל הביתה היא חיבקה אותי כל הדרך
ואמרה עשרות פעמים תודה,ואמרה לי:"תמידד חיכיתי לפגוש אותך,את המיוחדת ,את האחרת ,
ואת זאת שהצלת אותי!"ואני אמרתי:"אבל מה עשה לך את זה?
מי יכול לעשות דבר כזהה!?"קריסטל אמרה בקול רועד:"אני זוכרת מאוד במעורפל ..אבל יש
אני זוכרת שזה היה הילד השמנמן הזה,עומר הוא נתן לי משהו לישתות,וזהו זה מה שאני
זוכרתת.."הייתי המומה ,לא הבנתי מה קורה בכלל החזרתי את קריסטל הביתה ונשארתי
איתה קצתת,לא סיפרתי לאמא שלי כלום,אבל כ"כ ררציתי,אז הלכתי לישון...ב-1
וחצי בלילה התעוררתי ,לא ישנתי בכלל הערתי את אמא וסיפרתי לה הכל ,כל מה
שקרה לי,ואני חושבת שיקרה ,שאני ממש פוחדת ואני לא יכולה להירדם...היא
אמרה לי:"את הופכת להיות מכשפה אבל טובה,לא כמו אלה מהסרטים,
אני יודעת שעכשיו זה נראה לך כמו סרט,אבל את תתרגלי לזה ,יפה שלי ושתדעי
שגם עם אבא לא בעולם הזה יותר,הוא בעולם אחר והוא תמיד יעזור לך ברגעים האלה..."היא
חיבקה אותי ואני בכיתי...נתתי לה נשיקה וחזרתי לישון..עוד הפעם התעוררתי ,
אבל לא בגלל שרציתי מישהו העיר אותו ... ולקח אותי בידיים ,התעוררתי וראיתי שזה.......
פרק י'
נכתב ע"י : בל | Belle
איש עם חליפה לבנה ביותר ! הוא הרים אותי בשקט ושם אותי על אלונקה
כמו בבת החולים . ראיתי את אמא שלי שם , היא בכתה וצעקה
:" אני מצטערת ! אני מצטערת ! "
שאלתי אותה :" מה ? מה קורה כאן ? שזה שוב חלום שלי ? "
בעודי מבולבלת הכניסו אותי למגונית קשורה בידיי
ראיתי שכתוב עליה " בית משוגעים "
ואז הבנתי הכול ! אמא שלי ספרה בטח לפסיכולוג או משהוא
על זה שאני חושבת שאני מכשפה . והוא חשב שהשתגעתי !
" זה רק לשבוע ! יהיה לך שם טוב בובה ! ! "
אמרה אמא ..
" אני לא מאמינה עלייך ! את הבנאדם שאני אמורה לסמוך עליו ! "
באותו רגע הביאו לי זרקית הרדמה .
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי בחדר לבן שהקירות שלו הם כריות ,
ככה זה בבית משוגעים . כדאי שלא ' אפגע בעצמי '
הרגשתי השפלה ! אכזוב מצד אמא שלי !
ואז .. שוב הוא הופיע זה היה ...
פרק כ'
נכתב ע"י : אביטל | מלין
זה היה אבא שלי שלי.. הרגשתי אותו בכוח המחכה,
ואז הוא אמר לי והרגשתי את זה בתוך הראש "ילדה שלי,
תתרכזי ותנסי ליצור קשר עם קריסטל"
ישבתי בסבלנות, נירגעתי ואז הופיע קריסטל בדמיוני..
והיא לחשה לי.. "תלחשי את הלחש הבא: הכל חלום הכל חלום
אברקה קדברה זו אשליה שתיפסק לעולמים"
לא עשיתי כלום .. רק חשבתי על המשפט ומצאתי את עצמי
במיטה .. זה היה אמיתי ! זה לא חלום !
אני הרגשתי הכל .. ממש מוזר .. רצתי מהר למטבח ראיתי את
אמא שלי .. "איך ברחת משם?" היא שאלה
לא עניתי, פשוט ברחתי אל היער .. ושם פגשתי את קריסטל ..
"אמא שלי לא הייתה מכשפה .. היא שמה אותי
בבית משוגעים" סיפרתי לה ..
"אני יודעת.. זו הייתי אני שלחשתי לך את לחש הפיכת החלומות,
היא לא רצתה שתאמיני היא רוצה שתשכחי מיכך"
היא אמרה... "אבל..אבל.. זו לא דרך!" התעשקתי .. "היא חושבת
שכן, אימך הייתה משרתת בארמון המלך והמלכה
של עולם כוחות הכסף .. והיא שנאה את זה, גם לה היו כוחות
אבל משלא עשתה לא הצליחה להימלט מהשירות חוץ
מלעבור לעולם הזה, וזה הבינה שכוחותיה לשב
והפסיקה" היא ספירה נשמה נשימה והמשיכה:
"אבל זה קרה שהיית בביטנה של אימך, היא לא ידעה שיהיו לך
כוחות גדולים אבל כשנולדת גילתה ולא רצתה שתגלי זאת"
היא סיפרה .. נעשתי מבולבלת, עומר סיפר לי שאימי הייתה הייתה המלכה ואני הייתי נסיכה,
ואז ניזכרתי ובמוחי חשבתי .. הוא הרשע .. הוא סיפר לי סיפור
כיסוי לאמת ... רק חשבתי את זה ושמעתי את קולותיו של עומר..
פרק ל'
נכתב ע"י : ירדן | האתר לבנוות
שמעתי את עומר צוחק ואומר:"אני רואה שאין מושג מה קורה פה.אז אני יסביר לך
את כל הסיפור.את מכשפה שלמדה כישוף במשך כל חייה.את תלמידה מצטיינת.
יש לך כוח שרק לך יש.אבל אבא שלך ואמא שלי רבו.וכדי להגן עליך שמו אותך
בבית יתומים.מחקו לך את הזיכרון אז את לא זוכרת מה קרה.ובגלל
זה אני מסביר לך.ומי שאת חושבת שזאת אמא שלך,אימצה אותך."
"לא.אתה משקר"עניתי לעומר והתחלתי לבכות.
ואז קריסטל לחשה לי בראש "תכשפי אותו"
עניתי לה:"איך?"
"תנסי להיזכר בכישופים.."
ואז פתאום הופיע מקל בתוך היד שלי.
נופפתי במקל ואמרתי:"הילד הזה צץ משום מקום,אז תעלים אותו עוד היום!"
ועומר נעלם,מי יודע לאן.
קריסטל חייכה לי חיוך ערמומי ואמרה:"על איזה מקום חשבת כשאמרת את זה?"
אני עניתי:"על הבית שלי,כי אני רוצה להיות שם."
קריסטל אמרה בקול מפוחד:"אוי לא.."
קריסטל תפסה את היד שלי חזק
ואמרה:"בזמן שעומר מעופף שלחו אותנו בלי לחפף."
ואז ריחפנו ל...
פרק מ'
נכתב ע"י : לירז | הנהלה
ואז ריחפנו לירח .. וראינו את עומר !!
אמרתי לקריסטל : " אני לא מאמינה ! שווב הוא ! "
ופתאום עומר רואה אותנו ואומר : " את רואה ?! את מכשפה !
איך בדיוק פתאום הגעתי לירח ?! דרך הכישוף שלך !
את מכושפת , פשוט מכושפת ! "
קריסטל ענתה : " אוווי לא ... שווב הוא , אולי תעשי עוד כישוף ? "
עניתי לה : " ניראה לך ?! "
קריסטל אמרה לי : " למה לא ?? ווואי , יכול להיות שעשית את הכישוף הלא נכון ^ שאם את מעלימה מישו ,
אז גם מי שעשה את הכישוף הוא גם מרחף שם .. ואני ? נגעתי בך ! ובגלל זה גמני באתי איתך ! "
ועומר לא מבין ואומר : " מה הולך פה ? איזה כישוף עישית ?! תחזירי אותי עכשיו לארץ ישראל ! ע - כ - ש - י - ו ! "
עניתי לו : " עומר ... ,, אינלי מושג איך "
קריסטל אומרת : " מה אינלך מושג איך ? מה עכשיו אני יעשה בירח ? בלי הליפגלוס שלי , בלי הפלאפון המהממם שלי ,
בלי המחשב שלי ? בלי כל התיק איפור שלי ? .. נו באמת ! "
עניתי לקריסטל : " קריסטל ? אני ....
פרק נ' ואחרון ! D:
נכתב ע"י : בלוש | הנהלה
קריסטל . לאחרונה קראו לי דברים מוזרים ! ומשונים
בהתחלה קבלתי אותם בתדהמה . ועכשיו ? אני מוכנה לכול
אני מתחילה להבין מי אני . ומה אני צריכה לעשות !
ואני מבינה שהתפקיד שלי הוא לשמור על כדור הארץ
דרך הירח . אני אצטרך לגור כאן ולשמור עליו . אני מבינה את זה . זה יהיה קשה
אבל אני מוכנה לכול ! אני מרגישה חזקה מתמיד ! ולא אכנע !
נועה לרגע נזכרה איך פעם היא הייתה פוחדת אפילו מיד אדומה שאח שלה
בכלל לבש לפורים . דמעה קטנה זלגה לה על הלחי שלה .
קריסטל ליטפה את נועה בגב כי היא הייתה גבוהה . ואמרה לה ; " את גיבורה ! ,
עכשיו ? הכול בידייך ! " ונעלמה . נועה הביטה לשמיים . וראתה את
אור זוהר וקול חמים ונעים נשמע פתאום " נכון נועה ! זה הזמן שלך ! "
נועה : " אמא ?! O: " נועה רצתה לחבק אותה אבל כרגע אמא שלה לא הייתה משהוא מוחשי
ואז האור נעלם . . .
" ההמשך יבוא . . . "
רוצים לכתוב את המשך הסיפווור ?
- רשמווו בפורום -
שמי + שם אתרי -
כתובת אתרי -
המשך הסיפוווור.. -
סומכת עליכם שתהיו מעניינים ותמשיכו בדרמה , ובדמיון [;
|
