אתר הטלנובלות השוות!^^, ויקטוריה רופו

שם מלא: ויקטוריה אאוגניה גואדלופה מרטינז דל ריו מורנו.

שם ההורים: רומן מרטינז דל ריו, גואדלופה מורנו הררו.

בעל: עומר פייד סקרטריו אגריסטטריה דל אסדו דל הידלגו.

ילדים: חוסה אדוארדו, ויקטוריה ואנואר [תאומים].

ויקטוריה אף פעם לא רואה את הטלנובלות שבהם היא משחקת,זה משעמם אותה כי תיאטרון יותר חשוב לה.
ויקטוריה מאוד נערצת במקסיקו והיא אפילו קיבלה כינוי שם:"פיירה" שהתרגום של זה "פראית" המילה הזאת נדבקה אחרי סרט עם השם הזה.
חלומה הוא לשחק מישהי פראית ורשאית אבל המפיקים נגד זה.
עם היא נוסעת לסופר לקנות חלב ברוב המקרים היא חוזרת עם משהו ממוצרי חשמל כמו מחשב או אפילו מכונת כביסה.

ויקטוריה רופו: "חיי האהבה שלי התחילו כקומדיה והסתיימו כמו טלנובלה!!".

"תמיד רציתי להיות שחקנית בינלאומית"

ספרי לי על משפחתך, על האישה שיש מאחרי השחקנית..
"ילדותי הייתה מאוד יפה. אני הבכורה משתי אחיות, מרסלה וגבי. בו בזמן שהן היו צייתניות אני הייתי המרדנית וחוצפנית עם אימי. אני זוכרת שהייתי רואה הרבה טלויזיה, הדבר הכי טוב בשבילי היו הטלנובלות, הייתי ממציאה הרבה שטויות, כמו כן גם סבלתי הרבה שהוריי התגרשו שהייתי בת 11.
בגיל 13 המנהלת של בית הספר קראה לי לשיחה ושאלה אותי על ציוניי הגרועים אז עניתי לה שאני רוצה להיות שחקנית בינלאומית (ילדה יצירתית )".

המשכת לראות את אביך לאחר הגירושים
"כן, היינו מגיעות בסופי השבוע והיינו וישנות אצלנו בבית של איזו דודה. מאוחר יותר נודע לי שהוא התחתן ונולדו לו בנות נוספות. האמת שזה הכאיב לי מאוד בגלל שהוא לא הודיע לנו. אני ואחיותיי גדלנו כל חיינו כשאמי עובדת בתור מוכרת אדמות וקוראת בקלפים בבית של חברה".

ואת מאמינה בדברים האלה
"כן, מאוד. אני קונה מגאזין והדבר הראשון שאני קוראת זה את ההורוסקופ שלי".

ואיך נכנסת למקצוע הזה (המשחק וכו`)
"הדבר הראשון שעשיתי היה פרסומות, דרך חברה של אימא שלי. מי שרצתה להיות דוגמנית הייתה מרסלה, אבל יום אחד נדבקתי אליה והלכתי איתה. מה שהיה מוזר היה שקראו לי ולא למרסלה. תודות לה מצאתי את המקצוע שלי. מאז התחלתי לעשות "דברים קטנים", למרות שהדלתות נפתחו אליי לבד".

אימך הסכימה שתיהיה שחקנית
"תמיד.אני חושבת שהיא תמיד רצתה להיות שחקנית. היא לקחה שיעורי משחק, גיטרה ופסנתר אבל יכול להיות שלא תמכו בה. אני חשה שהיא מגשימה זאת דרך בנותיה. היא הייתה הנהגת שלי, המזכירה שלי החברה שלי, הכל.
היא הייתה איתי עד שעשיתי את "החיה", מתי שהגעתי לגיל 21, מאז היא הקדישה את עצמה יותר לאחיותי".

מה היה הרגע הכי עצוב עבורך
"עד היום הרגע הכי עצוב היה מותה של סבתא שלי, פאני, אימה של אימי. היא הייתה כמו אימה שניה עבורי והיא מתה מתי שעשיתי את "ויקטוריה". עכשיו שיש לי את ילדיי, יש לי פחד אימה מלמות.
פעם, בתקופת המרד שלי, הייתי צונחת ממטוס או הליקופטר, כי חשבתי שאני הבעלים של החיים שלי, אבל עכשיו שאני אם ואישה אני לא חושבת כך".
היו לך הרבה חברים
"כן, הרבה, החבר הראשון שלי, מיגל, היה מהגן ילדים והיה גם מאחרי הבית שלי. אבל אהבה הכי חשובה עבורי היא בעלי עומר".

ואיך היה הקשר שלך עם אאוחניו דרבז
"התחלתי לדבר עימו שעשיתי את "פשוט מריה" חוץ מזה שעבדתי יחד עם אימו באותה טלנובלה והיינו נתקלים בחדר איפור כשהוא היה בא עבור התוכנית "אנבל". אאוחניו מאוד סימפטי אך בו בזמן גם מאוד ביישן ובזה אנחנו דומים מאוד.עבר קצת זמן והתחלנו לצאת יחד.פתאום התעוררנו יום אחד יחד ומאז נהיינו זוג.לאחר מכן נכנסתי להריון והמשכנו את הקשר לזמן מסוים".

מעולם לא חשבת להתחתן
"כן, אני הצעתי שנתחתן, אבל הוא לא רצה. כמובן שפעם אחת כן הוא רצה להראות לי שנתחתן ומתי שהייתי בחודש השלישי להריון הוא לקח אותי למלון וגרם לי לעלות במדרגות אבל הכעס נעלם שהוא הביא לפני את שמלת הכלה ולמעלה ראיתי את אימי, אחותי ועוד כמה חברים יחד עם שולחן ושתי כסאות וכומר שרק חיכה לנו על מנת להתחיל את הטקס. לא היה לי זמן לכלום ובטח לא לחשוב שזו בדיחה. אכלנו פיצה והמבוגרים כשאנחנו לבושים כחתן וכלה".
מתי החלטת להיפרד ממנו
"הפרדה שלי ממנו הייתה מאוד קשה והוא גרם לי סבל רב. שאלו אותי אם אני מתחרטת על משהו בחיי ואני אומרת שלא, כי כל מה שעשיתי בחיי היה בגלל שרציתי ועם המון אהבה".

איך הגיע עומר לחייך
"ערב אחד הזמינה אותי חברה למסעדה ושולחן ליד היו מכרים שלה ובניהם היה עומר.מאותו יום הוא התחיל לחפש אותי. במשך חודשיים יצאנו כמו חברים, להכיר אחד את השני ובחודש השלישי הוא אמר לי שהוא מעוניין בקשר פורמלי עימי. תתארי לעצמך, מעולם לא היה לי קשר כזה, כמובן שהסכמתי ובחודש השמיני הוא הציע לי נישואים. איש לא עושה זאת, לפחות לי לא יצא להכיר אדם כזה, וגם לזה הסכמתי.
כמו שאת רואה, חיי האהבה שלי החלו כקומדיה והסתיים עם סוף טוב, כמו בטלנובלות".

ואיך הולכים הנישואים שלך
"טוב מאוד, אני מאוד מאושרת. עומר הוא אדם עם בטחון ומכבד את עבודתי, את דרך המחשבה שלי ואני עצמי. לקח לי קרוב ל3 שנים בגלל מחלה, אבל רציתי עוד ילדים בגללו. אני יודעת שאם היה נולד לנו אחד, הוא היה מבקש ממני עוד שניים נוספים. אז אלוהים שלח לנו שניים (הכוונה לתאומים... שדרך אגב מלאו להם ב11 לחודש שנה), ילד וילדה על מנת שלא נשאר עם החשק ולרצות את עומר שהוא אב נהדר".
אפשר לומר שאת אישה שהגשימה את עצמה...
"אני פוחדת מהשלמות ומהאושר שלי. חשבתי שהאדם נוצר על מנת לסבול אבל אני כל כך שמחה שאני מפחדת שיותר מאוחר יבוא לי משהו רע. בגלל זה אני מנצלת עד המקסימום כל מה שנותנים לי החיים, כולל את השתתפותי ב"אם חורגת" שאני לא רוצה שיגמר אפילו. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא שבני חוסה אדוארדו נכנס לגיל מאוד קשה, בגלל זה אני מבקשת מאלוהים שיתן לי את היכולת להבין אותו".
היית אוהבת את הרעיון שחוסה אדוארדו יהיה שחקן
"זה לא יכעיס אותי אם הוא ירצה. לי הלך טוב מאוד ויש לו את זה בדם, אבל אני עדיין רואה אותו עם הבעיות של ילד. במקרה שלי, אני מתכוונת לתת לו את כל תמיכתי בכל מה שיבחר, למרות שאני רוצה שתיהיה לו מקצוע, משהו שישמור עליו בגלל שהמשחק לא קל. יום יש לך עבודה וכסף ומאוחר יותר לא זה ולא זה".

איך את רואה את עצמך בעוד כמה שנים
"אם אני מגיעה לגיל 80 שנה, אני רוצה שיהיו לי את הדברים שלי, לא להיות קשובה לאיש. אני רוצה להיות עם בן זוגי וילדיי חשה מאושרת, כמו עכשיו".