x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 

האתר לחומרי למידה בשילוב בחטיבת ביניים

 
 
    אתר הבית לשילוב וחינוך מיוחד
    על השילוב
    מקרא
    ספרות
    הסטוריה
    גיאוגרפיה
    מדעים
    אזרחות
    לשון והבעה

חזרה למבחן בהסטוריה

הצהרת בלפור והמנדט הבריטי (כתה ט')

 

הצהרת בלפור  הינה מסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי,  ארתור ג'יימס בלפור ב-2- בנוממבר 1917. מסמך זה מכריז שבריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.

הצהרת בלפור, נמסרה לידי הלורד רוטשילד,ההצהרה ניתנה בעקבות הצעה שהוגשה לממשלת בריטניה על ידי ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה:

1.     להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל.

2.     ובזכותם של יהודים לעלות לא"י.

3.     להכיר במוסדות התנועה הציונית בארץ־ישראל.

צהרת בלפור הייתה מצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה את הכרה בהקמת "בית לאומי" ליהודים בארץ־ישראל. מתוך ההצהרה הובן שהיא מכירה בתנועה הציונית כמייצגת את שאיפות הקמת מדינה ליהודים בא"י. הצהרת בלפור הייתה ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית.

הגורמים להצהרת בלפור

הגורמים להצהרת בלפור כללו את האינטרסים של בריטניה והטובות שהיא תפיק ממתן ההצהרה

האינטרסים הבריטים

·                     שיקול ערכי, לפיו יש למצוא פתרון לבעיית העם היהודי הנרדף, לעם שאין ברשותו מדינה, ולכן יש לתת לו את ארצו.יתכן כיח בלפור חש שהעולם חייב ליהודים חוב מוסרי גדול, ולכן יש לסייע ולעזור להיהודים להקים מדינה.

·                     הממשלה הבריטית החדשה משנת 1916, נטתה להיות קשובה לתחנוניי היהודים משיקולים אסטרטגיים ואמוניים-נוצריים.

·                      הצהרת בלפור שהייתה  פרו-ציונית (אוהדת את הציונות) הייתה אמורה לעזור לבריטניה לזכות בשליטה על השטח בא"י; ואכן בעקבות הצהרה זו העניק חבר הלאומים מנדט לבריטים על שטחי ארץ־ישראל., על מנת שיהיו אחראים ליישום הצהרת בלפור.

·                     ההצהרה נועדה ליצור הזדהות של יהודי ארצות הברית עם בריטניה. ובכוחות משותפים ליצור לחץ על השלטון בארצות הברית, כדיי לעזור ולסייע לבריטניה במלחמת העולם הראשונה. אבל השפעתם של יהודי ארצות הברית הייתה מוגבלת.

·                     לארץ ישראל הייתה חשיבות אסטרטגית בעבור בריטניה, בגלל תעלת סואץ המאפשרת מעבר ימי מהים התכון לכיוון הודו.

  • במתן ההצהרה היה ניסיון של בריטניה להתחמק מההתחייבות סותרת לשריף של מכה אשר ניתנה במסגרת מכתבי חוסיין – מקמהון. (מכתביי חוסיין-מקמהון הינם מכתבים שנכתבו בין מקמהון, המושל הבריטי במצריים, לבין השריף חוסיין ממכה. במכתבים הם ניהלו משא ומתןעל התנאים בהם יתמוך חוסיין בברטיניה בזמן מלחמת העולם הראשונה וכך ערביי המזרח התיכון יזכו בעצמאות.)

·                     שמועות, שהתגלו כחסרות ביסוס, לפיהן גרמניה תקדים את בריטניה בהצהרה ציונית משלה.

·                     ההצהרה נועדה לרכך את  "חוק הזרים", אשר אסר על כניסה של יהודים לבריטניה מעבר לכמות מוגבלת. ולכן ניתנה הצהרה פרו ציונית כדי שלא לגרום לכעס של הקהילה היהודית.

  • מקורבותו של חיים וייצמן להנהגה של בריטניה. והמצאת האצטון שלו אשר שימשה את הבריטים במלחמה. עזרו ליהודים לזכות בהצהרת בלפור.

 

 

 

 

הנציב העליון

בראש ממשל המנדט בא"י עמד הנציב העליון, שמונה ע"י ממשלת בריטניה.

בתפקידו כראש הרשות המחוקקת:

    1. פירסם פקודות וצווים
    2. היה אחראי על מינויים של שופטים.

בתפקידו כראש הרשות המבצעת:

  1. דיווח ללונדון (בירת בריטניה) באופן קבוע על האירועים בא"י.
  2. מידי שנה הנציב היה צריך להגיש דו"ח לוועד המנדטים של חבר הלאומים.

n      הנציב היה אחראי על הצבא הבריטי בא"י.

n      המסמכים שפירסם הנציב הופצו בשלוש השפות הרשמיות בארץ:אנגלית, ערבית ועברית.

 

המוסדות הפוליטיים בא"י

ימים ספורים לפני שבריטניה קיבלה את המנדט על א"י התקיימו בה בחירות  לאסיפת הנבחרים   שנבחרה אחת לארבע שנים כמו כנסת.

ועד לאומי הועד הלאומי התכנס לעיתים קרובות ותפקידו היה לטפל בענייני היישוב היהודי בארץ.

הנהלת הועד הלאומי הנהלת הועד הלאומי.

א.    יצגה את הישוב היהודי בארץ במגעים עם הממשלה הבריטית.

ב.     הועד הוציא לפועל את ההחלטות שהתקבלו באסיפת הנבחרים.

ג.      הועד קבע את המדיניות השוטפת של הישוב היהודי בארץ.
 
 
 

© כל הזכויות שמורות לורד בן יאיר

  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה