חזרה למבחן בהיסטוריה - כתה ט'

נאציזם וקומוניזם

מאפייני המשטר הקומוניסטי ותפקידו של הפרט במשטר

• לנין ביסס את משטר הקומוניזם על רעיון הסוציאליזם של קרל מרקס, אשר טען לשיוויון בין המעמדות ועל קיומו של מעמד אחד- מעמד הפועלים. (אין עשירים, אין עניים – כולם שווים.) .

• הבולשביקים הלאימו את התעשייה, התחבורה, את הבנקים והמסחר.

• אסרו על הפועלים להתאגד ולשבות.

• דרשו מהאיכרים  למסור לממשלה את עודפי התוצרת החקלאית.

• השלטון אסר על קיומן של מפלגות אופוזיציה, כלומר על הקמת מפלגות המתנגדות לשלטון.

• השלטון אסר להשמיע דעות שהן שונות מן הרעיון שהוביל השלטון הקומוניסטי.

• המשטר ברוסיה נקט באמצעי טרור כלפי מתנגדיו.

• השלטון הוציא צווים המאשרים חיפוש בבתי אזרחים ללא הודעה מראש, הלאמת בתי חרושת.

• הוקמה משטרה חשאית ובתי דין מהפכניים שנקטו בטרור, כלומר רציחות, מעקבים, העמדה לדין כלפי המתנגדים לשלטון.

פולחן האישיות של מנהיגי הקומוניזם

• סטלין רצה להציג עצמו בפני העם כמנהיג יחיד שאינו טועה לעולם.

• פולחן אישיותו נועד כדי להצדיק את סמכויותיו הבלתי מוגבלות ולהציגו מעל כולם.

• נאומיו של סטלין לוו בתשואות של ההמונים.

• פסליו של סטלין הוצבו ברחבי ברית המועצות והתנשאו לגובה רב על – מנת שיבחינו בהם ממרחק רב.

• כרזות ובהן דמותו של סטלין גם הן הופצו ברחבי המדינה.

יהודי ברית המועצות

• שינוי המשטר ברוסיה והקמת המשטר הקומוניסטי גרמו לשינויים בחיי היהודים בברית המועצות.

• חוקת ברית המועצות העניקה שיוויון זכויות לכל הלאומים בתחומה ולכן גם היהודים זכו לשיוויון זכויות.

• לנין הוציא פקודה האוסרת על גילויי אנטישמיות.

הבולשביקים פעלו לטשטוש זהותם היהודית של יהודי ברית המועצות.

• הבולשביקים פעלו להעמיק את התודעה הקומוניסטית בקרב היהודים והקימו את הקומיסריון לענייני יהודים ואת היבסקציה.

הקומיסריון:

• פירק את כל מוסדות הקהילה היהודית בטענה שהנושאים שמוסדות הקהילה מטפלים, מטופלים ע"י מוסדות המדינה.

• אסר על פעילות המפלגות היהודיות.

יבסקציה:

• לחמה בגורמים ובמוסדות המייחדים את היהדות ובתנועה הציונית. היבסקציה שאפה להחליף את אותם מוסדות במוסדות ובתרבות המבטאים את האידאולוגיה הקומוניסטית. נסגרו בתי כנסת, נאסרו רבנים, נאסרה מצוות ברית מילה וכד'.

• נלחמה בשפה העברית ע"י הקמת מוסדות חינוך ששפת הלימוד היא  היידיש.

חוקי נירנברג

• חוקי המפלגה הנאצית, שנחקקו בעיר נירנברג בשנת 1935 ושמו סוף לשוויון האזרחי שהוענק ליהודי גרמניה.

• חוקי נירנברג נתנו תוקף חוקי לעקרון הגזעני של האידאולוגיה הנאצית.

חוק אזרחות הרייך:

• רק בעל דם גרמני יכול להיות אזרח הרייך, כדי לשמור על טוהר הדם של העם הגרמני.

• החוק קבע שרק אזרח הרייך זכאי לזכויות פוליטיות ולזכויות מלאות.

• מהיהודים נשללו זכויות האזרח.

• הוצאה תקנה שקבעה שיהודי הוא מי ששלושה מסביו היו יהודים גמורים.

ליל הבדולח

• הרשל גרישפן, צעיר יהודי שחי בפריס, החליט להתנקש בחייו של שגריר גרמניה בפריס, כמחאה על מדיניותה הגזענית של גרמניה. הרשל הצליח להתנקש בחייו של יועץ השגרירות.

• יומיים לאחר ההתנקשות פרצו פוגרומים בגרמניה, כנגד היהודים, שכונו ליל הבדולח. ההתנקשות הייתה עילה לביצוע אותם פוגרומים .

• במהלך הפוגרומים -  הוצתו, נופצו והוחרבו בתי כנסת.

                                             נהרסו בתי ספר ודירות

                                             חוללו בתי קברות

•         לטענת השלטונות התפרצות הזעם כלפי היהודים הייתה ספונטאנית, אך למעשה הם אלה שנתנו את ההנחיות לפורעים.

•         התגובות בעולם ל"ליל הבדולח" היו חריפות. מדינות גינו את המעשים, ארה"ב החזירה את שגרירה מגרמניה, כאות מחאה, אך היטלר התעלם מן התגובות.