חזרה למבחן בהיסטוריה

משטרים לאחר מלחמת העולם הראשונה

• המרכיבים המרכזיים שזכו להבלטה במשטר הנאצי בגרמניה היו: הגזענות והאנטישמיות. הנאצים בקשו לשמור על טוהר הגזע הארי, שהוא הגזע העליון.

• היהודים הואשמו בקשייה ובבעיותיה של גרמניה. ובמיוחד בתוצאות המלחמה.

• האידיאולוגיה הנאצית, הדגישה את הלאומנות, כלומר (לאום= עם) אהבת המדינה והשייכות למדינה. השייכות באה לידי ביטוי בשפה, דת ותרבות משותפים.

• הנאציזם ראה בלאום ערך עליון, על-פי השקפה זו אין חשיבות רבה לפרט ולצרכיו, לזכויותיו ולשאיפותיו.

• המדינה היא מעל לכל.

• חיי הפרט במדינה הנאצית הטוטאליטרית ינוהלו ע"י המדינה.

• רשויות השלטון היו נתונות כולן בידי היטלר וחופש הביטוי הוגבל.

• הייתה שאיפה להחזיר את הרייך השלישי, כלומר להחזיר את הממלכה לגרמניה ( הקיסרות הייתה הרייך הראשון והשני וכעת יש שאיפה לעשות זאת פעם שלישית).

• התפשטות טריטוריאלית ליצירת "מרחב מחייה", כלומר גרמניה צריכה להבטיח לעצמה מקום שאליו תוכל להתפשט ובו יחיו כל בני הגזע הארי.

מאפייני המשטר הטוטאליטרי

• המשטרים הטוטאליטרים היו מבוססים על אידאולוגיה רשמית אחת, שהכתיבה לאזרחי המדינה כיצד לפעול בכל תחומי חייהם, גם אם הדבר כרוך ברמיסת זכויות האזרח.

• שלטה מפלגה אחת ובראשה עמד מנהיג חזק.

• ראשי המשטרים הטוטאליטרים שלטו ללא כל מגבלה בכל תחומי החיים במדינתם – חינוך,בכלכלה תרבות ועוד.

• שליטי המשטר הטוטאליטרי שלטו שליטה מוחלטת באמצעי התקשורת- רדיו, עיתונות, קולנוע וכד'.

• במשטר טוטאליטרי פעלה משטרה חשאית, בעזרתה פיקח השליט על חיי האזרחים.

• המנהיג שאף לכוון את התנהגותו ואורח חייו בהתאם לרצונו בלי להתחשב בפרט.

עיקרי האידאולוגיה של הפאשיזם באיטליה

·        המדינה שולטת בכל תחומי החיים של אזרחיה , רצונותיו וצרכיו של האזרחים אינם חשובים.

·        אין משמעות לזכויות הפרט: חופש דיבור, חופש בהתארגנות.

·        האזרח מחויב לפעול למען האומה והמדינה.

·        הפאשיזם שולל את הסוציאליזם ואת הדמוקרטיה.

·        הפאשיזם שולל את רעיון מלחמת המעמדות-שולל את הסוציאליזם, שדגל בשוויון מעמדות.

·        הפאשיזם דגל בצורך לפעול לענייני כל האומה ע"י שיתוף פעולה בין כל המרכיבים את החברה ולא באמצעות מלחמת מעמדות.

·        לפי התפיסה הפאשיסטית בני- האדם לא נולדו שווים, מעטים יכולים להיות מנהיגים, רוב אזרחי המדינה נועדו לשרת את השליט.

·        זכות ההצבעה לכל האזרחים יוצרת שוויון מלאכותי, הפאשיזם מכנה את ההצבעה כתהליך מכני.

·        רעיון הפאשיזם שקיים מנהיג אחד ומפלגה אחת במדינה.

·        מנהיג המפלגה הפאשיסטית, שכונה הדוצ'ה עמד בראש המדינה ועל כולם לציית לו.

·        הדוצ'ה פעל ללא מגבלות לא מצד האזרחים ולא מצד מוסדות המדינה. הדוצ'ה הוא כל יכול.

·        פולחן אישיות של המנהיג- מהללים ומשבחים את המנהיג באמצעות התקשורת, סיסמאות, בספרי הלימוד וכד'.

• שוויון זכויות לכל האזרחים ללא הבדל מין דת וגזע.

• חופש : חופש ביטוי- בכלי התקשורת השונים, חופש דת ואמונה "איש איש באמונתו יחיה". חופש בהתארגנות- ארגון תאגידים, שביתה, הפגנות.

• פלורליזם- ריבוי במפלגות, אין מפלגה אחת המנהיגה את המדינה ואזרחיה ללא עוררין.

• שלטון העם- העם בוחר את מנהיגיו בבחירות דמוקרטיות, המניג נבחר על-פי הרוב.

הבעיות המשותפות למדינות אירופה שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה

הסכם ורסאי

הסכם ורסאי נחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה על בסיס 14 הנקודות של וילסון. הסכם ורסאי נחתם ביוני 1919. והוא מחולק למספר תחומים עיקריים:

• תחום צבאי

גרמניה תוגבל מבחינה צבאית היא לא תוכל להתחמש בנשק כמו מטוסים, טנקים והצי הימי שלה כמו כן נאסר עליה להקים צבא.

• תחום כלכלי.

גרמניה מקבלת על עצמה לשלם פיצויים עבור הנזקים שגרמה.

גרמניה נדרשת להחזיר לצרפת את הבעלות ואת זכות הניצול של מכרות הפחם .

• תחום טריטוריאלי.

כל השטחים שנגזלו מצרפת יוחזרו לצרפתית .

גרמניה מוותרת על כל זכויותיה הבלעדיות במושובותיה מעבר לים.

• תחום פוליטי

גרמניה מכירה בעצמאותן של המדינות צ'כוסלובקיה, פולין ואוסטריה.

על השטחים שהחזירה גרמניה הוקמו 9 מדינות.

·        חבר הלאומים .

היה ארגון בינלאומי אשר הוקם, לאחר מלחמת העולם הראשונה ביזמתו של וילסון, נשיא ארה"ב. מטרות החבר כוללות פירוק מנשק, מניעת מלחמה , יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ושיפור הרווחה העולמית. החבר היה אמור להיות ממשלתן של ממשלות. בשונה ממוסד ממשלתי, חבר הלאומים קם ללא כוח צבאי או משטרתי משלו והיה תלוי למעשה בחסד רצונן של המעצמות החברות בו. בשנות השלושים חבר הלאומים לא היה מסוגל למנוע תוקפנות מצד המדינות הפשיסטיות והעולם התדרדר אל המלחמת העולם השנייה אותה הוא נועד למנוע. מראות המלחמה הזו והרצון להימנע מחזרה נוספת עליהן היוו את הבסיס ליצירת הארגון הבינלאומי שהחליף את חבר הלאומים, הלא הוא האומות המאוחדות – האו"ם.

14 הנקודות של וילסון.

 14 הנקודות למען בנייה מחודשת של אירופה החדשה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. הנקודות  כללו חופש תנועה , חיסול הדיפלומטיה החשאית, פירוק מנשק, השבת הריבונות לאדמות כבושות ואת זכות ההגדרה העצמית של הפרט. בעקבות נאום 14 הנקודות הוקם חבר הלאומים.  יחד עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה שהרצון לבניה מחודשת של אירופה לווה באימוץ של חלק קטן בלבד מן הנקודות.

©כל הזכויות שמורות לורד בן יאיר