|
פרק 4- חיבור לראש
"איפה אני??" צעקה הרמיוני.
ידיה רגליה ועינייה היו קשורים.
"את במקום שבו כל מי שאמר את שמו של אדון האופל" נשמע קול מרושע, אך לא ידוע.
"אני אשחרר אותך" נשמע קול מתוק ועדין של ילדה בגיל 11.
כעבור כמה דקות הרמיוני יכלה לראות, ולהזיז את איברי גופה.
"תודה רבה" היא אמרה לילדה.
הילדה היייתה בלונדינית, עם עיניים כחולות והיה לה קול עם ביטחון עצמי גבוה.
הילדה הייתה דאיינה.
"את לא אמורה להיות בהגוורטס חמודה?" שאלה הרמיוני בחיבה.
"האמת שהכרתי ברכבת את אלבוס פוטר, ישבתי איתו באותו תא,
ואני התרגשתי שאני יושבת עם בנו של הארי פוטר ברכבת,
וצעקתי שהוא הביס את זה שאין לנקוב בשמו,
אבל אז צעקתי את שמו האמיתי, ומצאתי את עצמי פה" אמרה דאיינה.
"בתא, ישבת גם עם ילדה בשם רוז ויזלי?" שאלה הרמיוני בתקווה
"כן, איך ידעת?" שאלה דאיינה בפליאה
"אני אמא שלה" ענתה הרמיוני
"לא הצגתי את עצמי.." אמרה דאיינה.
"אני דאיינה לאבגוד" חייכה דאיינה
הרמיוני אמרה: "את הבת של..." "לונה...?" השלימה דאיינה
"לא אני בת דודה שלה. אבי הוא אחיו הגדול של קסנופיליוס לאבגוד,
אבא של לונה" אמרה דאיינה.
"הרמיוני ויזלי" אמרה הרמיוני והושיטה את ידה ללחיצה.
"יש פה עוד אנשים?" שאלה הרמיוני
"כן" אמרה דאיינה "אבל אין לי מושג מי הם"
אמרה דאיינה לפני שהרמיוני הספיקה לשאול.
"הנה התמונה" אמרה ג'יני לאמברידג'.
"תודה רבה לך מתוקה!" אמברידג' הדגישה את המילה האחרונה בטון מזלזל.
ג'יני נסתה להתעתק, אך היא לא הצליחה.
"לא הצליח מתוקה?" אמרה אמברידג'
"אני יודעת למה.... כי בטעות חסמתי את האפשרות להתעתק" צחקה אמברידג'.
"ג'יני!" צעק הארי שהגיע אל מחוץ לדלת והחל לדפוק עליה.
"עוד יגידו שאני מארחת לא טובה.." אמרה אמברידג' כאילו לעצמה.
"אלוהומורה!" צעק הארי. הדלת נפתחה ב"בום!" חזק והארי ורון
פרצו למשרד. "נהנה לשחק אותה גיבור, אהה פוטר?" שאלה אמברידג',
ולפני שהארי הספיק לענות נשמעה צעקה "קרושיו!"
הארי התפתל בכאבים על הרצפה. רון צעק על אמברידג'
"קרושיו!" אמברידג' צרחה.
הארי לא היה תחת קללה, אך הוא חש כאבים עצומים.
הוא הרגיש חיבור לראש של מישהו,
אך זה לא יכול להיות, המישהו הזה מת לפני
19 שנה.
| 
.jpg)
.gif)
.bmp)
